הסדר חוב מסורתי לא מתאים לימינו

"בין 50 ל־60 מיליון שקל יעמדו לפירעון מיידי בשנה הקרובה, כלומר נגיע לנקודה שבה תירשם מסה קריטית של היעדר פירעונות. נושא זה יהיה, לדעתי, במוקד ועדת החקירה הבאה שתוקם במדינה", אומר עו"ד יוסף תמיר, המייצג את נקודת מבטו של מי שמבקש לעצמו תפקיד של קצין אשראי.

"הסדרי החוב ה'מסורתיים' של פריסת תשלומים ושינוי הריבית כבר לא מתאימים לימינו. מחזיקי החוב היום רוצים מניות, רוצים להיות מעורבים ולהרגיש בעלי הבית. הם אולי לא ישתלטו על חברות, אבל בהחלט ירצו להרגיש שהם מקבלים נתח משמעותי מהחברה. בדיוק בנקודה זאת ייכנס לתמונה קצין האשראי, שיפעל מולם ומול החברה כדי להגיע להסדר חוב עתידי", הוא אומר.

חודשיים חלפו מאז הכריזה רשות ני"ע, בשותפות עם רשות ההגבלים העסקיים, כי תעודד הקמת גופים שיתפקדו כ"קציני האשראי" שתפקידם יהיה ליצור הסדרים בין מנפיקי איגרות החוב לבין מחזיקיו. משרדי עורכי דין גדולים, וכן פירמות רואי חשבון, כבר הודיעו כי ישקלו השתלבות בתוכנית. עם זאת, לדברי תמיר שמקים במשרדו מחלקה שתתמחה בתחום "קציני האשראי", המצב היום הוא שרב הנסתר בתוכנית על הגלוי.

"בסיטואציה של היום לקצין האשראי אין חובות ולא תפקיד מוגדר. ברור מי ממנה אותם - הגופים המוסדיים הגדולים - אבל לא מי משחרר אותם. לא ברור למי הם נאמנים, וגם לא מי משלם להם. את כל התשובות לשאלות הללו יצטרכו לצת למושג החדש של 'קצין אשראי'".

לדברי תמיר, "המנגנונים הקיימים לא יכולים להתמודד עם המורכבות של הסיטואציה כיוון שאין להם כלים מתאימים. הגוף הכי קרוב לקצין אשראי הוא נאמן, לו אין יכולות לגזור סנקציות. הנאמנות היא מוסד חלש מדי. אני צופה שיהיה בעתיד צורך במימוש שעבודים ובקידום הסדרים מהירים בין החברה למחזיקי החוב ובשביל זה צריך גוף עם שיניים.

"זוהר גושן, כמוני, הוא תלמיד של פרופ' אוריאל פרוקצ'ה, אבי דילמת האסיר. תורה זו מדברת על כך שיש דברים שכלכלת שוק לא יודעת לפתור אותם, וזאת בדיוק הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים היום. מסיבה זו צריך גוף שיתערב כדי שיפתור את הכשלים, כאשר ברור שהסדרי החוב המורכבים יצטרכו להגיע גם לדיון בבתי המשפט, והפשוטים יותר ייפתרו בתוך החברה בסיוע קציני האשראי".

לא מפחיד אותך להיכנס לחברה חולה ולנסות לטפל בה?

"זה אתגר מרתק להיות בנקודות התפר שמהן צומח משהו חדש. אני מניח שזה גם יהיה מכניס".