כיצד הצליחה מנורה ת"א־25 בינארית להינצל מהמשבר?
הקרן המנייתית הצליחה לעלות בחודשים ספטמבר־אוקטובר ב־0.3% כשמנגד המדד נפל ב־28%. הקרן משתמשת באלגוריתם מיוחד שקובע מתי להיכנס להשקעה ומתי לצאת ממנה
בחודשי המפולת ספטמבר־אוקטובר רשם מדד ת"א־25 ירידה של 28%, אולם ישנה קרן אחת שרשמה באותה התקופה עלייה של 0.3%. לכאורה, כדי להשיג תוצאה זו הקרן היתה צריכה להיות קרן כספית, המשקיעה את כל נכסיה במק"מ ובמכשירים דומים. מבחינה מעשית, היא אכן היתה מעין קרן כספית, אולם רשמית, זוהי קרן מנייתית שמדד הייחוס שלה הוא מדד ת"א־25 ושמה המלא הוא מנורה ת"א־25 בינארית.
כיצד קרן מנייתית משיגה תוצאה של קרן כספית במפולת הגדולה ביותר של השנים האחרונות, ומהן המשמעויות של הצלחה זו מבחינת ענף הקרנות בכלל?
כמו בתחום המחשב
המפתח לכל העניין נעוץ בהבנת המונח המוזר "בינארי". יאיר אלק, האיש שהמציא את המונח ופיתח את התפיסה העומדת מאחוריה, הוא כיום הבעלים, עם אבי קורז, של חברת ניהול ההשקעות אקסיומה.
החברה שבבעלותו פועלת בתור מנהל חיצוני עבור קרנות מסוימות של גאון ניהול קרנות. אלק משמש אף יועץ השקעות עבור הקרנות הבינאריות של מנורה מבטחים.
התפיסה הבינארית מרומזת בשם של הקרן. תחום המחשוב מבוסס על השיטה הבינארית, שבה לכל ספרה יש רק שני מצבים, המסומנים 0 ו־1. בהעתקה לעולם ההשקעות, בשיטה זו יש רק שני מצבים אפשריים - בפנים, כלומר מושקע ב־100%, או בחוץ, כלומר מושקע בשיעור אפס - אין מצבי ביניים.
זה ההבדל בין תפיסה זו לשיטות ההשקעה המקובלות, שבהן תיק השקעות מורכב מאחזקות שונות, שכמעט לעולם לא יגיעו למצבי קיצון של אפס או 100% השקעה בתחום המוגדר, אלא ישתנו על ידי הגדלה או הקטנה שולית.
השיטה הבינארית של אלק יכולה לפעול ביחס לכל שוק. לדוגמה, בשוק מטבע החוץ, הקרן הבינארית שלו תהיה או באחזקה מלאה בדולר, או ב־0%, כלומר 100% בנכסים שקליים וכלום בדולר. די בהסבר תמציתי זה כדי להבין איך הושגו התוצאות בספטמבר־אוקטובר - על ידי רמת השקעה אפס במניות במהלך המפולת.
מדוע הקרנות הבינאריות מצליחות להכות את כל שאר הקרנות המנייתיות השנה? זאת מפני שהן רק קרנות מנייתיות עד שמתחיל לרדת גשם בשוק המניות, ואז הן משתנות מקרנות מנייתיות לקרנות כספיות.
שתי שאלות עולות מהסבר זה. טקטית: איך מחליטים מתי לצאת ומתי להיכנס? עקרונית: האם קרן בינארית היא אכן "קרן נאמנות" במובן המקובל של מכשיר זה? מהאופן שבו היא פועלת היא דומה יותר לקרן גידור, ולכן מתבקשת השאלה מי הכשיר אותה ואיך?
