המשבר קיצץ לשיאני השכר את האופציות
הירידות החדות שרשמו מניות החברות הציבוריות בשוק בשבועות האחרונים מחקו את ערכן של חבילות האופציות שהוענקו בשנות הגיאות. 10 בכירים איבדו הטבה של 500 מיליון שקל מתחילת השנה
גל הצונאמי שנוצר כתוצאה מהמשבר החריף בשווקים בארה"ב ובעולם לא פוגע רק בבעלי המניות, שבשבועות האחרונים עוקבים בדאגה אחר התרסקותם של מניותיהם, אלא פוגע גם בשיאני השכר, בכירי החברות המצליחות במשק, שחבילת השכר שלהם כוללת גם מרכיב אופציות למימוש מניות החברה.
אותם מנכ"לים, שמדי שנה עומדים בחזית המתקפה הציבורית נגד שכרם המופקע, צופים היום בירידות בבורסה, הגורמות להטבות שלהם - האופציות שקיבלו - לצאת עמוק מחוץ לכסף, או במילים אחרות, לאבד לחלוטין את ערכן.
כאשר מנתחים מה קרה לאופציות של המנכ"לים הבכירים במשק כתוצאה מהמשבר כדאי להתחיל במנכ"לים של קבוצת דלק, שבשנים האחרונות מככבים בראש טבלת שיאני השכר, בעיקר בשל העובדה כי המרכיב העיקרי בחבילת התגמול שלהם היה האופציות. כל עוד מניות החברות עלו - שוויין של האופציות היה בשיא, אך כעת, בשל התרסקות המניות התכווץ השווי הנאיבי שלהן. בנקודה זאת יש לציין כי הבדיקה נעשתה לפי שוויין הנאיבי של האופציות, כלומר, לפי כמות האופציות כפול מחיר המימוש שנקבע בעת הענקתן, לעומת, כמות האופציות כפול מחיר המניה כיום.
כך למשל, לאיליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן, הוענקו 4.6 מיליון אופציות בינואר 2006, הניתנות למימוש בחמישה מועדים במשך חמש שנים. לפי החישוב, שוויין הכלכלי של האופציות נאמד אז בכ־49 מיליון שקל, כאשר שוויין הנאיבי (כאמור, מספר האופציות כפול מחיר מימוש האופציה למניה) עמד על כ־132 מיליון שקל.
מאז מועד הענקת האופציות איבדה מניית דלק נדל"ן כ־70% מערכה, מרמה של 82 שקל למניה למחיר של כ־7.7 שקל בלבד, כך ששוויין של המניות עומד על 35 מיליון שקל, כלומר האופציות איבדו כ־93 מיליון שקל מערכן הנאיבי.
התכווצות האופציות של שיאן השכר ב־2008
גם איל לפידות, מנכ"ל דלק ישראל ושיאן השכר של שנת 2008 עם עלות שכר שנתית של 36.1 מיליון שקל יוצא נפסד מהמשבר. על פי הסכם העסקתו במאי 2007 קיבל לפידות 486 אלף אופציות בשווי כלכלי של 8.6 מיליון דולר, כאשר החברה כללה בדו"חות של 2007 הוצאה על אופציות אלו בסכום של כ-31 מיליון שקל. מחיר המימוש של האופציות שניתנות למימוש במלואן או בחלקן ממועד הקצאתן ועד סוף 2010 היה 20.5 דולר למניה לפי שווי חברה של 200 מיליון דולר.
אלא שמאז הגיעה המניה למחיר שיא של 182 שקל למניה באוגוסט 2008 ולאחר מכן היא צנחה ביותר מ־30%, כך שלמעשה אם במחירי השיא של המניה הגיע השווי הנאיבי של האופציות לרמה של כ־87 מיליון שקל, הרי שמאז הוא הדרדר עם המניה ב־26 מיליון שקל לכ־61 מיליון שקל בלבד.
עם זאת, יש לציין כי האופציות שברשותו של לפידות עדיין נמצאות בתוך הכסף, כלומר עדיין שווה להמירן למניות והוא עדיין מורווח עליהם.
גם את עוזי ימין, מנכ"ל דלק US, ידע בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה, לרפד במנה גדושה של אופציות. במאי 2004 קיבל ימין זכויות לרכוש 1.97 מיליון אופציות, שהיוו כ־5% ממניות החברה בעת הנפקתה לציבור. מחיר המימוש שנקבע לאופציות של ימין היה 2.03 דולר בלבד.
