$
בורסת ת"א

דו"חות מרקסטון נחשפים לראשונה: יותר מ-200 מיליון דולר כבר הוחזרו למשקיעים

נטפים סיימה את 2007 עם צמיחה של 20%, סטימצקי הציגה עלייה של 10% בחנויות הזהות, ודווקא ל־PRS היתה שנה מאכזבת. מרקסטון מסכמת את 2007 עם עלייה של 37% בנכסי השותפים

עמרי כהן וגולן חזני 07:1006.07.08
בחודש שעבר כינסה קרן ההשקעות מרקסטון את אסיפת המשקיעים השנתית שלה. הלוקיישן הנבחר: מלון סיינט רג'יס שבמנהטן, מלון יקר ומכובד הממוקם במבנה היסטורי בלב העיר. על הפרק באסיפה היו העדכון השנתי על מצבה של הקרן הצעירה, ודיון בדו"חות הכספיים ל־2007, אותם קיבלו המשקיעים קודם לכן.

 

על פי מרקסטון, "2007 היתה שנה פורייה מאוד" לקרן, במיוחד לאור המימושים הראשונים שלה - מכירת החברות דפי זהב וזרעים גדרה במחיר כפול מרכישתן. גם ההשקעה בבית ההשקעות פריזמה הוצגה באותו אור חיובי, למרות הדימום המתמיד בעסקי קרנות הנאמנות והפיצוי שנאלצה להעניק לעמיתי קופת הגמל חרמון.

 

אלא שמבט בדו"חות של מרקסטון ל־2007, אותם חושף לראשונה "כלכליסט", מעלה תמונה מעורבת יותר. רון לובש, אמיר קס והאמריקאי אליוט ברוידי, שהקימו את מרקסטון לפני חמש שנים וגייסו לקרן סכום גבוה של 800 מיליון דולר, החזירו מאז לשותפים המוגבלים (משקיעים) בקרן מעט יותר מ־200 מיליון דולר, או 26% מההשקעה. שיעור התשואה הפנימי (IRR) מאז השקת הקרן ב־2004 אומנם קפץ בחדות בעקבות שני האקזיטים, ל־19.3% בסוף 2007 לעומת 0.2% בסוף 2006, אבל בתעשיית הקרנות מתקשים להתרשם ומציינים כי מודלים מוקדמים של הקרן מציגים לרוב תחזיות אופטימיות יותר. כדי לשפר את הביצועים תידרש מרקסטון להאיץ את קצב המימושים ולהוציא לפועל לפחות אחת משתי ההנפקות המתוכננות שלה - של נטפים או של פריזמה.

 

נכון לסוף 2007 השקיעה מרקסטון כ־560 מיליון דולר בחברות ישראליות, שהם כ־71% מההון שגויס. את יתרת הכסף היא מתכננת להשקיע עד סוף 2010, כדי שיהיה ראוי למימוש עד 2014, מועד פירוק הקרן. "אנו ממשיכים לראות זרם עסקאות חזק ומצפים להשקיע את יתרת ההון עד סוף השנה־שנתיים הבאות", כתבו לובש, קס וברוידי למשקיעים. השלושה יוכלו לבקש מהמשקיעים את הארכת חיי הקרן בשנה עד שנתיים לצורך השגת תנאי מימוש טובים יותר לנכסים. לאחר מכן יכוסו החובות, ויתרת הנכסים תחולק למשקיעים.

 

17.2 מיליון דולר למשקיע

אשתקד ביצעה מרקסטון שלושה מהלכים עיקריים: מכירת שתיים מהחברות בפורטפוליו שלה, דפי זהב וזרעים גדרה, תמורת סכום כולל של 193 מיליון דולר, וכן רכישת מגנוליה, יצרנית תכשיטי כסף, ב־45 מיליון דולר. עסקאות אלה, לצד העלייה בשווי נכסים קיימים, הביאו ב־2007 לעלייה של 5.75 מיליון דולר בשווי הנכסים (נטו) המיוחסים לכל שותף מוגבל בקרן. בסך הכל, מעריכה מרקסטון את שוויין ההוגן של השקעותיה ב־17.2 מיליון דולר לשותף מוגבל - 37% יותר מעלות אותן השקעות. אולם מעבר לשערוך הנכסים, מותירה מרקסטון את התוצאות הכספיות של החברות שבבעלותה חסויות - בגלל היותה קרן השקעות, היא אינה נדרשת לפרסם אותן בדו"חותיה.