בקרן בינארית קבלת ההחלטה לצאת או להיכנס לשוק איננה בידי המנהל אלא בידי המחשב. השיטה הבינארית משתמשת בשיטות ניתוח טכניות, הבנויות לתוך מודל מתמטי - ואותו מודל, לאחר שהוא נבנה ונוסה לשביעות רצונו של אלק ושותפו, הופך להיות בעל הבית. מדובר, אפוא, בקופסה שחורה, אבל אף שקופסאות שחורות רבות התפוצצו בפניהם של מנהליהן במשבר הנוכחי, המודל של אלק פעל מצוין.
מטרת המודל היא לאותת מתי לצאת מהשוק ומתי להיכנס אליו. אלק מודה שמרבית האותות המתקבלים מהמחשב יגרמו להפסד ורק מיעוטם יביאו לרווח. אבל זהו טבען של שיטות טכניות, כאשר מה שקובע הוא גודל הרווח או ההפסד. התוכנה תאתר במהירות החלטות שגויות, ותורה לחזור מהן לאחר הפסד קטן.
לעומת זאת, כאשר ההחלטה נכונה היא תישאר בתוקף, ואז התוצאה תהיה רווח משמעותי, או כפי שקרה בספטמבר־אוקטובר – תמנע הפסד גדול. בצורה כזאת מיעוט החלטות נכונות מכריע את ההפסדים הקטנים הצבורים של רוב ההחלטות הלא נכונות. כל זה רק מגביר את התחושה שמדובר בקרן גידור, הרבה יותר מאשר בקרן נאמנות.
אלק מודה שעד לפני כשנה הוא נאלץ לבצע את "היציאה" שלו מהשוק, כשזו התבקשה, על ידי רכישת מכשירים נגזרים כגון אופציות Put וחוזים עתידיים לירידת השוק. אולם במהלך 2007 פעלה רשות ניירות ערך לשנות מהיסוד את ההגדרה של קרן נאמנות.
עד אז, ההגדרה של קרן מנייתית, או כל סוג אחר של קרן, נקבעה בהתאם לשווי הכספי בפועל של תיק האחזקות של הקרן. זו שהחזיקה 1% או 2% מסך כל נכסיה במניות לא יכלה להיות מוגדרת כקרן מנייתית, גם אם אחזקות אלה היו בנגזרים בעלי מינוף גבוה מספיק ליצור פוזיציה גדולה מאוד במניות, שהיווה אחוז משמעותי מנכסי הקרן.
כשרה למהדרין
הגישה החדשה של הרשות העבירה את כל הענף להגדרות במונחי חשיפה פוטנציאלית ולא אחזקה בפועל. כל קרן מגדירה את עצמה לפי רמת החשיפה המקסימלית המותרת לה, בלי קשר לאחזקותיה בפועל. זה התאים לאלק והקרנות הבינאריות שלו ככפפה ליד. קרן בינארית מנייתית היא קרן שתחזיק עד ל־100% מניות, אבל היא עשויה גם להחזיק 0%, כאשר יתקבל איתות לצאת מן השוק. בשונה מקרן רגילה, היא לעולם לא תחזיק ב־90% או ב־35%, אבל היא לעולם תישאר קרן מנייתית, גם כשהיא נטולת חשיפה למניות.
הרשות היא הגורם שהפך את הקרן הבינארית מתופעה מסקרנת אך חריגה לקרן נאמנות כשרה למהדרין. אבל היה זה המשבר בשוק ההון שאפשר לקרנות האלה להפוך לכוכבות. מצב השוק בעידן המשבר הוא אידיאלי עבור קרן בינארית, מפני שאתה רוצה להיות או בפנים או בחוץ - אבל לא בעמדת ביניים.
יבואו גם ימים נורמליים יותר, שבהם השוק כולו לא יזנק או יתרסק אלא יציג תוצאות פושרות. בתנאים כאלה השיטה הבינארית לא תככב ואולי אף תאכזב. אומרים שלכל כלב בא יומו, ולקרנות הבינאריות באה שנה שלמה או שתיים.
IFO מפיצי Morningstar Direct בישראל www.ifo.co.il
