אלעזרא: "בעלות השליטה ברמט קצת רבות, אבל הן בחורות טובות. יש להן כסף להחזיר לי"

למרות רצונו, תמונתו של איש העסקים אלי אלעזרא - גבוה, מרשים ואתלטי בעל חיוך מבויש - אינה מפסיקה לככב בעיתונים הכלכליים. אם קיווה להשיג קצת שקט תעשייתי לאחר שהגיע להסדר פריסת חוב עם מחזיקי האג"ח של הכשרה החזקות ביטוח, אחת החברות שבשליטתו, בשלהי 2008 וכנגד כל הסיכויים, הוא חוזר לגוב האריות בגלל שני אירועים שהתרחשו בזרוע הנדל"ן שלו, אפרידר.

בסוף אוגוסט נסוג אלעזרא מעסקת רכישת השליטה בחברת רמט - מחברות הבנייה והפיתוח המובילות בישראל, שאחראית בין היתר לבניית נתיבי איילון ואצטדיון טדי. לאחר שרמט, בבעלות האחיות עליזה יפו ומרים דורון, נקלעה בראשית 2008 לבעיות תזרים מזומנים חריפות וחובות של יותר מ־100 מיליון שקל, חתם אלעזרא על הסכם לרכישת השליטה (51%) בחברה באמצעות החברה־הבת שלו אפרידר.

במעמד החתימה התחייב אלעזרא להזרים לחברה 10 מיליון שקל בתוך 24 שעות, ועוד 10 מיליון שקל בשלושת החודשים הבאים. אף על פי שטרם התקיימו כל התנאים המתלים להשלמת העסקה, ובהם הסכמת הבנקים המממנים, התחייב אלעזרא - וקיים. לאחר החתימה הוא אמר: "מצאתי ברמט משפחה חמה ואהבת מולדת, הרווחתי בעסקה הזו שותפים וחברים. זו חברה מפוארת בעלת יכולות אדירות. אנו עומדים מאחורי החברה מכאן והלאה, ובכל סכום שיידרש".

אלי אלעזרא צילום: שלום בר טל

שנה וחצי אחר כך עוד היו הבנקים המממנים, אגוד, הבינלאומי ולאומי, רחוקים ממתן האישור המיוחל והעדיפו להיאבק על חלוקת 25 מיליון שקל שהתקבלו ממכירת קרקע של רמט ששועבדה לטובתם. בשלב מסוים לאלעזרא נמאס, וב־30 באוגוסט הוציא הודעה מטעמו, שלפיה מחלוקות על נכונות המצגים שהציגו המוכרות ואי־התקיימות התנאים המתלים להשלמת העסקה הובילו את אפרידר לפנות להליכי בוררות.

צריך לקבל פרופורציות

בראיון מיוחד ל"כלכליסט" מדבר אלעזרא לראשונה על התפוצצות העסקה ועל עוד פרשה שעלתה לכותרות באחרונה, הנוגעת למאבק בינו לבין שותפיו בחברת בנייה אחרת שבשליטתו, י.ד. לוי.

אתה נסוג מעסקת רכישת רמט?

"הגעתי לחברה כשהיתה על סף קריסה. הזרמתי כסף. עד היום לא התקיים התנאי המתלה של אישור הבנקים לעסקה, כך שהעסקה בעצם אינה בתוקף. אני מתכנן לדרוש את כספי בחזרה".

למה דווקא אחרי שנה וחצי?

"כמה אדם יכול להמתין לקלוזינג? לא אהבתי את זה שהבנקים לא הצליחו להגיע להסדר ביניהם. נמאס לי. לא רוצה יותר. עשיתי כל מאמץ כדי שהבנקים יסכימו אבל צריך לדעת מתי לחתוך. לקחתי סיכון בהזרמת הכסף. אני אדם שיודע להרוויח אבל גם יודע להפסיד. צריך לקבל פרופורציות, זו לא עסקה גדולה עבורי, 20 מיליון שקל שהזרמתי מתוך קבוצה עם פורטפוליו נכסים בסכום של 8 מיליארד שקל".

אתה חושב שתצליח לקבל את הכסף שהזרמת בחזרה מהאחיות?

"יש לי זכות משפטית להשבה. אני לא שואל מאיפה הן יביאו או לא יביאו את הכסף. הן קצת רבות ביניהן, יום אחד חושבות ככה, יום למחרת אחרת, אבל בסך הכל הן בחורות טובות. אני מניח שיש להן כסף להחזיר לי. אני לא עושה את החשבון שלהן אלא את שלי. יש לי זכות לכסף".