 

רון לובש (מימין) ואמיר קס רון לובש (מימין) ואמיר קס צילום: גלעד קוולרציק שאול גולן

 

מרקסטון אינה מפרטת ערכן של אילו מהשקעותיה שוערך כלפי מעלה, אולם היא כן מציינת כי בפברואר 2008 השקיעה עוד 3 מיליון דולר בנטפים לפי שווי של 400 מיליון דולר (לפני הכסף), לאחר ששלוש שנים קודם לכן השקיעה בה 27.5 מיליון דולר לפי שווי של 160 מיליון דולר בלבד. מכאן עולה שסבב הגיוס הגדיל את שווי ההשקעה הראשונה של מרקסטון בנטפים בכ־41 מיליון דולר, ל־68.8 מיליון דולר.

 

בנוסף, אשתקד רכש הפרופ' שלמה בן חיים 5% ממניות פריזמה לפי שווי של 1.15 מיליארד שקל. העסקה שיקפה לבית ההשקעות פרמיה של 15% על היקף ההשקעה של מרקסטון בהקמתו, כך שהגדילה כנראה את נכסי השותפים שהושקעו בפריזמה בכ־24 מיליון דולר. עם זאת, את בנק לאומי, שהעמיד למרקסטון הלוואה של כ־400 מיליון שקל לרכישת קרנות נאמנות מבנק הפועלים, המספרים הללו עניינו כנראה פחות. באחרונה הוא פנה למרקסטון בדרישה להגדיל את הביטחונות שקיבל להלוואה, לאחר שנכסי הקרנות נחתכו ביותר ממחצית.

 

נטפים, נילית ומגנוליה צומחות

בדו"חות מרקסטון נכתב כי חנויות רשת סטימצקי הציגו אשתקד צמיחה של יותר מ־10% בהכנסות. עבור יצרנית מוצרי ההשקיה לחקלאות, נטפים, היתה 2007 "חזקה מאוד, עם צמיחה אורגנית של יותר מ־20%", והיא "ממשיכה להתכונן להנפקה אפשרית של מניות לציבור, כולל עמידה בדרישות סרביינס-אוקסלי" - מה שמצביע על כוונה להנפיק בארצות הברית.

 

נטפים גם השלימה את רכישת חברת רבאהו ההולנדית, שפועלת בשוק מערכות ההשקיה לחממות, ולדעת מרקסטון צפויה הרכישה לשפר משמעותית את ההכנסות וה-EBITDA (רווח לפני הוצאות ריבית, מס, פחת והפחתות) של נטפים. נילית, שמייצרת חוטי ניילון לתעשיית הטקסטיל, רכשה אשתקד חברה מגרמניה בשם פריסטה, עם מחזור של 60 מיליון יורו ו-EBITDA של 4 מיליון יורו ב־2007. לגבי רשת מגנוליה, נאמר שהיא השיגה צמיחה של יותר מ־15% בכל אחת מהשנים האחרונות.

 

בעיות אשראי של גדולים לאומי דורש ממרקסטון להגדיל את הביטחונות הבנקים מהדקים את חגורת האשראי: לאחר שקרן ההשקעות שילמה מיליארד שקל עבור קרנות הנאמנות של להק ופקן, נטלה מימון של כ־400 מיליון שקל ואיבדה כ־60% מנכסיה, בבנק לאומי מבקשים לדון מחדש על תנאי המימון.

 

מי שבכל זאת סבלה משנה "מאכזבת במידה מסוימת", היא אחת משתי הרכישות הראשות של מרקסטון, חברת PRS שמתמחה בפיתוח ומכירת מערכות לייצוב שטחי קרקע. שניים מהלקוחות הגדולים של PRS "אולצו לעכב הזמנות", וגרמו לפגיעה בהכנסות וברווחיות שלה. במרקסטון מצפים שזרם ההזמנות מלקחות אלה יחודש השנה, ועד אז תסתייע החברה בקו אשראי של 35 מיליון דולר, שקיבלה מבנק הפועלים ומבנק דיסקונט.

