שלמה אליהו: "שוקל אמצעים משפטיים בעקבות ביטול האסיפה הכללית בבנק לאומי"

דירקטוריון החליט לבטל את האסיפה הכללית שזומנה ל-11 במרץ – עקב חוות דעת של פרופ' שרון חנס ופרופ' עמרי ידלין שמכשירה את "המסלול הפרטי" לדירקטוריון הבנק. הבנק טרם קבע מועד חדש לקיום האסיפה ומסר בהודעתו כי "הדירקטוריון יקבל החלטה חדשה לגבי כינוס אסיפה חדשה במועד קרוב ככל הניתן".

בחוות הדעת של שני המומחים נכתב כי "על הבנק לכבד שלושה מסלולים שבהם רשאי בעל מניות להציג את מועמדותו לדירקטוריון: מסלול זימון האסיפה המיוחדת לפי סעיף 63 לחוק החברות, שעל פיו רשאי בעל מניות המחזיק לפחות 5% מהון המניות של החברה לדרוש זימון של אסיפה מיוחדת; מסלול סעיף 66 לחוק החברות המאפשר לבעל מניות המחזיק 1% מזכויות ההצבעה בחברה להעלות עניין על סדר יומה של אסיפה כללית המתקיימת ממילא; ומסלול העמדת המועמדים מכוח תקנה 87 לתקנון הבנק – וזאת לגבי כל בעלי המניות של הבנק".

שני המסלולים הראשונים רלוונטיים למהלך שביצע אליהו, שהאסיפה הכללית שזומנה ל-11 במרץ כונסה לבקשתו - עקב רצונו להציע את נגיד בנק ישראל לשעבר ד"ר דוד קליין לתפקיד דירקטור. המסלול השלישי רלוונטי לכל בעלי המניות של לאומי; עד כה נרשמו ארבע מועמדויות לתפקיד דירקטורים בהתאם לסעיף 87 בתקנון הבנק: איזי תפוחי, עמוס ספיר, רוברט צנטלר ויוסף מוזסון. מועמדים נוספים צפויים להגיש את מועמדותם לתפקיד בעקבות דחיית האסיפה.

עקב דחיית האסיפה, ועדת המניות בראשות עו"ד מרגלית נוף צפויה לפתוח מחדש את רשימת המועמדים שלה לתפקיד. ועדת המניות הציעה במקור את מועמדותם של גליה מאור ואת הארכת כהונתם של ארבעה דירקטורים המסיימים את חוזה העסקתם השנה – משה וידמן, יעקב גולדמן, נורית סגל ומשה דברת. לאחר פרישתה של מאור מהמירוץ, דחיית האסיפה משמעותה הצעת מועמד חדש על ידי ועדת המניות במקום מאור. עם זאת, ההערכות הן כי הוועדה עשויה לבצע שינויים גם ביתר המועמדים שלה.