סיכום 2008 באג"ח: הבונקר הממשלתי לא איכזב

בשורה התחתונה, שוק האג"ח הממשלתיות בהחלט סיפק השנה את הסחורה, והמשקיעים הסולידיים רשמו רווחים נאים. זאת בייחוד על רקע המשבר העולמי והתרסקות מדדי המניות ושוק האג"ח הקונצרניות. בעצם, זוהי הציפייה העיקרית שלנו מאג"ח ממשלתיות: אנו מוכנים להסתפק ברווחים צנועים, בתנאי שיהיו בטוחים.

ואולם אי אפשר לנתח את שנת 2008 בלי לחלקה לשתי מחציות - שהיו שונות כמעט בתכלית זו מזו. ההבדלים במצב המשק ובפרמטרים מאקרו־כלכליים בכל מחצית הם שהכתיבו את התנהגות האג"ח הממשלתיות.

קצת מתסכל לחשוב על ייסורי המשקיעים לאורך 2008, שהיתה קשה לחיזוי. מתסכל, כי בעזרת כמה כללי אצבע פשוטים היינו יכולים לחזות בקלות את הצפוי בשוק האג"ח הממשלתיות, ולהרוויח יותר.

מצב המשק במחצית הראשונה: צמיחה מהירה (5%), אינפלציה מתפרצת (2.34%), יציבות בריבית בנק ישראל (0.25%-) ודולר מתרסק (13%-).

כללי האצבע המתבקשים: להשקיע בעיקר באג"ח צמודות ולהיזהר מאלו בעלות המח"מ הארוך בשל החשש מהעלאות ריבית. להעדיף גילון (ריבית ניידת) על פני מק"מ.

מצב שוק האג"ח הממשלתיות בפועל: הצמודות ניצחו את השקליות ובגדול. בשוליים, הצמודות קצרות הטווח דווקא פיגרו אחר הבינוניות וארוכות הטווח, ואולם עדיין עלו כפליים לעומת האפיק השקלי הקצר. הגילון אכזב כתמיד - אבל זו כבר לא הפתעה.

מצב המשק במחצית השנייה: הצמיחה והאינפלציה נעצרות בחריקת בלמים, ריבית בנק ישראל יורדת בכ־2%, היצע האג"ח הממשלתיות קטן משמעותית והדולר עשה סיבוב פרסה מלא.

כללי האצבע המתבקשים: בעיקר למכור אג"ח צמודות ולרכוש שקליות ("שחרים"); ככל שהמח"מ ארוך יותר - כך יותר טוב. להיפטר מהגילון ולהעדיף את המק"מ על פניו.

מצב שוק האג"ח הממשלתיות בפועל: הצמודים ירדו, השחרים המריאו ורווחי ההון גדלו ככל שהמח"מ היה ארוך יותר. המק"מ הביס את הגילון (אפיק מאכזב כבר אמרנו?).