 

"הפדיונות בקרנות פריזמה נבלמו"

ההשקעה המעניינת ביותר של מרקסטון היתה ונשארה בית ההשקעות פריזמה, עליו נכתב בדו"חות שהעביר את מרבית השנה באיחוד פעילויות קרנות הנאמנות וקופות הגמל שנרכשו בשנים 2007-2006. בנוגע לקרנות של פריזמה, שסבלו מפדיונות ענק, טוענים במרקסטון כי "הפדיונות שנבעו מהעסקאות (לרכישת הקרנות) נבלמו עד אמצע השנה, כאשר נתח השוק של הקרנות התייצב". כמו כן מדווחת מרקסטון כי עסקי קופות הגמל צמחו ב־2007 והביאו לרווחים גבוהים יותר בעקבות חיזוק תחום המכירות והתשתיות. לפי הדו"חות, פריזמה סיימה את 2007 עם הכנסות ו-EBITDA שעלו על התוכניות.

 

במרקסטון גם סיפרו על הרכש החדש בפריזמה, המנכ"ל יובל גביש שהובא מלאומי משכנתאות, אך ללא הסבר בנוגע לעזיבתו המוקדמת מהצפוי של המנכ"ל הקודם, דב קוטלר, שלא הצליח להביא את פריזמה להישגים המיוחלים. החלפתו של קוטלר בגביש הביאה לגל של שינויים בשדרה הניהולית של פריזמה ולזעזוע בבית ההשקעות הצעיר, אותו מתעתדת מרקסטון להנפיק בעתיד.

 

זעזוע גדול עוד יותר ספגה פריזמה בתחילת 2008 עם חשיפת העובדה כי מנהל ההשקעות בן גביזון, שהיה מופקד על ניהול קופת הגמל חרמון, עבר על הוראות ועדת ההשקעות, חשף את עמיתי הקרן להשקעה גבוה במניות ואופציות, והביא להפסד של כ־8% מנכסי הקרן בתוך חודש. פריזמה מיהרה להשעותו ופיצתה את העמיתים ב־106 מיליון שקל, אבל את הפגיעה התדמיתית היא מתקשה לתקן. בחמשת החודשים הראשונים של 2008 היא ספגה פדיונות בהיקף של כ־820 מיליון שקל - פי שלושה מהמקום השני בהיקף הפדיונות, אותן ספג בית ההשקעות אקסלנס.

 

בדו"ח שלה למשקיעים הסתפקה מרקסטון בתיאור תמציתי של הפרשה, לפיו אחד ממנהלי ההשקעות שלה הפר את ההנחיות הפנימיות לגבי ניהול סיכונים - ועקב כך יפוצו הלקוחות על הנזק שנגרם להם. פריזמה גם אמרה שתשדרג את המערכות ותהליכי ניהול הסיכונים לצורך קביעת אמות מידה לעבודה בשוק הישראלי.

 

"ישראל נותרה אטרקטיבית"

מרקסטון החלה את פעילות ההשקעות בישראל במקביל לתחילת ההתאוששות בכלכלה המקומית, וגם כעת היא מספקת למשקיעים האמריקאים שלה תחזית אופטימית לגבי המשך הביצועים כאן. "עם תחזיות לצמיחה של 4% ב־2008, רוב המומחים מנבאים שהמגמה של תשואת היתר שמשיגה הכלכלה הישראלית לעומת ארצות הברית ואירופה תימשך לאורך השנים הבאות. בהסתכלות קדימה, אנו מאמינים שישראל נותרה מקום אטרקטיבי מאוד להשקעות ביחס לאזורים גיאוגרפיים אחרים", כותבים במרקסטון.

 

המשקיע הגדול ביותר שהצליחו לובש, קס וברוידי לגייס היתה קרן הפנסיה של עובדי מדינת ניו יורק, שהזרימה למרקסטון 250 מיליון דולר - כמעט שליש מהיקף ההשקעה בקרן. משקיעה גדולה נוספת היתה קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, שהשקיעה בקרן ההשקעות הישראלית 50 מיליון דולר. שאר הכסף הגיע מקרנות פנסיה נוספות, בארצות הברית ובישראל, מגופים מוסדיים אחרים וממשקיעים פרטיים.

 

על פי נתונים המופיעים באתר האינטרנט שלה, מרקסטון מנהלת כיום נכסים פיננסיים בהיקף של כ־50 מיליארד שקל, מתוכם 30 מיליארד שקל בקופות גמל, 15 מיליארד שקל בקרנות נאמנות והשאר בתיקי השקעות מנוהלים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x