• תפריט
מט"ח וסחורות

בעקבות החוק לפיקוח על המסחר במט"ח: "רוב חברות הפורקס ייאלצו לשנות את המודל העסקי"

שוק המסחר במט"ח בישראל כולל עשרות חברות פורקס המגלגלות מדי שנה עשרות מיליוני דולרים. ללקוחות מובטח קורס מסחר בחינם, מינופים אדירים ותשואות דו־ספרתיות, אך במציאות משקיעים רבים מפסידים את כספם

תומר זלצר 12:4706.08.09

הצעת החוק של רשות ניירות ערך להסדרת פעילות חברות המסחר במט"ח (פורקס), שפורסמה לראשונה ב"כלכליסט", מעוררת סערה בתעשייה המקומית. חברות הפורקס המובילות מברכות על הרפורמה, אך גורם בשוק המט"ח מעריך כי בעקבות החלת הרגולציה חברות רבות ייאלצו לשנות את המודל העסקי שלהן - ממודל "עושה שוק", הטומן בחובו פוטנציאל ניגוד עניינים מול הלקוחות, למודל ECN (ברוקראז'), שבו החברה אמורה לשמש רק כמתווכת.

 

בתחילת השבוע פורסמה ב"כלכליסט" הצעת החוק המלאה שגובשה על ידי רשות ניירות ערך להסדרת הפיקוח על חברות הפורקס. הסדרת הפיקוח מתעכבת כבר יותר מחמש שנים, אך כעת נרשמה התקדמות משמעותית לאחר שהרשות סיימה להכין את הצעת החוק והעבירה אותה לטיפול משרד האוצר.

 

במסגרת החוק תחויב חברת פורקס בקבלת רישיון מהרשות והצגת הון עצמי מינימלי וביטוח מתאים. נוסף על כך, על פי הצעת החוק, אדם יוכל להיהפך לבעל שליטה בחברת פורקס רק אם קיבל היתר מהרשות. המשמעות היא שבעל השליטה יחויב לעמוד בדרישות נאמנות וכשירות (fit and proper). מי שהורשע בעבירות מרמה בשוק ההון, למשל, לא יוכל להיות בעלים של חברה כזו.

 

מינופים אסטרונומיים

 

כיום שוק הפורקס בישראל אינו מפוקח על ידי גוף רגולטורי מקומי כלשהו. חלק מהחברות - שנותנות שירות ללקוחות בכל העולם ואף בחלק ממדינות ערב - טוענות כי הן מתנהלות תחת רגולציה אמריקאית או אירופית. ואולם, רגולציה זו לא רלבנטית כיום לשוק הישראלי.

 

בעקבות התפתחות הטכנולוגיה, האינטרנט ושוקי ההון צצו בשנים האחרונות חברות פורקס רבות. בשוק הישראלי פועלות כיום עשרות חברות מט"ח. הגדולות והמוכרות בהן: כלל פורקס, EFIX, איזי פורקס, מט"ח 24 וגו־פורקס. ההערכות הן כי תעשיית הפורקס בשוק הישראלי מגלגלת מדי שנה עשרות רבות של מיליוני דולרים. מספר הישראלים הסוחרים דרך חברות אלה מוערך ביותר מ־10,000 (לפי הגדרה של לקוח פעיל, כלומר לקוח המבצע פעולת מסחר לפחות פעם אחת ברבעון).

 

המכשיר הפיננסי הבסיסי והנפוץ ביותר למסחר במט"ח הוא עסקת ספוט. בעסקה כזו הלקוח קונה או מוכר מטבע אחד כנגד מטבע אחר, ובכך יוצר לעצמו בשוק "פוזיציה". עסקה זו נעשית באופן ספקולטיבי במטרה להרוויח מתנודת השערים במטבעות.

 

וכאן מגיעים לפיתוי הגדול שהשוק הזה מציע: בעסקאות ספוט ניתן לקנות פוזיציה גם במינופים (הלוואות) העולים על שווי החשבון בפועל. חברות הפורקס מציעות ללקוחות לסחור במינוף של פי 100, פי 200 ולעתים אף פי 400. כך, משקיע שמפקיד 1,000 דולר אצל חברה שמציעה מינוף של 1:200, יכול בפועל לבצע עסקה בסכום של 200 אלף דולר. ככל שהמינוף גבוה יותר, כך פוטנציאל הרווחים גדול - אך עימו גם הסיכון. אם במהלך המסחר היומי שער החליפין זז במעט לכיוון ההפוך מזה שעליו "הימר" המשקיע - הרי ש־1,000 הדולרים שהפקיד עלולים להימחק ברגע.