שנתיים בדיוק לאחר מכן הונפקה דלק US לפי מחיר של 16 דולר למניה ובתוך 14 חודשים זינק מחיר המניה לשיא של 30 דולר. בין לבין רשם ימין שני מימושים רווחיים במיוחד. בדצמבר 2006 הוא מימש 250 אלף אופציות במחיר של 17.35 דולר למניה ורשם רווח של 3.8 מיליון דולר. שמונה חודשים לאחר מכן הוא ניצל את רמות המחירים הגבוהות ומימש עוד 400 אלף אופציות לפי מחיר של 26.92 דולר למניה וגרף רווח של 10 מיליון דולר.
אלא שמאז רמות השיא איבדה דלק US יותר מ־70% מערכה והשווי הנאיבי של יתרת האופציות של ימין (1.32 מיליון אופציות) התכווץ מ־39 מיליון דולר ל־11 מיליון דולר בלבד.
במאי 2008 הודיעה חברת מכתשים אגן כי תקצה לאחד מבכיריה 800 אלף אופציות במחיר מימוש של 31.1 שקל למניה (צמוד למדד) - המחיר הממוצע ב־30 ימי המסחר שקדמו להחלטת הדירקטוריון. השווי הכלכלי של האופציות (לפי נוסחת בלק אנד שולס) נאמד ב־6.3 מיליון שקל, כאשר כתבי האופציה יהיו ניתנות למימוש בשתי מנות: שני שליש מהן החל מה־1 בינואר 2010, ואת השליש האחרון יהיה ניתן לממש כעבור שנה נוספת.
מכתשים אגן, מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, לא ציינה מיהו נושא המשרה. אך ל"כלכליסט" נודע אז כי מדובר בד"ר יואב זייף, סמנכ"ל פיתוח ורישום מוצרים. זייף עמד מאחורי תוכנית ההתייעלות שהוביל אברהם ביגר יו"ר ומנכ"ל מכתשים, במהלכה פוטרו מהחברה יותר מ־50 עובדים, בין השאר במסגרת תוכנית פרישה שהוצעה לרובם.
68 מיליון שקל נמחקו בתוך ארבעה חודשים
נפילת שווי האופציות לא רק פגעו בד"ר זייף, אלא גם אברהם ביגר, שזכה לקבל מהחברה מנה גדולה של אופציות, שהתקבלו בשני מועדים שונים: עם כניסתו לתפקיד (בתחילת 2007) קיבל ביגר 2.7 מיליון אופציות במחיר מימוש של 21.6 שקלים (מחירם הממוצע של המניות ב־20 ימי המסחר הקודמים), ובשווי כלכלי של 19 מיליון שקל.
בינואר השנה קיבל מנת אופציות נוספת, בתכנית חדשה, במסגרתה הוקצו לו עוד 900 אלף אופציות, במחיר מימוש של 34.43 שקל, שיבשילו מדי שנה במשך שלוש שנים.
השווי הנאיבי של האופציות שקיבל ביגר עם כניסתו לתפקיד היה 58 מיליון שקל, והשווי הנאיבי של האופציות שקיבל ב־2008 היה 31 מיליון שקל. כאשר מחשבים את מחיר שתי החבילות לפי מחיר המניה כיום עולה ששוויין עומד על כ־68 מיליון שקל - כלומר, שביגר הפסיד על הנייר 21 מיליון שקל כתוצאה מירידת מחיר המניה.
גם איזי כהן, שבמהלך חודש אפריל הודיע במפתיע כי הוא עוזב את תפקידו בעשור האחרון כמנכ"ל מגדל אחזקות ביטוח לטובת כסא המנכ"ל בקבוצת אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב, הפסיד בשבועות האחרונים סכומי עתק בשוויין של האופציות שברשותו. מלבד חבילת שכר נדיבה, קיבל כהן מלבייב 378.5 אלף אופציות, ששוויין הכלכלי עמד על כ־33 מיליון שקל.
כשנכנס לתפקיד סיכם כהן עם לבייב כי מחיר המימוש של האופציות ייקבע לפי ממוצע שערי הנעילה של מנית אפריקה ישראל ב־30 ימי המסחר שקדמו לכניסתו הרשמית לתפקיד, כלומר 232.81 שקל, כך ששוויין הנאיבי עמד אז על 88 מיליון שקל.
אולם מאז צנחה מניית אפריקה ישראל בכ־70% ומחירה היום עומד על כ־65.5 שקל, כך ששוויין הנאבי של האופציות עומד על כ־25 מיליון שקל - התכווצות של 63 מיליון שקל מאז יוני 2008.
גם סגן יו"ר הדירקטוריון של אפריקה ישראל, נדב גרינשפון, ספג מכה קשה לאור ירידות השערים החדות. שווי האופציות הנאיבי של גרינשפון התכווץ ב־73% ל־14 מיליון שקל מאז קיבל מלבייב בחודש מאי השנה חבילה של 225 אלף אופציות במחיר מימוש של 229.75 שקל למניה. כלומר, סכום זה משקף של כ־52 מיליון שקל.
