• תפריט
בורסת ת"א

מפתחי התרופה לטיפול בפרקינסון: "בתחילת הדרך טבע לא רצתה את התרופה"

מוסא יודעים וג'והן פינברג מספרים בראיון בלעדי לכלכליסט כי 8 חברות ניסו לפתח תרופה לפרקינסון, וכולן נכשלו. אף שהם בעצמם לא יהפכו למיליונרים, טבע תיהנה ממכירות של מיליארד דולר

תומר קורנפלד 01:0317.06.08

לפני 30 שנה פגש פרופ' ג'והן פינברג את אביו החולה בפרקינסון בפעם האחרונה בחייו. אביו היה מרותק למיטתו ודבריו לבנו היו מבולבלים, אבל פינברג זוכר במדויק את מילותיו האחרונות: "אתה קורא לעצמך פרמקולוג?! למה אתה לא מגלה תרופה למחלה שלי?". אתמול הודיעה חברת טבע כי התרופה מסוג

אזילקט מסוגלת להאט את התפשטות המחלה, שעד היום נחשבה לחשוכת מרפא - הפרקינסון. פינברג, אחד משני החוקרים שפיתחו את התרופה איבד את אביו כתוצאה מאותה מחלה.

 

באותו זמן ובאותו מקום גילה שותפו לניסוי, פרופ' מוסא יודעים, במעבדתו את המולקולה שעתידה בעתיד להקל לארבעה מיליון חולי הפרקינסון בעולם את ההתמודדות עם המחלה. כעת, לאחר שנים של עבודת מחקר מאומצת, השניים אף עשויים לסגור מעגל מעל בימת טקס פרסי הנובל בסוטקהולם.

 

סיפורם של ג'והן ומוסא הוא סיפורם של שני יהודים ציונים שנולדו וחיו בחו"ל ועלו לארץ. מוסא יודעים, יהודי ממוצא איראני, צאצא לשושלת פרסית ענפה, עזב את בית אביו בגיל 12 ונשלח לבדו לאנגליה כדי לרכוש השכלה. בגיל 37, אחרי שהשלים דוקטורט בביוכימיה החליט לעלות ארצה. שותפו לניסוי, ג'והן פינברג, נולד באנגליה ועלה לארץ לאחר מלחמת ששת הימים. כשהשניים נפגשו לראשונה, כך הם מספרים, נוצרה כימיה, שהובילה לפיתוח האזילקט. כמו הרבה מן הדברים החשובים בטבע שנתגלו במקרה, גם המולקולה של האזילקט התגלתה ממש בטעות. אז עוד קראו לה רסג'לין.

 

נתחיל עם השאלה הכי חשובה: האם זהו רגע השיא בחיים שלכם?

 

יודעים: "עבורי מדובר בחלום שהתגשם. אני הבאתי את התרופה מאנגליה במיוחד לישראל. אחרי עשרות שנים של פיתוח, מדובר בתרופה כחול לבן, שכולם יכולים להתגאות בה". פינברג קצת פחות מתלהב. "בסופו של דבר, הניסוי הקליני האחרון לא בוצע כלל על ידינו, לכן אין לנו יד ורגל בתוצאות עצמן" הוא אומר בצניעות. "עם זאת, התוצאות שהוצגו היום מבוססות על שנים רבות של מחקר, מחקר שהוא פרי עמלנו. זה בהחלט מרגש עבורי".

 

התוצאות הן צעד חשוב, אך האם בסופו של דבר יימצא טיפול שימנע לחלוטין, ולא רק יעכב, את התפשטות מחלת הפרקינסון?

 

יודעים: "תוצאות הניסוי של טבע הן צעד חשוב לקראת פיתוח תרופה לפרקינסון, אולם הן רק מעכבות את התפשטות המחלה אצל מי שכבר חלה. כיום לא קיימת אפשרות לזיהוי מוקדם של המחלה וזה הדבר הבא שמחפשים לו פתרון. ברגע שחולה מזוהה כמי שלקה בפרקינסון, זה כבר מאוחר מדי, היות שהוא כבר הספיק לאבד יותר ממחצית הניורונים החשובים במוח".