לא הרבה לפני שהתפוצצה פרשת רמט, עלה אלעזרא לכותרות בהקשר של חברת י.ד. לוי שבשליטתו, ופורסם כי בנק הפועלים נמצא לכאורה במאבק עמו בנוגע לחברת הבנייה. יום לאחר הפרסום מיהר אלעזרא לכנס מסיבת עיתונאים והבהיר שרכש את השליטה בחברה על סף קריסה לפני כשנתיים, ובכך הציל אותה ואת הדיירים. כעת, טען, האחים לוי, שמחזיקים ב־49% מהחברה, מנסים להתנכל לו באמצעות הדלפות לעיתונות על קשיים של החברה, בגלל כוונתו להפסיק לממן להם משכורות שמנות ומכוניות פאר. בנק הפועלים מיהר לפרסם הכחשה חריגה מסוגה לקיום מאבק עם אלעזרא, ובעקבות זאת נדחתה פנייתם של האחים לוי לבית המשפט בדרישה לבטל שורת עסקאות שביצע אלעזרא באמצעות החברה.

למה אתה חושב שאנשים מנסים להתנכל לך?

"במדינה שלנו, כשאתה גדל מעל לגודל מסוים, מתחילים לדרוך עליך. התקשורת עובדת מהר וצריכה לייצר כותרות, וזה בא על חשבון בדיקה לעומק של העובדות. האחים לוי הגישו את צו המניעה רק כדי להגיע איתו לתקשורת. הם ידעו שאין להם שום סיכוי בבית משפט. לצערי, כלי התקשורת משתפים פעולה עם זה. זו בושה.

"הצורך ללכת לעיתונות הוא פסול, וההטעיה נחשפה בסוף. למה הניצחון שלי בבית המשפט לא קיבל ביטוי? כתבתם רק את הצד השלילי, המרושע, האינטרסנטי, כפוי הטובה. למה אתם לא עושים צדק, כי יש עוד כותרת, עוד משהו נחמד? זה צודק שאפשר לבוא ככה ולהזיק לאיש עסקים? אתם צריכים להבין שאת החברות האלה לא אני מנהל. כשמסקרים למשל תת־חברה של שיכון ובינוי לא צריך לשים תמונה של שרי אריסון, זה עיוות ופופוליזם".

במסגרת צו המניעה שהגישו האחים לוי לבית המשפט הם יצאו גם נגד מכירת דירה באחד הפרויקטים בי.ד לוי לבתו של אלעזרא, ענבל, לטענתם במחיר נמוך מדי. בסוף, הדירה נמכרה במחיר גבוה יותר לקונה אחר, שהביאו האחים. אלעזרא מתייחס גם לזה: "המשפחה הקרובה שלי לא קוראת למזלי את העיתונות הכלכלית. לצערי, אנשים לא בוחלים באף אמצעי, כולל שימוש בבני משפחה, ומשקרים כדי לפגוע בצורה לא לגיטימית".

לפני שהחל לנהל אימפריה ששווה מיליארדים, היה אלעזרא עוד בחור מוכשר שגדל בשכונת עוני באשקלון והצליח כנגד כל הסיכויים. לאחר שהשלים את לימודי ראיית החשבון וסיים התמחות בהיותו בן 28 בלבד, הקים וניהל בשנת 1989 את החברה הכלכלית לאשקלון. ב־1993 יצא לדרך עצמאית, ובמקביל הוצע לו תפקיד ציבורי כממלא מקום ראש עיריית אשקלון. במהלך תפקידיו בחברה הכלכלית צבר אלעזרא ידע וקשרים בעולם יזמות הנדל"ן, היה מחובר למוקדי הכוח בעירייה וצבר קשרים פוליטיים טובים במשרדי התשתיות והפנים.

הקשרים הציבוריים עזרו בעסקים?

"בכל פרק בחיים שלי אספתי חברים ומכרים, אם בהיותי יו"ר אגודת הסטודנטים או בחברה הכלכלית. כשיש מערכת יחסים טובה וכשמאמינים בך, חברים ילכו איתך לכל מקום. לא עשיתי שום עסקה עם עיריית אשקלון".

מכניס יד לכיס

לחברות השונות שבקבוצתו חובות בהיקף של מיליוני שקלים למחזיקי האג"ח. בסוף 2008 לא הצליחה הכשרה לעמוד בהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח במועדן, והיתה בין החברות הראשונות במשק שהגיעה להסדר פריסה עם בעלי החוב. אלעזרא הכניס את היד לכיס וביצע שורה של עסקאות בעלי עניין, בניסיון להגדיל את ההון של חברת הביטוח ולאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה, ואף ביקש להשלים עסקה שבמסגרתה תרכוש אלבר חלק מהון המניות של הכשרה.

