שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פרסום ושיווק

ניתוח כלכליסט

דילמת ה־6 מיליארד שקל של משרד האוצר

הממשלה מגבשת את אופן חלוקת הסיוע לרשתות הגדולות, ותצטרך להכריע בין שתי אפשרויות: מענק פר עובד שיוחזר מחל”ת, או תמריץ שיינתן עבור שיעור העסקה גבוה. המודל הראשון פשוט ומהיר ליישום, אך השני מקיף יותר ויכול למנוע פיטורים

עמרי מילמן 07:0003.05.20

ראשי רשתות האופנה מנסים בימים האחרונים להנמיך את גובה הלהבות, לאחר שספגו ביקורת קשה ברשתות ובתקשורת ואף קריאה לחרם צרכנים. במסמך נרגש ועמוס מספרים שהוציאה התאגדות רשתות האופנה והמסחר, שנקרא "האמת מאחורי המענקים", מפרטים בעלי הרשתות הגדולות כיצד החלק העיקרי בסיוע למגזר העסקי לא מגיע אליהם. בבסיס זה כמובן נכון, שכן מרבית הסיוע למגזר העסקי מראש ייועד להגיע לכיסם של העצמאים והעסקים הקטנים.

 

 

חנות קסטרו סגורה בקניון עזריאלי ת”א. לעובדים בשכר נמוך יהיה קשה להסתדר לאורך זמן מחוץ לשוק העבודה חנות קסטרו סגורה בקניון עזריאלי ת”א. לעובדים בשכר נמוך יהיה קשה להסתדר לאורך זמן מחוץ לשוק העבודה צילום: שאול גולן

 

הסיוע שנקבע בסופו של דבר בלחץ הרשתות הגדולות הוא אותם 6 מיליארד שקל נוספים שלא היו כלולים בחבילת הסיוע המקורית של 80 מיליארד שקל. הסכום הנוסף נקבע על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בלחץ מסיבי של בעלי הרשתות הגדולות, ביניהם הראל ויזל, בעל השליטה ומנכ"ל פוקס, אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, ויעקב הלפרין, בעלי אופטיקה הלפרין. בימים אלו ייקבע גורלם של אותם 6 מיליארד שקל. בתחילת השבוע אמורים להתכנס גורמי המקצוע, אגף תקציבים, הכלכלנית הראשית של האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה לגיבוש עקרונות מוסכמים לחלוקת הסיוע, ויש שני מודלים עיקריים שנשקלים כרגע.

 

עובדים בשכר נמוך

 

לפי החישוב שפרסמה התאגדות רשתות האופנה, מתוך אותם 6 מיליארד שקל יקבלו הרשתות הגדולות רק 4.37% (שהם 262 מיליון שקל), זאת מאחר שמתוך 1.142 מיליון העובדים שהוצאו לחל"ת, רק 250 אלף מועסקים בענף הקמעונאות, ומתוכם רק 50 אלף מועסקים ברשתות הגדולות כמו פוקס, קסטרו, גולף והמשביר. אלא שחישוב זה לא נכון, ייתכן שהוא מחמיר מדי עם אותן רשתות ובפועל הן יקבלו יותר, אבל זה יהיה תלוי בסופו של דבר בפרטים הקטנים וביכולת של פקידי האוצר ובעיקר של נתניהו וכחלון לעמוד בפני לחצים.

 

על פי המודל עליו דיברו במשרד האוצר מיד לאחר ההצהרה החפוזה של נתניהו וכחלון, המענקים שיוקצו לעידוד תעסוקה לא יתמקדו רק במיליון העובדים שיצאו לחל"ת, אלא לכלל העובדים במשק. כך במקביל לעידוד התעסוקה גם לא יפלו לרעה את אותם מעסיקים ששמרו על העובדים שלהם בחודשיים האחרונים ולא הוציאו אותם לחל"ת. כך גם יאפשרו לכלל העסקים להתמודד עם הירידה הצפויה בביקושים שתימשך בחודשים הקרובים, לאור ההתאוששות האיטית הצפויה של המשק.

