$
פרסום ושיווק

"הבאתי חומרי ניקוי, ניירות ואבקת כביסה, רק כדי שיתנו לי לעבוד כמו לחנות חיונית"

כך לדברי שמעון עמר, סוחר שכבר קיבל שלושה דו"חות ע"ס 5,000 שקל בשבוע שעבר. הוא ויצרני אופנה מקומיים הפסיקו היום לשתוק והבעירו צמיגים בדרום תל אביב כשהם קוראים קריאות נגד מדיניות הממשלה. "אנחנו נילחם שיפתחו אותנו לפני הקניונים ולא ביחד איתם", אומר דני אלחרר, יצרן בגדים, שחנותו עמוסה בשקיות עם בגדים, שאין לו לאן לשלוח כי הריטייל סגור

אורנה יפת 18:3315.10.20
סוחרי הבדים ויצרני האופנה מדרום תל אביב הפסיקו לשתוק. בשבועות האחרונים משתמשים בענף האופנה לא מעט בביטוי "השטח מבעבע". היום הוא כבר עלה באש. סוחרי בדים, בעלי חנויות אופנה,ויצרני בגדים הבעירו צמיגים וקראו קריאות נגד מדיניות הממשלה, בהפגנה שקיימו בשעות הצהריים המוקדמות ברחוב אילת בדרום תל אביב.

 

הם זעקו מדם ליבם. בשבועות האחרונים החנויות סגורות, הסחורה נערמת ושטחי המסחר בדרום העיר הפכו בצוק העיתים למחסנים לאפסון סחורה מיותמת שנמכרת לסטוקים במחירי הפסד. מה שמפריע להם בעיקר זה התמונות מהסופרמרקטים וממקס סטוק שמאז הסגר מוכרות מכל הבא ליד: ממזון ועד צעצועים ופריטי הלבשה, על חשבון אותן חנויות סגורות.

 

 

 

"אני מגיע הביתה בשעות הערב, כולי בדכאון שהצ'קים חוזרים, שהעובדים רוצים משכורות, והמתפרות מבקשות תשלום", מתאר דני אלחרר יצרן בגדים. "ואז אשתי חוזרת הביתה עם שקיות ממקס סטוק עמוסות בנעליים וטרנינגים. עמדו לי דמעות בעיניים ואני אומר 'לעזאזל. אם הציבור עושה קניות במקס בסטוק או רמי לוי או בחצי חינם שחצי מהחנות שלו הפכה לחנות בגדים, מה אנחנו נמכור כשיפתחו החנויות?". החנות של אלחרר עמוסה בשקיות עם בגדים, שכרגע אין לו לאן לשלוח אותן כי הריטייל סגור.

 

 

חנות בדים סגורה בדרום תל אביב חנות בדים סגורה בדרום תל אביב צילום: אורנה יפת

 

את הפגישה עם אלחרר קוטע שמעון עמר, שנכנס לחנות נסער. עמר, בעל שתי חנויות בנתניה וחדרה, בא לבקש מהספק שלו דחייה של הצ'קים, בשל המצוקה. באתי לבקש מדני שידחה לי את הצ'קים", הוא אומר. "אני חייב לו כסף על סחורה שלקחתי לחנויות. קיבלתי שלושה דו"חות על 5,000 שקל כל אחד לפני שבוע ימים. נראה לך שאני אשלם אותם? ביום ראשון אני אפתח גם אני אקבל עוד דו"ח. החנויות שלי הן חנויות ברחוב ובאזור תעשיה".

 

עמר ניסה להתחכם. אם מקס סטוק יכולה למכור נעליים וצעצועים, הוא, כמו שהוא רואה את המציאות הזו, יכול למכור אקונומיקה ואבקת כביסה בחנות הבגדים שלו. וכך עשה. "הבאתי אקונומיקה וחומרי ניקוי, ניירות, אבקת כביסה, כדי שיתנו לי לעבוד כמו שנותנים לחנות חיונית. הגיע פקח. ביקש הוכחה שמכרתי אקונומיקה גם בשנה שעברה", מתאר עמר בצעקות. "לא סיפקתי הוכחה, אמר לי לסגור את החנות ולא סגרתי. שלחו לי משטרה והתקוטטתי איתם. נתנו לי דו"ח שלישי של 5,000 שקל. הם חזקים על החלשים. ותביני. אני הצבעתי כל חיי ליכוד. אבל מה שביבי עושה עכשיו הוא עוצר את הכלכלה. ואת כל זה הוא עושה כדי שלא יהיו דיונים בתיקים הפליליים שלו. זה האינטרס שלו".

