$
בורסת ת"א

בלעדי: התספורת שמציע לבייב לבעלי האג"ח: "ותרו על חוב של 2.5 מיליארד שקל"

ההצעה מתבססת על המרת 4.5 מיליארד שקל חוב למניות של החברות בקבוצה. הבעיה: שווי המניות עומד היום על 2 מיליארד שקל בלבד. הערכות: המוסדיים יסכימו לתספורת של עד 1.5 מיליארד שקל

גולן חזני 06:5921.09.09

הפרטים הראשונים של הסדר איגרות החוב המתגבש בימים אלה בין אפריקהישראל לגופים המוסדיים נחשפים. ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע שעבר הציגה אפריקה לנציגות בעלי האג"ח הצעה ראשונית, לא רשמית, הנוגעת לחוב (סולו) שלה, המסתכם ב־7.5 מיליארד שקל. ההצעה כוללת את פריסת החוב באופן שווה בין מחזיקי כלל סדרות האג"ח, כאשר הנתון הקובע יהיה היקף החוב ולא מועד הפירעון של הסדרה.

 

ההצעה הראשונה של לבייב ההצעה הראשונה של לבייב צילום: צביקה טישלר

מההצעה עולה כי החוב ייפרס כך: מיליארד שקל יומרו לסדרת אג"ח חדשה (שמועד הפירעון הראשון שלה יהיה בעוד חמש שנים) ו־1.4 מיליארד שקל יומרו לשטרי הון חדשים (שישולמו בעוד 11 שנים, ללא ריבית).

 

עיקר החוב - סכום של כ־4.5 מיליארד שקל - יומר למניות של אפריקה השקעות ושל החברות־הבנות שבשליטתה לפי המנגנון הבא: בעלי האג"ח יקבלו כ־25% ממניות אפריקה השקעות, כלומר בעל השליטה לב לבייב יישאר עם אחזקה של 50% בלבד בחברה. נוסף על כך, אפריקה תישאר עם אחזקה של 50% בלבד בחברות־הבנות ובעלי החוב יקבלו 25% ממניות אפריקה מגורים, 21% מאפריקה תעשיות, 18% מאפריקה נכסים23% מדניה סיבוס ו־22% מאפי פיתוח. מדובר במניות ששוות כיום 1.95 מיליארד שקל, כלומר תספורת של כ־2.5 מיליארד שקל.

 

לצד זאת, הסכום הנמצא בקופתה של אפריקה (כ־500 מיליון שקל) יחולק בין מחזיקי האג"ח ללא קשר למועד הפירעון של הסדרה שבה הם מחזיקים.

 

אולם, ל"כלכליסט" נודע כי המוסדיים מתנגדים נחרצות למתווה ההצעה שהוצגה. לדבריהם, בשיחות עמם טענו ראשי אפריקה כי השווי הריאלי של חבילת המניות שיחלקו להם עומד על כ־5 מיליארד שקל (למרות שכרגע מדובר בוויתור על 2.5 מיליארד שקל), וכי העסקה הוגנת שכן האפסייד במניות החברות יביא בעתיד להשלמת הפער.

 

המוסדיים מבחינתם טוענים כי בחישוב משוקלל אפריקה מציעה למעשה 53 אגורות בלבד לכל שקל חוב. כמו כן, הם טוענים שלא יסכימו למתווה המוצע שכן הוא אינו כולל הזרמת הון שתבוצע באופן אישי על ידי בעל השליטה. שלישית, הם אינם מקבלים את הרעיון של אפריקה לגייס 1.4 מיליארד שקל בשטרי הון ללא ריבית, אולם טענו כי הם מסכימים לגיוס על ידי אג"ח ארוכות ונושאות ריבית שנתית. סיבה נוספת לשלילת ההסדר הוא שאפריקה לא נתנה עדיפות לסדרות הקצרות.

 

מלבד זאת, המוסדיים טענו כי הם לא מקבלים את ההגבלה שהציבה אפריקה לפיה היא לא תיוותר עם פחות מ־50% בחברות שבשליטתה.

 

משיחות עם המוסדיים עולה כי חלקם מוכנים להגיע לפיצוי שישקף החזר של עד 6 מיליארד שקל על החוב שכאמור מסתכם ב־7.5 מיליארד שקל.

 

מקורבים לאפריקה ישראל שידרו בימים האחרונים אופטימיות באשר לקבלת ההסדר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x