$
המלצות ואזהרות

"קובי אלכסנדר לא היה היום בנמיביה לולא היה SOX"

בסוף השנה ייכנסו לתוקפן תקנות החוק להגדלת הפיקוח על החברות הציבוריות, אך יישומן עלול להוביל למחיקת חברות קטנות מהבורסה. רואי החשבון יוסי גינוסר וויקטור אליהו דנים בחוק החדש שיגדיל את מידת האחריות של המנהלים בישראל

רחלי בינדמן 12:4406.07.09

השנה היתה 2002 כשהסנאטור פול סרביינס ואיש הקונגרס מייקל אוקסלי החליטו לשים קץ להשתוללות בחברות הציבוריות. באותה תקופה נחשפו התרמיות החשבונאיות הפנומנליות שנעשו בחברות כמו אנרון, וורלדקום ואדלפיה - אשר גרמו לקריסת החברות ולאובדן של מיליארדי דולרים למשקיעים. התוצאה היתה חוק סרביינס־אוקסלי, הנקרא בקיצור SOX, ששימש נקודת מפנה בסוגיית הפיקוח על חברות ציבוריות.

 

ב־25 במאי השנה פרסמה רשות ניירות ערך טיוטת תקנות מעודכנת שנועדה להחיל באופן חלקי את חקיקת SOX גם על החברות הציבוריות בישראל. אם וכאשר ייושמו התקנות במלואן, תהיה לכך השלכה דרמטית על מערכי הבקרה של החברות הציבוריות. רואי החשבון יוסי גינוסר וויקטור אליהו, שותפים בפירמת פאהן קנה ניהול בקרה, מסבירים שהן ירחיבו במידה ניכרת את מידת האחריות האישית שתוטל על ההנהלות. עם זאת, היישום יטיל מעמסה כספית וארגונית על החברות, וייתכן שהקטנות שבהן יעדיפו לצאת מהבורסה.

 

ארבע רמות של ביקורת

 

על אילו חברות יחולו התקנות?

גינוסר: "על כלל החברות הציבוריות בישראל. למעשה, ה־SOX כבר חל על חברות ישראליות שנסחרות בנאסד"ק, המפקח על הבנקים החיל אותן על הבנקים, והמפקח על שוק ההון מיישם אותן על חברות ביטוח. גם רשות החברות הממשלתיות החילה אותן על חברות ממשלתיות גדולות כמו מקורות".

ויקטור אליהו ויקטור אליהו צילום: אוראל כהן

 

מה כוללות התקנות?

אליהו: "רשות ני"ע מבקשת ליישם את ה־SOX באופן חלקי, ובארבע רמות של ביקורת. הרמה הראשונה בודקת את הרוח הנושבת מכיוונה של ההנהלה אל הארגון, כדי לוודא שלא יקרה מצב שבו המנכ"ל אומר בחצי קריצה למנהלים תחתיו 'נהלים זה טוב ויפה, אבל המטרה שלנו היא להגיע לרווח, ומי שלא יגיע לסף הרווח הדרוש - יפוטר'. ברמת הבקרה הזו נמדד הטון שנותן ראש הפירמידה".

 

איך נעשית הביקורת על ההנהלה?

אליהו: "קשה לבדוק זאת אבל יש אינדיקציות. נניח שמתרחשת מעילה בחברה, ההנהלה יכולה פשוט לפטר את המועל ולעבור לסדר היום. אבל היא גם יכולה לברר למה זה קרה, להפיץ בקרב העובדים את המסקנות, לפרסם את העונש שקיבל המועל, ולהפעיל קו חם לדיווח על מעילות כדי ליצור תהליך של מניעה והרתעה. הגורם שמבצע את הביקורת מתבסס על כללים שנקבעו בארצות הברית, שהגדירו קריטריונים כלליים לבחינת מערך הבקרה".

 

ומהן רמות הבקרה הבאות?

אליהו: "ברמה השנייה בוחנים את יכולתו של התאגיד להגן על מידע ולשחזר אותו, כולל חסימת מידע מפני עובד לא מורשה וכדומה. ברמת הביקורת השלישית בוחנים את תהליך הכנת הדו"חות הכספיים, וברמה הרביעית והפרטנית ביותר נבדקים תהליכים עסקיים כגון הכנסות, שכר, רכש ומלאי. רשות ניירות ערך החליטה להקל לעומת החוק האמריקאי, ודרשה מהחברות לעשות הערכת סיכונים ראשונית, ולבחון רק תהליכים קריטיים.

 

"לדוגמה, בחברה יצרנית כנראה יתמקדו בתהליכי מלאי ורכש מהותיים, אבל ייתכן שיאמרו שנושא השכר אינו מהותי, כי רוב העובדים הם עובדי ייצור פשוטים".

 

גינוסר: "ברמה זו יורדים למטה מהדו"ח הכספי ומסתכלים, נניח, על סעיף ההכנסות. מתחילים למפות את תהליך המכירה, הולכים לשטח עד לרמת התנועה הבודדת שיוצרת את ההכנסה".

 

באילו עלויות כרוכה יישומה של הביקורת?