 

אלחרר חזר לארץ בשנת 2008 לאחר 10 שנים במנהטן. בישראל הוא יצרן פריטי הלבשה בסיסיים ומוכר לחברות מובילות כמו קסטרו טרמינל איקס, עדיקה, אורבניקה ואתרי סחר לאופנה. מה שמפריע לו בעיקר, כמו גם לסוחרי הבדים האחרים, זו הכוונה מצד הממשלה להחזיר את המסחר בחנויות הרחוב ביחד עם פתיחת הקניונים. "אנחנו לא ניתן שישאירו אותנו אחרונים. אם יפתחו את חנויות הרחוב ביחד עם הקניונים הציבור ירוץ לקניונים. בעלי הקניונים מפעילים לחץ להפתח בהקדם. הם יודעים להגיע למקבלי ההחלטות. ואותנו משאירים לסוף. אנחנו נילחם שיפתחו אותנו לפני הקניונים ולא ביחד איתם. אם עד היום צעקנו ובכינו, זה רק הפרומו. בנובמבר יש בלאק פריידי והאתרים מחו"ל יחגגו במבצעים וימוטטו אותנו. אנחנו מבקשים מהמדינה שתתן את הפטור ממע"מ שהיא נותנת לסינים גם לקמעונאים המקומיים. אי אפשר להתחרות ככה".

 

חנות סגורה בדרום תל אביב חנות סגורה בדרום תל אביב צילום: אורנה יפת

 

"כולם תקועים עם מלאי של עונת חורף שהערך שלו יורד פלאים", אומר עופר כהן יבואן ג'ינסים. "אין נוסחה לפצות אותנו על הדבר הזה. אנחנו מאחסנים את כל הסחורה הזו ועכשיו צריכים להכפיל את גודל המחסנים. אני מחפש מקום להשכיר מחסן וזה מגדיל את העלויות. מי יעזור לנו עם המלאים המתים הללו שאנחנו תקועים איתם? בסגר הקודם חנויות הסטוק לא פתחו. עכשיו הן פתוחות והן פוגעות לנו בעבודה שיכולה להיות לנו אחרי הסגר. המדינה יכולה לעזור לנו אם היא תתן גיבוי למצוקת האשראי. זה שנתקענו עם מכנסיים בצבע חום, עם זה נסתדר. אבל מצוקת האשראי היא בעיה גדולה. הערך של המלאי יורד כי זה פריטים אופנתיים ואי אפשר למכור אותם בשנה הבאה. אם לא מכרת בזמן הנכון זה הופך להיות סמרטוט ונמכור את זה בהפסד גדול. אני סיטונאי אז יכול להיות להגיע לפחת של 40% עד 60% וזה אומר לעבור להפסד".

 

אילן דיין בעלי אופנת טרויה, לוקח אותנו לחדרים המיותמים של העסק שלו. שולחן הגזירה שביום יום עובד מסביב לשעון, לא פועל כבר כמה שבועות והסחורה נערמת עליו. "אני יצרן אופנה שמוכר לחנויות בוטיק אופנה במידות גדולות", מתאר דיין. אני מעסיק 10 עובדים שכולם בבית ומתחננים לחזור לעבוד. הממשלה חייבת להבין את המצוקה של כל בעלי העסקים הקטנים. שיתנו לנו לפתוח. אנחנו רוצים להתפרנס. לא יתכן שיושיבו אותנו בצד והרשתות הגדולות ימכרו כל דבר. פתחו קניון בתוך רשתות הסופרמרקט. כל הטייקונים חוגגים ואנחנו העסקים הקטנים אין לנו לובינג שמייצג אותנו. לא רוצים להיות שקופים. אל תצמידו אותנו לקניונים".

 

"לא יכול להיות שסופר שפועל בשטח סגור יהיה פתוח ושוק שפועל בשטח פתוח יהיה סגור", מוסיף דיין. "הבנקים מבקשים מאיתנו בטחונות ואין לנו. המדינה שותפה שלנו ברווחים ואומרת לנו תתמודדו לבד בהפסדים".

 

לדברי דיין הסחורה בחנות שלו בשווי 250 אלף שקל, הייתה צריכה לעבור מזמן לחנויות בוטיק ולהמכר. אבל מכיוון שאין לו למי למכור, הוא יאלץ בסופו של יום למכור אותה לסטוקריסטים (בעלי באסטות, שווקים, האנגרים וסוחרים מהשטחים) כמעט בחינם. "מוצר שנמכר ב- 50 שקל לקמעונאי, יימכר ב-5-7 שקלים לסטוק. כל עסק כמוני שייפול זה לא רק אני. זה עוד 10 משפחות שמתפרנסות ממני. אם ירסקו אותי זה עוד 10 משפחות שיפלו על המדינה. זה שלבעל עסק יש מלאי של 100 אלף שקל, הוא לא יכול לעשות איתו כלום אם הוא לא מוכר אותו. אנחנו זועקים שיתנו לנו להפוך את הסחורה למזומן. אם סוגרים את כל חנויות הרחוב עד ה 15 בנובמבר מעמד הביניים יורד לעוני. העסק שבניתי במשך 13 שנה מתרסק לי מול העיניים. מה הם מצפים שנעשה עם זה?".

