אסטרטגיות השקעה: איך להרוויח גם כשהשוק יורד
שבע אסטרטגיות השקעה שיכולות להניב תשואות גבוהות מאוד כאשר השוק דובי והציפיות הן לתקופת דפלציה
ההתרסקות של תיקי השקעות, הקרנות וקופות הגמל ב־2008 תומכת בהכללת מוצרי השקעה בעלי מתאם שלילי לשוק, כלומר מתנהגים הפוך מהתנהגותו, בתיק ההשקעות. במאמר זה נתמקד במוצרים כאלה, המתאימים לתקופות בהן חל מעבר מחשש לאינפלציה לחשש שתתרחש דפלציה.
שנים רבות התנסה עולם ההשקעות בסביבה אינפלציונית ולמד כיצד להתגונן בפני השפעתה השלילית על תיקי השקעות ותוכניות חיסכון. פותחו מכשירים פיננסיים להגנה נגד האינפלציה כמו איגרות חוב ותוכניות חיסכון צמודי מדד, מוצרים פיננסיים עם ריבית משתנה ואחרים. כמו כן, נלמדו, פותחו ואומצו אסטרטגיות השקעה הלוקחות בחשבון את הסביבה האינפלציונית ואת הסיכון שלה. ואכן, שחקני השוק נוטים לתמחר את תופעת האינפלציה על ידי הוספת תוספת סיכון (פרמיה) למחירי המניות, האג"ח והנדל"ן.
הרבה יותר נדירות, לעומת זאת, הן תקופות הדפלציה ולכן עולם ההשקעות הרבה פחות מוכן לתקופה כזאת ולהשפעתה השלילית על תיקי השקעות. רבים סוברים שאנחנו עתה בשלב של דפלציה במחזור העסקים, ובמשך השנה ואולי השנתיים הבאות ייפלו המחירים, הפעילות הכלכלית תקטן ויש סבירות גבוהה למיתון במקומות רבים בעולם. ישנם כאלה שאפילו מחמירים יותר בתחזית הפסימית, וסוברים שזו לא בעיה מחזורית שתיעלם בשנה הקרובה, אלא מעריכים שנכנסנו לתקופת דפלציה מבנית, שעשויה להימשך שנים ארוכות. ההתמקדות שלנו כאן תהיה באסטרטגיית השקעה בתקופת דפלציה.
1. אג"ח ממשלתית ארוכה
לפי המודל הכלכלי של התאמת ציפיות (ADAPTIVE EXPECTATIONS), ההשקעה הטובה ביותר בתקופה של מעבר מאינפלציה לדפלציה היא האג"ח הממשלתית ארוכת טווח עם קופונים קבועים ותשואות גבוהות. בעיקר אם האג"ח הזו מגלמת עדיין במחירה את התקופה של ציפיות אינפלציוניות וסיכון שכבר אינם ממשיים למצב הנוכחי.
בראשיתה של התקופה הדפלציונית התשואות גבוהות יותר. כך, למשל, באמצע חודש נובמבר יכולנו לרכוש את האג"ח הממשלתית הארוכה מאוד (1026) בתשואות המתקרבות ל־7%, ואילו היום התשואות של הנייר הזה הן בסביבות 5%. אם אנו מאמינים שלפנינו תקופת דפלציה ארוכה, גם תשואות אלו יכולות עדיין להיות אטרקטיביות.
כמו כן, התשואות הנוכחיות של 3.2% שמניבה האג"ח לעשר שנים של ממשלת גרמניה, 4.4% של ממשלת ספרד ו־3.9% של ממשלת בריטניה, יכולות עדיין להיות אטרקטיביות בתקופת דפלציה. לעומת זאת, נפילת התשואות של אג"ח אמריקאית לעשר שנים לפחות מ־2.5% יכולה אולי להיחשב כלא מצדיקה את הסיכון, בעיקר אם הקונה חושש מגירעון ממשלתי ההולך ותופח באמריקה שימומן כנראה מהנפקות של אג"ח ממשלתית. בהשקעות באג"ח בינלאומית יש לשים לב לתנועות המטבע, שעלולות להיות דומיננטיות יותר מתשואות הריבית והרווח ההוני גם יחד.
2. אג"ח חברות מדורגת
בדומה לאג"ח הממשלתית, גם אג"ח חברות יכולה להיות השקעה סבירה בתקופת דפלציה. עם זאת, יש לזכור כי בתקופה זו יורדת הפעילות הכלכלית והסיכון העסקי גודל. ממבט של סיכוי־סיכון, אג"ח חברות (אפילו זו המדורגת גבוה) אינה אטרקטיבית לרוב כמו האג"ח הממשלתית. בתקופות דפלציה המרווחים בין התשואות של אג"ח (מדורגת ולא מדורגת) מתרחבים, כי פרמיית הסיכון עולה והסיכון מתומחר כהרבה יותר יקר.