המהלכים הללו לא התקבלו באהדה מצד שוק ההון, ומחזיקי האג"ח של אלבר טרפדו את רכישת המניות באמצעות לחץ משפטי שהפעילו על אלעזרא, שנכנע לבסוף וביטל את העסקה, אף שבית המשפט נתן לה חותמת הכשר.

עם הכשרה הגעתם להסדר פריסת חוב, אבל ישנם עוד חובות. אחרי לבייב, גם אתה בדרך להסדר כולל?

"ממש לא. יש לנו חובות, והם מנוהלים. אנחנו בכלל לא מדברים על אותם סדרי גודל. בהכשרה היה הסדר ועשינו אותו טוב. אני יודע שבאסיפות אג"ח אחרות המוסדיים אומרים 'לכו לאלעזרא, תראו איך עושים הסדרי חוב כמו שצריך'".

שוק ההון מאמין בך?

"עמדנו במשבר יפה. הכנסתי יד לכיס, הבאתי כסף מהבית, רתמתי את כל המאמצים כדי להחזיר חוב. ניסיתי לעשות עסקה בין אלבר להכשרה, ואם אלבר היתה הולכת איתה, היא היתה עושה עשרות מיליוני שקלים רווח על ההשקעה. בית המשפט אישר את העסקה אבל ירדתי ממנה, אף על פי שהיא עסקה נכונה. המוסדיים מעריכים את זה. הרמתי להם טלפון ואמרתי שאף שבית המשפט אישר לי אני לא עושה את העסקה , כי זה לא נכון לנצח את שוק ההון בבית משפט".

אתה מתחרט על ההפיכה של האימפריה שלך לציבורית?

"זה מחיר שהייתי שמח אם לא הייתי חייב לשלמו. אני מקווה שברמת התקשורת יהיו בגרות ובשלות כלשהן שלא לראות בבעלי השליטה בחברות ציבוריות גורמים שצריך כל הזמן להכותם. יש לי חברות בהיקף נכסים של כ־8 מיליארד שקל המעסיקות 2,000 משפחות, יש הרבה מאוד אחריות. יש לדברים הללו ערך גדול יותר מאשר כותרת על חשבון אדם מפורסם.

"אין ספק שהתקופה של המשבר בשוק ההון היתה התקופה הקשה ביותר בחיי העסקיים. נקלענו למשבר על לא עוול בכפנו. בסך הכל העסקים שלי טובים מאוד, אני אוהב אותם. ניווטנו את דרכנו בין כל המכשולים. הייתי נחוש ללכת עם הדברים עד הסוף, לגייס את כל המקורות שיש לי, כולל מהכיס האישי, ואני שמח שאלוהים היה בעזרי. לרגע לא עלה בדעתי לוותר.

"בתקופת המשבר קרו כמה דברים לא נעימים, אבל גם קרו כמה דברים טובים. גיליתי חברים אמיתיים שהיו איתי מהבוקר עד הלילה ונרתמו כדי לסייע. בפן העסקי סימן המשבר הזדמנויות. בתוך כל המשבר הזה מחקה אלעזרא החזקות 108 מיליון שקל מהאג"ח שלה, באמצעות רכישה עצמית בעלות של 20 מיליון שקל".

איך הקשר שלך עם הבנקים?

"יש לי קשר מצוין. ראיתם את המכתב מבנק הפועלים. כשהראיתי אותו למישהו מהפיקוח על הביטוח, אמרו לי שאני יכול לקנות את פרטנר על בסיס המכתב הזה. לפני שבוע קיבלתי מימון מבנק לאומי לבניית פרויקטים בהיקף של מאות מיליוני שקלים באפרידר".

מה אתה חושב על הכרזת לבייב?

"זה האינטרס של הציבור שהמוסדיים והשוק יגיעו להסדר. מדובר באדם הגון עם קבוצת חברות הגונה, ולכן צריך להגיע איתם להסדר פריסה מחדש כדי להקל עליהם מבחינה תזרימית".

לבייב צריך לוותר על השליטה?

"לא. רק הוא יידע לסדר את החובות, לארגן את המימושים ואת תוכנית העבודה".

מתכנן גיוס הון

"עד היום חשבתי שצריך להחזיק ב־100%, כי אני מאמין בעסקיי ורציתי ליהנות לבד מעליית הערך", הוא אומר.

"עכשיו, כשהקבוצה התבססה, אני לא שולל אפשרות לממש בשיעורים קטנים. באלעזרא החזקות עשינו בשלב ראשון גיוס אג"ח, והשלב השני הוא גיוס אקוויטי. אנחנו בוחנים גיוס הון גם באמצעות הציבור וגם באמצעות איש פרטי שירכוש נתח. זה חלק מהתוכנית האסטרטגית שלנו".