 

כבר חושבים על העתיד

כאמור, ההישג המדעי של שני החוקרים בתחום הפרקינסון עשוי לזכותם בפרס נובל ברפואה, אולם השניים מסרבים להתייחס לסיכוי שזה יקרה, ומעדיפים להתרכז במחקרים העתידיים שלהם. שני המדענים ממשיכים לבצע מחקרים על אותה מולקולה שהובילה לפיתוח התרופה לפרקינסון, אבל עובדים בנפרד. פינברג שוקד על מחקרים הקשורים לשילוב תרופת הרסג'לין במקביל לטיפול עם התרופה לבודופה, המיועדת אף היא לטיפול בפרקינסון, בעוד שיודעים מנסה לנצל את המולקולה המפורסמת בשביל לטפל בחולי אלצהיימר. יודעים מספר שהתרופה עליו הוא שוקד נקראת Ladostigil ונמצאת כמעט בשלב השני של הניסויים הקליניים. "פיתוח התרופה החל יחד עם חברת טבע, אבל טבע החליטה לוותר על פיתוח התרופה ולכן אני ממשיך לפתח את התרופה לבד".

 

מתי התחלתם לחקור לראשונה את מחלת הפרקינסון?

 

יודעים: "בשנת 1978 בזמן שהייתי באנגליה, אחת הסטודנטית שלי ערכה מחקר במולקולה. תוצאות המחקר הצביעו על כך שאותה המולקולה עשויה להיות טובה עבור חולי פרקינסון. ג'והן הצטרף אליי שנה מאוחר יותר בשביל לפתח את התרופה". פינברג: "אני בכלל התחלתי לעבוד על התרופת הפרקינסון באופן מקרי, בלי כל קשר למחלה של אבא שלי. עם זאת, זה בהחלט חיזק את העבודה. כשאתה מכיר את הסבל של חולי הפרקינסון מקרוב, זה מוסיף מוטיבציה בעבודה".

 

איך נוצר הקשר הראשוני ביניכם ובין חברת טבע?

 

יודעים: "בשנת 1981 הוצעה התרופה לטבע, אבל החברה לא היתה מעוניינת בה. חמש שנים מאוחר יותר, אחרי שהתקדמנו במחקר שלנו, ביצענו פנייה נוספת לטבע. אז התשובה כבר היתה חיובית.

 

ד"ר רות לוי, אז מדענית ראשית בחברת טבע, התלהבה מהתרופה והחליטה לדחוף את פיתוחה. לוי האמינה ביכולתה של התרופה להצליח עוד בשלב המוקדם, כאשר הראינו לה את הבסיס המדעי. היא נתנה דחיפה רצינית לפיתוח הקליני של התרופה.

 

כמו כן, הפיתוח לא יכול היה להתאפשר בלי מנכ"ל טבע, אלי הורביץ, שהחליט שחשוב שטבע לא רק תתמקד בשוק הגנריקה, אלא גם שתפתח תרופת מקור בישראל".

 

אז מה ייצא להם מזה?

 

עד שהועברו זכויות המסחור על התרופה לטבע, פותחה התרופה על ידי יודעים ופינברג בפקולטה לרפואה בטכניון. הצלחתה של התרופה הכניסה את הטכניון לרשימה המצומצמת של מוסדות בעולם שהצליחו לפתח תרופת מקור. פרט לטכניון, זכו להיכנס למועדון היוקרתי הזה גם מכון ויצמן, שפיתח את תרופת הקופקסון והאוניברסיטה העברית בירושלים. עם זאת, בניגוד לקופקסון, שנמכרה למיסחור לטבע בשלב מתקדם, תרופת האזילקט הועברה אליה בשלב מוקדם יחסית, ולכן התמלוגים להם יזכה הטכניון יהיו נמוכים יותר. ליודעים הכסף לא משנה. הוא נרגש מההישג המדעי שאליו הגיעה האזילקט, והוא לא מפסיק לפאר ולשבח את התרופה: "לא פחות משמונה חברות גדולות ניסו לפתח תרופה לפרקינסון וכולן נכשלו. חוץ מזה, בניגוד לתרופות אחרות, לאזילקט כמעט ואין תופעות לוואי", אומר בגאווה.

 

מה גרם לאזילקט להפוך למצליחה?

 

פינברג: "הצלחת התרופה נובעת משלושה גורמים חשובים: מוסא תרם את הבסיס הביוכימי שלו לתרופה, בזכות הידע שלו בתחום הפרקינסון, ואני, שהגעתי מרקע של פרמקולוגיה, יכולתי לבצע את הבדיקות. הגורם השלישי, לו יש תרומה אדירה, הוא ד"ר רות לוי, שדחפה את טבע לעסק".
בטל שלח
    לכל התגובות
    x