כמה שווה הטבת המס על דיבידנדים מחו"ל?

עם התגברות זליגת המשבר הכלכלי לישראל, החליטו קברניטי המשק בארץ לעודד את בעלי ההון הישראלים להשקיע את כספם כאן במקום בשוקי חו"ל, באמצעות הטבת מס.

במסגרת תוכנית ההאצה הכלכלית גובשה הוראת שעה לפיה על דיבידנדים שתקבל חברה ישראלית מחברה זרה ב־2009 בלבד, יחול שיעור מס מופחת בשיעור של 5% במקום של 25% וזאת בתנאי שבדיבידנד שנמשך ייעשה שימוש רק בישראל בתוך שנה מיום קבלת הדיבידנד בפועל.

ואמנם חברות כמו מכתשים אגן, שבשליטת נוחי דנקנר ושיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון, כבר זיהו את הרווח הטמון בניצול ההטבה. מכתשים, שבניהולו של אברהם ביגר, דיווחה השבוע על כוונה לבצע משיכה חד־פעמית של רווחים מחברות־בנות בחו"ל בהיקף של עד 300 מיליון דולר. שיכון ובינוי דיווחה כבר באפריל כי בכוונתה למשוך דיבידנד בהיקף של 660 מיליון שקל מהחברה־הבת סולל בונה ארצות חוץ (SBI), וכי היא תשלם הודות להוראת השעה מס בהיקף של 33 מיליון שקל בלבד.

לא כולם מתלהבים

על פניו נראה היה כי חברות ישראליות היו אמורות לעוט על המציאה. עם זאת, עורכי דין ורואי חשבון בתחום המס מצננים את ההתלהבות. "בגלל התנאים המגבילים של ההטבה היא רלבנטית למעט מאד חברות", אומרת עו"ד הלנה בן ברוך, שותפה במשרד אלתר המומחה בענייני מס, שמסבירה כי על פי החוק שקדם להוראת השעה חברות יכולות בכל מקרה לקבל זיכוי מס בגובה המס ששולם בגין הדיבידנד בחו"ל. לרוב, מסבירה בן ברוך, חברות זרות ממוסות הן במס חברות הנהוג במדינות שבהן הן פועלות והן בגין הדיבידנד שהן מחלקות שם, ועל כך הן מקבלות זיכוי מס בישראל.

משכך, שווי ההטבה אינו נגזר מהפער שבין 5% ל־25%, אלא מההפרש שבין גובה המס שמשולם במדינת היעד ל־5%. עו"ד יניב שקל, שותף במשרד שקל ושות', מסביר כי חברות ישראליות שמחזיקות חברות־בנות במדינות מערביות כגון מדינות באירופה וארה"ב, לא ייהנו מההטבה כיוון שבמדינות אלו שיעור המס אף גבוה משיעורו בישראל כך שהן מקבלות בכל מקרה זיכוי מלא.

לא להכנסה פסיבית

הוראת השעה קובעת עוד כי מקור הדיבידנד לא יכול להיות בחברה שמקור הכנסותיה פסיבי. לדברי בן ברוך, הכנסה פסיבית היא הכנסה שמקורה אינו בפעילות עסקית אלא מהכנסות של ריבית, דיבידנד, תמלוגים, דמי שכירות וכו'. בחברות זרות שהכנסתן היא פסיבית בעיקרה, החברה הישראלית השולטת בהן משלמת באופן שוטף מסים על ההכנסות המתקבלות בחברה־הבת, ללא קשר למשיכת דיבידנד.

עו"ד שקל מסביר כי הסיבה לכך נעוצה בנוהג שהיה קיים בקרב חברות ישראליות שלא למשוך דיבידנדים מחברות־בנות שנמצאות במדינות כמו הולנד, שם אין תשלום מס על מכירה של חברות או על חלוקת דיבידנד. לכן חברות ישראליות נהגו להחזיק חברות אחזקה בחו"ל, שמשכו דיבידנדים או מכרו חברות־נכדות והחזיקו את הכספים שקיבלו אצלן מבלי לחלקו כדיבידנד לבעלת השליטה הישראלית, כדי להימנע מתשלום מס. הוראת השעה הנוכחית מחריגה משיכת דיבידנד מחברות עם פעילות פסיבית, ולפיכך חברות ישראליות שהחזיקו חברות אחזקה בהולנד, למשל, לא יכולות ליהנות מהטבה זו, אלא רק חברות שלהן חברות זרות עם פעילות עסקית אמיתית.

להערים על מס הכנסה

שקל חושף כי חברות ישראליות רבות למדו להערים על מס הכנסה ולהציג חברות פסיביות כאילו יש להן פעילות עסקית אמיתית ובכך להתחמק מתשלום מס שוטף גם ללא משיכת דיבידנד. רו"ח רוני קריה, שותף מס במשרד דלויט, מסביר שהדרך לעשות זאת, בחברות נדל"ן למשל, היא לשלוח מנהלי פרויקטים לעבוד בחברות הללו, לבצע פעילות בנייה, ולא רק למשוך כספי שכירות. עם זאת, לדברי שקל, חברות ישראליות יחששו למשוך כעת דיבידנד מחברות אלו אותן הציגו לכאורה כבעלות פעילות עסקית, פן מס הכנסה יחליט לבחון האם באמת מדובר בחברה עם פעילות עסקית אמיתית. לדברי שקל, הוראת השעה שמטרתה היתה להכניס הרבה כסף לישראל, החמיצה את מטרתה, לנוכח ההחרגה של הפעילות הפסיבית, שבה שוכב רוב הכסף.