ראשי הערים הגדולות תומכים בהרחבת חוק הפיקדון

רגע לפני הגשת עמדת המשרד להגנת הסביבה בנושא החלת חוק הפיקדון על בקבוקים משפחתיים של 1.5 ליטר לבג״ץ, מתגייסים ראשי הערים הגדולות לנושא. כיום חל החוק על פחיות ובקבוקי חצי ליטר.

במכתב ששלח לשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ושהגיע לידי כלכליסט, כתב ״פורום ה-15״, המאגד 15 ראשי ערים ובהם רון חולדאי מת״א, כי הפורום תומך בהחלת פקדון על מיכלי המשקה הגדולים.

״ההסדר הקיים, קרי איסוף הבקבוקים בכלובים גדולים הפרושים במרחב העירוני, אינו נותן מענה הולם לזרם פסולת זה, כפי שמתבטא בקושי של תאגיד אל"ה לעמוד מדי שנה ביעדי המחזור, ואף יוצר נזקים נוספים לערים – החל בחסימת מדרכות, דרך יצירת מפגעי לכלוך ברחוב, ועד ליצירת תשטיפים שחודרים למי תהום״.

נכתב במסמך עליו חתומים מלבד חולדאי גם רוביק דנילוביץ ראש עיריית באר שבע, עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה וראשי עיריות ר״ג, גבעתיים, אשדוד, אשקלון, ראשל״צ, פ״ת, חולון, רחובות, חדרה, הרצליה, כפ״ס, רעננה ורמת השרון.

חוק הפיקדון צילום: עומר הכהן

המכתב נשלח לגמליאל, שצפויה להגיע מחר לדיון בועדת הכלכלה, לצורך הצגת עמדתה בנושא הרחבת חוק הפיקדון, לפני מסירת העמדה הרשמית לבג"ץ ביום רביעי הקרוב. עוד נכתב בו כי ״המשך הדחייה של החלת החוק על בקבוקים אלה תשמר מצב זה ותוביל לכך שבקבוקי הפלסטיק הגדולים ימשיכו לזהם את הרחובות, החופים ואתרי הטבע. לאור זאת, איננו תומכים במתן דחייה נוספת להחלת חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים, וקוראים למשרד להגנת הסביבה להחיל את הפיקדון על זרם פסולת זה או לגבש עבורו פתרון חלופי״.

עוד כתבו ראשי הערים: ״אנו ממליצים כי גיבוש פתרון זה יעשה במסגרת חשיבה כוללת על מדיניות הטיפול בפסולת עירונית בישראל, שתתקיים בשיתוף עם השלטון המקומי. נשמח להירתם לתהליך כזה״.

פורום ה-15, מאגד את העיריות העצמאיות בישראל שאינן מקבלות מענקי איזון או מענקי פיתוח ממשלתיים, ומנוהלות מכוח משאביהן הכספיים העצמאיים.

חוק הפיקדון נכנס לתוקף באוקטובר 2001, הקובע חובת גבייה פיקדון של 30 אגורות עבור מכלי משקה הקטנים מ־1.5 ליטר. בשנת 2010 קבעה המדינה עבור המכלים הגדולים יעד איסוף וולונטרי של 55%, והוסיפה כי אי־עמידה ביעדים אלו תביא להחלת חובת פיקדון על מיכלי המשקה הגדולים. תאגיד המיחזור אל”ה הצהיר כי אסף ב־2016 למעלה מ־60% מבקבוקי 1.5 ליטר.

אלא שדו”ח הביקורת החיצוני שהוזמן מצא כי נאספו רק 51.4%. כיוון שמדובר בכמות פחותה מהקבוע בחוק, היה אמור החוק להתרחב בכפוף לשיקול דעתו של השר. השר לשעבר זאב אלקין בחר במאי 2018 שלא להרחיב את החוק, ולהסתפק בהטלת קנס של 48 מיליון שקל על אל”ה. בדצמבר האחרון הוציא בג”ץ צו על תנאי נגד אלקין, וחייב אותו לקבל החלטה בנוגע לחוק עד ליוני 2020. הדיון בעתירה נדחה ליום רביעי הקרוב.

תוספת הוצאה על הציבור

מנגד עומדות יצרניות המשקאות הגדולות ותאגיד המחזור אל״ה המשותף להן, המתנגדים להרחבת חוק הפיקדון ואף גייסו את התאחדות התעשיינים המתנגדת אף היא.

בחוות דעת שכתב רם בלניקוב, לשעבר המממונה על התקציבים באוצר לאל״ה, נטען כי מדובר בצעד שיטיל תוספת הוצאה על הציבור של 250- 400 מיליון שקל שרובם לא יוחזרו לציבור, אלא יופנו לגורמי האיסוף ולמימון מערכת האיסוף.

עוד נטען כי יהיה צורך להשקיע כ-300 מיליון שקל, בעיקר במערכות איסוף מיכלים ברשתות השיווק וכי קיים ספק בכך שצעד זה יגדיל את שיעורי האיסוף של מיכלים גדולים. לטענת בלניקוב, העלות הממוצעת למיחזור מיכלים גדולים תעלה מ- 3 אג' למיכל כיום לכ-25 אגורות וכי הטלת פיקדון על מיכלים גדולים, שרובם נצרכים בבתים, תוציא לדרך צבא של אספנים ונברנים בפחי האשפה, תופעה שלילית מבחינה סביבתית וחברתית.

״אין כל הצדקה לצעד הנמהר של הטלת פיקדון על מיכלים גדולים. יש לתמרץ את התאגיד להגיע ליעד איסוף של 77%, כמו של מיכלים קטנים, בדרכים יעילות וידידותיות ולהימנע מהטלת גזירה על הציבור בימים אלה, גזרה לא מוצדקת שהוא לא יוכל לעמוד בה״. נטען בחוות הדעת.