דוגמה נוספת היא של שוקי אברמוביץ', מנכ"ל כלל פיננסים מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, שקיבל 2.6 מיליון אופציות במרץ 2007. מעריך חיצוני קבע כי שווי האופציות שבידיו של אברמוביץ' עומד על 16.3 מיליון שקל, אולם שוויין הנאיבי לפי ממוצע מחיר המניה ב־20 ימי המסחר האחרונים באותו חודש, עמד על 29 מיליון שקל. מאז חודש מרץ אשתקד צנחה מניית כלל פיננסים ביותר מ־75%, והמניה שלה נסחרת היום לפי מחיר של 2.45 שקל, כך ששוויין הנאיבי של האופציות הוא כ־6.4 מיליון שקל - התכווצות של 22.6 מיליון שקל בשנה וחצי.
הירידות בכי"ל שחקו גם את ההטבה של מוזס
ניר גלעד, מנכ"ל חברה לישראל, קיבל 20 אלף אופציות ביוני 2007 לפי מחיר מימוש של 3,031 שקל למניה. אלא שמאז איבדה החברה כמעט 40% מערכה והיא נסחרת כיום לפי שווי של 1,890 שקל למניה. כך שאם בודקים את שוויין הנאיבי של המניות, הן איבדו כמעט 23 מיליון שקל - מ־60.6 מיליון שקל בעת הענקתן ל־37.8 מיליון שקל כיום.
מנכ"ל כימיקלים לישראל, עקיבא מוזס, אמנם לא יכול להתלונן על האופציות שקיבל בינואר 2007, אך הוא בהחלט יכול להתאכזב ממחיר המניה כיום, כמו שאר המשקיעים בחברה. כשקיבל 2.2 מיליון אופציות במחיר מימוש של 25.59 שקל לאופציה, הוא בוודאי קיווה לתקופות בהן מחיר המניה היה 79 שקל, כמו ביוני השנה.
בתקופה כזו שוויין הריאלי של האופציות הגיע לכמעט 174 מיליון שקל. אולם בתקופות כמו היום, לאחר ירידה של 50% בשווי המניה, האופציות של כי"ל שקיבל מוזס שוות רק 88.4 מיליון שקל, כך שהשווי הריאלי של האופציות התכווץ ב־85 מיליון שקל בכמה חודשים בלבד. עם זאת, יש לציין כי מוזס עדיין מורווח על האופציות שקיבל, וכי הן עדיין בתוך הכסף.
שלמה רודב הפסיד שני מיליון שקל בלבד
באפריל 2008 הודיעה חברת שטראוס כי תקצה 1.3 מיליון כתבי אופציה בשווי של 17.2 מיליון שקל לשבעה מנהלים בכירים בחברה: אבי בן־אסייג, משנה למנכ"ל ומנהל התפעול בחברה; שחר פלורנץ, סמנכ"ל הכספים הנכנס; גיורא בר־דעה, מנכ"ל שטראוס צפון אמריקה; גדי לסין, מנכ"ל שטראוס ישראל; אלן לוס, סמנכ"ל לשיווק; מיכאל אבנר, סמנכ"ל ויועץ משפטי ונורית טל־שמיר, סמנכ"לית משאבי אנוש.
האופציות חושבו לפי ממוצע שערי הנעילה של מניית שטראוס ב־30 הימים שקדמו להודעה, שעמד אז על 51.88 שקל למניה. מימוש האופציות אמור להתבצע בשלושה שלבים, החל משנת 2010, אולם מאז איבדה מניית שטראוס גרופ אחוזים ניכרים, ומחירה היום עומד על כ־37 שקל למניה. מכאן ששוויין הנאיבי של האופציות כיום הוא כ־48 מיליון שקל, זאת בהשוואה לשוויין הנאיבי בעת הענקתן - כ־67 מיליון שקל.
ויש גם מי שלא הפסיד הרבה מהאופציות שקיבל. באפריל 2008 פרסמה בזק את תנאי השכר של יו"ר הדירקטוריון שלמה רודב. לצד השכר השנתי קיבל רודב 9 מיליון אופציות של מניות בזק, בשווי כולל של 15.1 מיליון שקל. מחיר המימוש הגלום באופציות שקיבל רודב עומד על 6.44 שקל למניה, מחיר שהיה גבוה אז ב־4% ממחיר המניה בבורסה, אך נמוך ב־3.5% ממחיר המניה היום, שעומד על 6.2 שקל.
מכאן שבעת הענקתן שוויין הריאלי של המניות עמד על 58 מיליון שקל, לעומת מחירן כיום - כ־56 מיליון שקל.