 

המודל העסקי התמים ביותר של חברת פורקס בנוי על כך שהחברה מרוויחה מהמרווחים בין שער הקנייה (bid) למכירה (ask). מרווחים אלו נמדדים לפי יחידות פיפס, כלומר השינוי במספר האחרון (אחרי הנקודה) בשער החליפין במטבע מסוים. כך, למשל, אם שער השקל לעומת הדולר הוא 3.8002 והוא עולה ל־3.8003 - התנועה היא של פיפס אחד.

 

האינטרס: שהלקוח יפסיד

 

רוב חברות הפורקס הפועלות כיום בישראל הן "עושות שוק". כלומר, הן אמורות "להתכסות" בין הלקוחות: כנגד לקוח שרכש פוזיציית "שורט" על צמד מטבעות, החברה אמורה לגדר את עצמה דרך לקוח אחר שרכש פוזיציית "לונג" (פוזיציה הפוכה) על אותם מטבעות. בהיעדר פיקוח, עושי השוק יכולים להחליט "להשאיר את הכסף בבית" ולהמר שהלקוחות יפסידו את כספם. כך, החברה מרוויחה ממחיקת המשקיע, שכן הכסף שהפקיד לצורך קניית הפוזיציה נשאר בקופתה.

 

כאן משתלבות הטענות, בין השאר של רשות ניירות ערך, שהענף מתנהל תוך ניגוד עניינים מובנה בין החברות ללקוחותיהן וכי החברות נהנות מעודף מידע. בין השאר, נטען שבענף נהוג לתגמל סוכנים ומשווקים על בסיס הפסדי לקוחות. אחד הסעיפים בהצעת החוק של הרשות מסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות ובהן "צמצום האינטרס הפוטנציאלי של חברות המפעילות זירות המסחר, או המשווקים מטעמן, בהפסדי לקוחות.

 

זאת, למשל, באמצעות מניעת תגמול משווקים הנקבע ביחס הפוך לרווחי המשקיעים". מודל תגמול נוסף הנפוץ בקרב חלק מחברות הפורקס הוא רווח לפי מחזורי המסחר של הלקוחות.

 

גורם המעורה בשוק הפורקס מעריך כי אחת ההשפעות הצפויות של החלת הרגולציה היא שינוי המודל העסקי של חברות רבות ממודל עושה שוק למודל ECN. במודל הזה חברת הפורקס משמשת כמעין ברוקראז' בין הלקוח למערכת הבין־בנקאית. במודל הזה החברה לא אמורה להשאיר את כספי הלקוחות אצלה, ולכן פוטנציאל ניגוד העניינים נמוך יותר.

 

טענות נוספות נוגעות לקורסים שמציעות חברות רבות למשקיעים חדשים. בחלק מהקורסים מבטיחות החברות ללמד את המשתתפים איך להרוויח כסף מהבית בלי לעבוד, או לפחות איך לארגן לעצמם "השלמת הכנסה". לעתים הקורסים ניתנים ללקוחות חדשים בחינם, ובלבד שיסחרו באמצעות החברה המציעה את הקורס. חלק מהחברות מציעות קורסים מקוונים דרך אתר האינטרנט שלהן. סוגיה זו עשויה לעורר שאלה נוספת בפני המחוקק: האם ניתן לקבוע סטנדרטים שלפיהם יוכשרו לקוחות לסחור במט"ח?

 

הסדרת הפיקוח

 

לדברי גורם בשוק הפורקס, "אחד הדברים החשובים ברגולציה של הרשות הוא הסדרת הפיקוח על התכנים השיווקיים של החברות. אם חברה נותנת לאדם תחושה שהוא יכול להפסיק לעבוד ולהתחיל לעשות כסף מהבית כסוחר מט"ח, החברה הזו טועה ומטעה".

 

מעבר לביקורת המופנית לעבר חברות הפורקס, צריך להדגיש שגם על המשקיעים שנכנסים לתחום המט"ח הקמעונאי מוטלת אחריות: עליהם לבדוק היטב מהו השוק שאליו הם נכנסים - על הסיכויים והסיכונים שלו - ומיהן החברות שדרכן הם מבקשים לסחור.

 

מכלל פורקס נמסר כי "החברה מתנהלת כבר היום תחת רגולציה הקיימת באיחוד האירופי, ואנו מקדמים בברכה את הצעדים הנעשים בישראל. לפני כשנה אף פנינו לרשות בהצעה לשתף פעולה בקידום הנושא. כחברה המובילה במסחר מקוון בישראל נשמח להיות חלק מהליך ההתדיינות ולתרום מניסיוננו לטובת יצירת מתווה שייטיב עם שוק המט"ח בישראל, החברות הפועלות בו ובעיקר עם קהל המשקיעים".

 

מנכ"ל איזי פורקס משה וסרמן מסר כי "אנחנו תומכים מאוד ברגולציה. השוק ייהפך למוסדר - ומוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. רוב החברות בארץ הן הוגנות, ובעקבות הרגולציה הרבה חברות קיקיוניות ייעלמו".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x