 

לחנות של יבואן הבגדים יובל פויסטרו, בעלים של חברת ג'לי בינס, קשה להכנס וגם שכבר נכנסים אין מקום לעמוד כי הארגזים נערמו עם סחורה שהוא לא הצליח למכור. "אני מייבא פריטים מוגמרים שנמכרים לחנויות רחוב בכל הארץ", מתאר פויסטרו. "יש לנו עצירה מוחלטת מאז החל הסגר. הסחורה אמורה להיות על מדפי הלקוחות והארגזים עומדים אצלי בחנות ואין מי שיבוא לקחת אותם. את הקולקציות לחורף אני מביא כבר בקיץ. שר האוצר ידע לפני שלושה חודשים שיהיה סגר. אם היו מודיעים לנו, לא היינו מייבאים סחורה לחגים. היינו מפנים אנרגיות למקומות אחרים כמו שיפוץ החנויות, נסיעה למפעלים בחו"ל. אבל הודיעו על סגר מהיום להיום ונתקענו עם הסחורה. הסחורה פה עד שנראה אופק. יש גם ארגזים של סחורה ששולמה ובעל החנות לא לוקח אותה כי החנות שלו סגורה והוא ביטל לי את הצ'ק. יש לי הרבה ביטולי צ'קים ועצירת תשלומים. בעלי החנויות מחכים לראות מה יהיה. גם אם שילמו על הסחורה הם לא ממהרים לבוא לקחת אותה".

 

ירון יפה בעל אופנת בומבאס מדרום תל אביב תקוע גם הוא עם סחורה יקרה. בבניין של החברה שלו, נערמו ערמות של גלילי בדים בכל הצבעים והגדלים, ואין לו מה לעשות איתם. בדיוק שנכנסו לבניין, הגיע גם הסבל שיפה הזמין אותו לקחת חלק מגלילי הבדים שלא נמצא להם כל שימוש. "יש לי סחורה תקועה בשווי מיליוני שקלים" הוא אומר. "עצרנו פעילות של ארבע שולחנות גזירה. הייתי מעסיק 3 גזרנים. היום אני מעסיק אחד וגם הוא ברבע משרה. חלק מהסחורה אני מחזיר לספקים כי אני לא יכול לגזור ואין לי מה לעשות איתה. אני מייצר פה ושולח לתפירה בשטחים. עכשיו המתפרות בעזה לא עובדות, אין להם משכורות. שלא יתפלאו אם בעוד חודש יראו אותם על הגדר בעזה עם בלוני תבערה".

 

חלק מהסוחרים פנו כבר לשוק האפור מחוסר ברירה. "כולנו אותו סוציואקונומי, על גבול השבורים", אומר סוחר שביקש להשאר בעילום שם. "יש פה הרבה אנשים שנאלצו להגיע לשוק האפור כי אין להם מאיפה לשלם לספקים. אם ישאירו אותנו סגורים עוד חודש השוק האפור יכניס אנשים למצוקה וזה יגיע למצב שאנשים פה יתאבדו".

 

עו״ד רועי כהן נשיא להב, אמר בעקבות ההפגנה של בעלי העסקים בדרום ת״א, "מדינת ישראל צובעת את העסקים באדום. אין סיבה להמשיך ולסגור את העסקים בערים הירוקות. אם 60% ממדינת ישראל ירוקה, למה צריך לסגור את כולם ולמוטט את כל העסקים? אנשים כאן קורסים, לאנשים אין כסף להביא הביתה, לפרנס את המשפחות שלהם. מדינת ישראל חייבת להפסיק עם העונש הקולקטיבי הזה של סגר מלא. גם בארגון הבריאות העולמי הוציאו הנחיה לפיה מדיניות הסגר חייבת להיפסק. היא פוגעת בכלכלה, בחברה, בנפש. היום ראינו את הזעם והתסכול העמוק מתפרץ ואנשים נמצאים על סף ייאוש מוחלט וללא תקווה , לנגד עינהם מתרסק מפעל חייהם והממשלה עומדת מנגד ולא נותנת מענה אמיתי למצוקה. אני קורא לראש הממשלה לאמץ במיידי את תכנית הרמזור של הפרויקטור פרופ׳ רוני גמזו ולאפשר למשק לחזור לפעול בערים הירוקות".

x