גינוסר: "בחברות גדולות כגון כיל או טבע, מדובר באלפי שעות עבודה בשנה. לעתים מדובר גם בגיוס עובדים נוספים ובשיפור מערכות המידע".

 

אבל התקנות אינן כרוכות רק בעלויות.

גינוסר: "בראש ובראשונה הן מוסיפות אחריות. על המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים לחתום על הצהרה נוספת מעבר להצהרה הרגילה, שלפיה הדו"חות הכספיים נכונים, שהם גם בדקו את הבקרה הפנימית ושהיא ראויה, ושאם היתה בעיה היא דווחה לדירקטוריון. זה מטיל לפתחם אחריות שאין כדוגמתה. יש הטוענים שקובי אלכסנדר, שנדרש לחתום על הצהרת SOX בהיותו מנכ"ל קומברס, לא היה היום בנמיביה בלי חקיקת SOX שסייעה למשרד המשפטים האמריקאי לתבוע אותו".

 

מהי אותה "חולשה מהותית" המוזכרת בתקנות?

גינוסר: "פירוש הדבר הוא שהחברה ו/או רואה החשבון שלה מעריכים שהם אינם יכולים למנוע טעות בדו"חות הכספיים. לדוגמה, אם התברר שהחברה לא נהגה לבצע ספירות מלאי, אבל זה התגלה מאוחר מדי מכדי לתקן. התקנות קובעות שיש לתקן את החולשה הזו עד פרסום הדו"חות הרבעוניים הבאים.

 

"לעומת החוק האמריקאי, בישראל נקבע שאי אפשר לפרסם את הדו"ח אם החולשה לא תוקנה, וזה עניין בעייתי. הליך הבקרה, שבאופן כללי נועד לטובת בעלי המניות ומאפשר להם לדעת אם הדו"ח הכספי אמין או לא, דווקא פוגע בהם כי הם אינם יכולים לבחון את השקעתם בלא הדו"חות".

יוסי גינוסר יוסי גינוסר

 

רגולציה דוחקת

 

רואה החשבון הלל שטיינברג, שותף בפירמת רואי החשבון ברזילי, מעלה סוגיה מעניינת בנוגע להשלכות הכספיות של יישום ה־SOX בישראל: "מדובר בעלויות של 200 אלף שקל בשנה לחברות פשוטות, ובמיליוני דולרים לחברות מסובכות כמו אפריקה ישראל. חברות קטנות יתחילו לתהות אם הערך המוסף של הסחירות שווה את זה. יכול להיות שהעמקת הרגולציה היא חלק מתהליך לדחוק החוצה חברות שאינן עומדות בפרמטרים. אולי צריך ליצור שוק משני לחברות קטנות עם תנאים מקלים, שמי שיוכלו להשקיע בו הם רק גופים מתוחכמים שמבינים את הסיכונים הכרוכים בכך".

 

עדי צפדיה, סמנכ"ל הכספים של רדוויז'ן - חברה דואלית הנסחרת בנאסד"ק והמיישמת את ה־SOX זה כמה שנים - חלק עם "כלכליסט" את ניסיונו ביישום התקנות.

 

מי ביצע את תהליך ההטמעה של התקנות?

"פירמת פאהן, קנה. רואה החשבון המבקר שלנו הוא ארנסט אנד יאנג. אי אפשר לתת לחתול לשמור על השמנת".

 

מה היקף העלויות?

"כמה מאות אלפי דולרים בשנה. היישום הכפיל לנו את עלויות הביקורת של המבקר החיצוני, שכעת צריך גם לבקר את הדו"חות וגם לבקר את מערכות הבקרה. היו גם עלויות פנימיות, מאחר שהוספתי צוות פנימי להתמודד עם היישום. אנחנו מקווים שעם השנים נוריד את התלות בבודקים חיצוניים".

 

היד רועדת לפני החתימה על הדו"חות?

"זה יישמע מוזר, אבל לא. לדעתי, האחריות לא השתנתה. גם לפני היישום, אם היו רוצים לתבוע אותי - היו תובעים".

 

סמנכ"ל כספים באחת החברות הציבוריות הגדולות בישראל התייחס להליכי ההטמעה שהוא מבצע לאור מגמת יישום התקנות בישראל.

 

באילו עלויות מדובר?

"בשלב הראשוני מדובר ב־100–150 אלף שקל בשנה, ברגע שאצטרך ליישם את כל השלבים מדובר ב־600 אלף שקל בשנה. אני לא מגייס כוח אדם פנימי לטובת התהליך".

 

יש חשש מבחינת אחריות אישית?

"זה לא מפחיד אותי מסיבה פשוטה: אם קיימת תקלה שהמסמך מעלה אותה, אני צריך לבדוק את דרכי העבודה שלי בצורה חדשה. יש הבדל בין לעשות דברים במכוון, בדרך של טיוח, לבין דברים שלא במכוון. אם יש הליכי עבודה תמימים ומתרחש מחדל בתום לב, אז זה בסדר. בקרה חיצונית תמיד טובה. עין בוחנת מהצד רואה יותר ממה שרואים אנשים מבפנים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x