3. מזומן
בתקופה של דפלציה המזומנים הם כלי הגנה סבירים, אבל התשואות נמוכות ביותר. בשוויץ וביפן, למשל, התשואות האפקטיביות על מזומן כיום יכולות להיות שליליות.
4. מניות
מקובל שמניות הן השקעה הכרוכה בסיכון ולכן אינן מתאימות לתקופת דפלציה. ואכן, בתקופת דפלציה רווחי החברות נשחקים, המומנטום של מחירי המניות נוטה להיות שלילי, והנזילות הפיננסית בעייתית לרוב, ואינה מתורגמת לאשראי (כמו במצב הנוכחי). לעומת זאת, כאשר תקופת הדפלציה כבר מגולמת בציפיות הציבור, מחיר המניות נוטה להיות נמוך ולעתים לגלם ציפיות שליליות מוגזמות. בשוק דובי כזה אפשר להשיג מניות במחירים אטרקטיביים, במקרה שערך החברה עולה על מחירה.
בהשקעה במניות בזמן דפלציה מקובלת גם הגישה הדפנסיבית - חשיפה לתעשיות וענפים כגון שירותי רפואה, מזון בסיסי ולאחרונה גם תקשורת. הרציונל הוא שכדי ליהנות מתשואה עודפת של מניות, יש להיות חשוף למניות לתקופות ארוכה ולא לנסות לנבא, או אפילו לקרוא את מצב השוק.
5. זהב
השקעה בזהב מקובלת כביטוח כנגד בעיות קולוסליות בכלכלה העולמית. לזהב יש כמה תכונות ייחודיות: במשך אלפי שנים שימשה המתכת כאמצעי תשלום, ולכן בזמן של משבר פיננסי קיצוני הזהב יכול להתחרות במטבע הרשמי - בעיקר במטבע שעבד בו האמון. הזהב יכול לשמש גם כנכס השקעה לשמירת ערך. למשל בהודו, סין וכמה מדינות אסלאמיות מהווה הזהב אלטרנטיבה מקובלת לצורכי השקעה. לבסוף, לזהב יש ביקוש תעשייתי כגון לשימוש אינטנסיבי בתעשיית התכשיטים, המוצרים הדנטליים והאלקטרוניקה. לצורכי השקעה כדאי להשקיע בחברות הכורות זהב, בעלות זרם תקבולים של מזומנים, מאשר במתכת עצמה.
6. מדד התנודתיות (VIX)
נסחרים היום בבורסה מכשירים פיננסיים שונים המשקפים את רמת התנודתיות של מדדי המניות. למשל, מכשיר ה־VIX, הנסחר בבורסת שיקגו (CBOE), משקף את ציפיות השוק ל־30 יום של תנודתיות במדד המניות 500 S&P. מכשיר זה נחשב כמשקף את סיכון השוק ומשמש כמדד הפחד של המשקיעים. התנודות במחיר ה־VIX נוטות להיות ביחס הפוך למחיר מדד המניות של 500 S&P (ראו גרף).
7. קרנות גידור מתמחות
חלק ממוצרי ההשקעה בעולם הגידור יכולים להתאים לתקופה של דפלציה. כך, למשל, אסטרטגיות שורט במניות יכולות להניב תשואות מצוינות בשעה שהשוק יורד. כמובן שאסטרטגיות שורט יכולות מסוכנות, ולכן אינן מומלצות להשקעות שמרניות. אולם, ראוי לציין כי יש קרנות גידור המשלבות אסטרטגיות של לונג ושורט יחד, ועושות זאת בשמרנות ובזהירות מרובה.
לסיכום, מנהלי ההשקעות התרגלו לבנות תיקי השקעות לפוזיציה ארוכה, מתוך הנחה שאם תשקיע במניות טובות, תקבל בסוף תשואות יפות. ההתרסקות של 2008 מראה שייתכן שנזדקק לזמן ארוך משחשבנו כדי להשיג תשואות העולות על ריבית המזומן. לכן, תיק ההשקעות צריך להכיל גם השקעות שנותנות תשואות גם בזמנים שהשוק דובי.
הכותב הוא כלכלן ואסטרטג השקעות, בית ההשקעות אלטשולר שחם