 

בשביל לעודד תעסוקה באופן רוחבי, יידרשו להיקבע תנאים שיכתיבו בסופו של דבר כמה מעסיק יקבל פר עובד. ישנם שני תנאים בסיסיים ומכריעים במתווה כזה. הראשון הוא מאיזה היקף ירידה במחזור יזכו עסקים להיכנס למודל. האינטרס הברור של רשתות האופנה הוא שתנאי הסף יהיה גבוה ככל הניתן לאור כך שהם מדווחים על ירידה של 100% בתקופה הזו. עד כה סף הכניסה למענקים השונים עמד על ירידה של 25% במחזור. תנאי שני וקריטי במודל הזה הוא לאיזה שיעור העסקה מכוונים בממשלה. כך למשל, יכולים לקבוע בממשלה כי רק העסקה של מעל 70% מהעובדים ביחס ל־2019 תזכה במענק עבור כל עובד, או אולי 80%. ההיגיון שבבסיס התנאי הזה הוא כי כל עסק שירצה להיפתח, כולל חנויות האופנה, יהיה חייב להעסיק מספר עובדים כלשהו. מה שהממשלה צריכה ורוצה הוא לתמרץ העסקת העובדים שלא בהכרח יועסקו בשלב זה לתפעול הבסיסי של הרשתות. המטרה היא לשים שם את המיליארדים, במיוחד כאשר האלטרנטיבה היא חופשה ללא תשלום על חשבון המדינה. 

משה כחלון והראל ויזל. דמי האבטלה יצרו תמריץ שלילי משה כחלון והראל ויזל. דמי האבטלה יצרו תמריץ שלילי צילום: דנה קופל, דימה טליאנסקי

 

סוגיה נוספת שיצטרכו להתמודד איתה בצוות שאמור בשלב זה כבר להתכנס להמלצות, היא האם לתת מענק שווה לכל עובד. מצד אחד, קל יותר להחזיר להעסקה מלאה עובד בשכר מינימום מאשר עובד בשכר גבוה, בעוד שלרוב הפריון של עובד בשכר גבוה יהיה גבוה יותר. אולם מצד שני, לעובדים בשכר נמוך יהיה קשה להסתדר לאורך זמן מחוץ לשוק העבודה ועם דמי האבטלה, כך שחשוב להחזיר אותם לעבודה.

 

ניתוח שעשה בנק ישראל בחודש שעבר מצא כי עיקר ענפי המשק שהיקף ההשבתה בהם גבוה יחסית מעסיקים עובדים בשכר נמוך יחסית, כמו מסחר וקמעונאות.

 

בעוד שהיתרון של המודל הראשון, מעבר לצדק הבסיסי הגלום בתוכו, הוא סיוע לעסקים גם להתמודד עם הירידה בביקושים הצפויה גם ביום שאחרי, המודל ה"טיפש" כפי שמכנים אותו חלק מגורמי המקצוע, זה שמחלק מענקים למי שלוקח עובדים בחזרה, פשוט ומיידי יותר לתפעול. לא ברור בינתיים איזה גוף יוכל לקחת על עצמו את תפעול המודל המורכב יותר. אם זה יהיה גוף יחסית מיומן כמו רשות המסים או אפילו ביטוח לאומי, הדבר יכול לפגוע ביתר המשימות של אותם ארגונים שלא פחות דחופים בימים אלו. אם זה יהיה גוף אחר, היכולת לבצע את ההחלטה שתתקבל תהיה ירודה משמעותית.

 

סיוע מהיר עודד חל”ת

 

להחלטה על המודל המורכב יותר, זה שדוחף להעסקה בשיעורים גבוהים בכלל המשק יש תפקיד חשוב לא פחות. בממשלה הכריזו עם סגירת הפעילות במשק על מימון החופשות ללא תשלום של העובדים, ואילו במדינות אחרות באירופה יצאו עם מודלים לתמרוץ העסקה כבר בהתחלה. גורמי המקצוע סבורים כי מימון דמי האבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת הוא צעד בעייתי שיצר תמריצים שליליים עבור המעסיקים, אולם באותה נשימה יודעים להגיד כי באותה נקודת זמן לא היתה ברירה. שום מודל אחר לא היה מתבצע מספיק מהר. באוצר מקווים כי אם וכאשר יידרשו לסיוע מהיר למשק בעתיד, אותו מודל תמרוץ להעסקת עובדים יהיה הבסיס לסיוע העיקרי גם אז.

 

המודל שייבחר בסופו של דבר על ידי גורמי המקצוע ויעלה לאישורו של נתיהו יכריע מה יקבלו הרשתות הגדולות. ככל שיהיה מקיף יותר עבור עסקים שנפגעו ועבור עידוד התעסוקה, כך הנתח של ויזל וראשי הרשתות הגדולות יהיה קטן יותר. הפרטים אודות חלוקת הסיוע, כמו תמיד, ייסגרו ברגע האחרון.

x