חיסכון פנסיוני ותאונות דרכים

במשך שנים ארוכות ניטשה בין קרנות הפנסיה לביטוחי המנהלים תחרות עזה. הקרנות שווקו כמוצר סולידרי מבית מדרשה של הסתדרות העובדים, ואילו ביטוחי המנהלים שווקו כמותג יוקרתי למנהלים (או למי שחולם להיות מנהל). בשנתיים האחרונות נחלשה התחרות הזו דרמטית, עם בואן לעולם של כמה רפורמות, אשר השוו את הטבות המס, קבעו מתווה חיסכון אחיד ואפשרו ניוד חופשי בין המוצרים, ללא עלות. אולם אף שהתחרות דעכה, עדיין קיימים כמה הבדלים בין שני המוצרים.

קרן פנסיה משלמת פנסיית נכות ושארים על חשבון כלל עמיתיה, כך שאם תשלום פנסיות הנכות והשארים עובר את התחזית האקטוארית של הקרן, מופחתת היתרה הצבורה של כל חוסך בה. תלות זו אינה קיימת בפוליסות ביטוח מנהלים, אשר משלמות את תשלומי הביטוח על חשבון חברת הביטוח, ללא תלות בזכאותם של יתר המבוטחים.

כמו כן, תקנון קרן הפנסיה הוא דינמי, וניתן לשינוי גם לאחר מועד הצטרפות העמית, ללא צורך בהסכמתו, בעוד שבביטוח מנהלים הפוליסה במועד ההצטרפות מחייבת את חברת הביטוח, ואינה ניתנת לשינוי. לכן, עלייה בלתי צפויה בתוחלת החיים מביאה להפחתת הקצבה שלה זכאי עמית בקרן פנסיה, אולם אינה פוגעת במבוטח בביטוח מנהלים.

הבדל נוסף מבוסס על זכאותה של קרן פנסיה לתשואה קבועה בגין 30% מנכסיה, על חשבון המדינה. הבטחת תשואה זו, ללא תלות בשוק ההון, מתבצעת באמצעות איגרות חוב המונפקות על ידי המדינה ומיועדות רק לקרנות הפנסיה.

נוסף להבדלים עיקריים אלו ישנם הבדלים נוספים, שאף כי אינם מוכרים, לעתים יש להם השלכות מרחיקות לכת. אחת הדוגמאות הנה זכות השיפוי במקרה של תאונה, שרלבנטית במיוחד בתאונות דרכים. החוק מאפשר למי שסייע לאדם שניזוק לדרוש החזר (שיפוי) מהמזיק. מי שמסייע, לדוגמה, לאדם שנפגע בתאונת דרכים, רשאי לדרוש פיצוי ממבטחת הרכב. עם זאת, חוק זה אינו חל כאשר מי שסייעה לאדם שנפגע היא בעצמה חברת ביטוח.

בית המשפט התעלם

בעבר קבע בית המשפט כי לאור חוק זה, זכאית קרן פנסיה לשיפוי מחברת הביטוח עבור תשלומיה לפנסיית נכות או פנסיית שארים עבור נכות או מוות בתאונת דרכים. שיפוי הקרן פוגע בעמית או בשאריו, שכן מהפיצוי שלו הם זכאים מחברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מופחתת עלות השיפוי שתעביר חברת הביטוח לקרן הפנסיה. אולם כאשר נפגע בתאונת דרכים מבוטח בביטוח מנהלים, הוא יקבל תשלום כפול, שיכלול גם את מלוא התשלומים מביטוח המנהלים וגם את מלוא הפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הבחנה זו מבוססת על לשון החוק, ולפיה קרן פנסיה אינה נחשבת תאגיד ביטוח הפועל לפי חוזה ביטוח.

לפני כמה חודשים קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי בהתייחס לעצמאים, גם קרן פנסיה לא תוכל לתבוע שיפוי בגין תשלום פנסיית נכות או שארים שהיא משלמת לעמית שניזוק, או לשאריו, מכיוון שלגבי עצמאים, גם קרן פנסיה מהווה חוזה ביטוח ולא חוזה פנסיוני. הבחנה זו של בית המשפט מבוססת על כך שבפועל אין כיום הבדל משמעותי בין קרן פנסיה לבין ביטוח מנהלים בהיבט הביטוחי - במיוחד בכל הקשור לעמית עצמאי אשר בוחר בהתאם לשיקול דעתו היכן לחסוך, ומשלם על חשבונו את כל ההפרשות.

עם זאת, בית המשפט התעלם מאחד ההבדלים שעדיין קיימים בין שני המוצרים, מכיוון שלא התייחס לכך שמי שמממנים את תשלומי פנסיית הנכות והשארים בקרן הם כל עמיתי קרן הפנסיה, כך שתשלום כפול, דהיינו זכאות לפנסיית נכות או שארים נוסף לקבלת הפיצויים בגין תאונת הדרכים, מבוצע בסופו של יום באמצעות הפחתת זכויותיהם של יתר עמיתי קרן הפנסיה. זאת להבדיל מביטוח מנהלים, שבו התשלומים אינם על חשבון יתר המבוטחים, אלא על חשבון חברת הביטוח עצמה. יוצא שפרשנות חדשה זו של בית המשפט, המחייבת גם את קרן הפנסיה לתשלום כפול, פוגעת בעצם בכלל עמיתי קרן הפנסיה.

הכותב הוא עו"ד ממחלקת ביטוח, פנסיה וגמל במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'