מודל הזכיינות של הדואר מאיים לקרוס בבני ברק

הבעייתיות בשיטת העבודה של חברת הדואר להפעלת סניפים בזכיינות מגיעה לבני ברק: החברה ביקשה ממשרד התקשורת לצמצם את מספר נקודות השירות בעיר מ־10 לארבע בלבד, כך נודע ל”כלכליסט”. המקרה מבטא את יחסי העבודה הבעייתיים בין חברת הדואר לזכייניה, ואת האופן שבו יחסים אלו מתגלעים לכדי פגיעה בשירות לצרכנים.

בתחילת 2020 פעלו בבני ברק שמונה סוכנויות דואר שהופעלו בידי זכיינים, ועוד שני סניפים שהופעלו ישירות בידי דואר. בשנה האחרונה נסגרו שלוש סוכנויות בזכיינות והחודש צפויה להיסגר סוכנות נוספת, כך שבקרוב יישארו בעיר ארבע סוכנויות בזכיינות. בדואר מבקשים לסגור את ארבע סוכנויות אלו ובמקומן לפתוח שני סניפים שהחברה תפעיל במישרין, כך שבסופו של יום יופעלו בבני ברק — עיר המונה 200 אלף תושבים — ארבע נקודות דואר בלבד.

סניף שנסגר בבני ברק. “נבחנת מתכונת של סניפים גדולים” צילום: אוראל כהן

לשם השוואה, בנתניה, המונה גם כ-200 אלף תושבים, ישנם 11 יחידות דואר פעילות, 8 מתוכן סוכנויות. ברמת גן, המונה כ-160 אלף תושבים, ישנם 12 יחידות דואר פעילות, 7 מתוכן סוכנויות. לא רק זאת, בשני הסניפים החדשים יפעיל הדואר שירותי אשנב בלבד (כדוגמת תשלומי חשבונות, קבלת קצבה וניהול חשבון בבנק הדואר) ולא תתאפשר מסירת דברי דואר וחבילות. שירותים אלה יינתנו באמצעות 7 מרכזי מסירה הפזורים כיום בבני ברק, בדמות מכולות וחנויות רחוב. שני הסניפים יכללו יחד 9 עמדות אשנב, זאת במקום 15 עמדות שמפעילות הסוכנויות.

חברת הדואר ביקשה את אישור משרד התקשורת לסגור את הסניפים בזכיינות בבני ברק בחודש שעבר, לאחר שכבר היתה בהפרה של הוראות רשיונה. לפי הוראות אלו, לאחר שישה חודשים מסיום הפעלת סוכנות בזכיינות ומבלי שבוצעה התקשרות עם סוכן חלופי, הדואר נדרשת להפעיל את הסניף בעצמה. אך הדואר לא דיווחה כנדרש על סגירת הסוכנויות ומשרד התקשורת פתח בהליכי אכיפה נגדה בגין חלק מהן.

באשר לבקשתה, המשרד רשאי להורות לחברה שלא לסגור את יחידות הדואר, ככל שמצא כי מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים: חשש ממשי שהיחידות שיוותרו לא יעמדו בקריטריון זמן ההמתנה הנדרש ברישיון - 10 דקות בממוצע; המרחק בין יחידת דואר לבין 90% לפחות מבתי האב אותם היא משרתת עולה על 1,500 מטר. על פי המלצות ועדת רוזן לאסדרת הדואר, שאומצו באחרונה על ידי שר התקשורת לשעבר יועז הנדל, צפויה הרעה בשירות לאזרח, כך שהמרחק יעלה מ-1,500 מטר ל-3,000 מטר. עם זאת, המלצות אלה טרם עברו הליך חקיקה.

הזכיינים שמפעילים את סוכנויות הדואר הם למעשה עצמאים שמקבלים תגמול עבור כל פעולה שהם מבצעים. כיום מופעלות 60% מבין 650 יחידות הדואר בארץ באמצעות זכיינים, שהחברה מכנה “סוכני דואר”. התגמול שמשלמת הדואר לזכיינים מהווה כ־20% מהכנסותיה.

הירידה בכמויות הדואר המסורתי והזינוק בחבילות מחו”ל בשנים האחרונות הפכו את העיסוק של הפעלת סוכנות דואר ללא כלכלית עבור רבים מהזכיינים, שהכנסתם הממוצעת עומדת על כ־8,000 שקל בחודש. במקביל, הדואר מונע מהזכיינים לספק שירותים רווחיים יותר הניתנים בסניפים שהחברה מפעילה בעצמה, כך שרבים מהם נדחפים לצמצם את כוח האדם בסוכנויות וכך לפגוע בשירות ללקוחות.

בימים אלו מתנהלות בבתי המשפט שבע תביעות שהגישו 118 זכיינים נגד חברת הדואר בשנים 2017–2018 בסכום כולל של 48 מיליון שקל. אלו טוענים כי החברה לא עדכנה את העמלות המשולמות להם בצמוד לעליית המדד, בניגוד לנקוב בחוזים שנחתמו איתם. בדו”ח מבקר המדינה מ־2019 צוין כי על משרד התקשורת ודירקטוריון הדואר לבחון את הסיבות לנטישתם של זכיינים רבים ולטפל בחשש ממשי לסגירתן של סוכנויות דואר רבות.

ממשרד התקשורת נמסר: "בקשת חברת הדואר נבחנת והמשרד יגבש עמדתו בהתאם לממצאי הבדיקה. ככל שיימצא שהחברה חרגה מהוראות הרישיון, המשרד ינקוט בהליכי אכיפה מולה". מהדואר נמסר: "על רקע משבר הקורונה, מספר זכיינים שהפעילו יחידות קטנות ביקשו לסיים את ההתקשרות נוכח חוסר כדאיות כלכלית. החברת בוחנת מתכונת שתכלול יחידות דואר גדולות ויציבות כלכלית, שיאפשרו לשפר את השירות”.