$
פרסום ושיווק

חמש רשתות רוצות סיוע של 300 מיליון שקל

הקמעונאים דורשים בין היתר פיצוי על אובדן הכנסה ומענק עבור כל עובד שיוחזר מחל”ת. רק עבור חמש רשתות האופנה הציבוריות, מדובר בכ־300 מיליון שקל

אורנה יפת ונועם אוסטפלד 08:0723.04.20

מחאת הקמעונאים עלתה אתמול מדרגה, כשהם הודיעו שלא ייפתחו את הרשתות כשיותר להם, ואף קראו לרשתות שכן הותר להן לפתוח, כמו ספרים, ציוד משרדי וכלי בית, להצטרף לשביתה עד לקבלת סיוע. לטענתם, “פתיחת החנויות בעת הזו, ללא קבלת רשת בטחון ממשלתית, רק תעמיק את ההפסדים הכבדים ואת הבור אליו נפלנו”, כתבו במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו פורטו רשימת דרישותיהם לפיצוי.

 

 

 

בדיקת “כלכליסט” מעלה כי לפי המכתב, רק עבור חמש קבוצות האופנה הציבוריות, פוקס, קסטרו, גולף, המשביר לצרכן ובריל, מדובר בפיצוי של 300 מיליון שקל, מבלי להתייחס ל־395 הרשתות הנוספות שחתומות על המכתב. זאת, על סמך חישוב שמרני של ממוצע הכנסה לחודש בשנת 2019 (בעוד שמכירות בחודשי מרץ ואפריל בדרך כלל גבוהות יותר, בזכות חג הפסח), ומספר העובדים שהוצאו לחל”ת על פי דיווחי החברות.

 

חנות קסטרו חנות קסטרו צילום: שאול גולן

 

 

המתווה שמציעים הקמעונאים לדבריהם הוא “הגון, מינימליסטי מבחינת הצרכים שלנו אבל כזה שמתחשב גם בשאר צרכי הקופה הציבורית”, כולל בין היתר פיצוי לעסק שהכנסותיו ירדו במעל 25% במרץ־אפריל בגובה של 5% מהכנסותיו (לעומת תקופה מקבילה ב־2019), ולעסק, בכל גודל, שההכנסותיו ירדו במעל 50%, בגובה של 10% מהכנסותיו. בנוסף דורשים הקמעונאים מענק של 10 אלף שקל עבור כל עובד שהוצא לחל”ת וייקלט בחזרה לעבודה, הגדלה של ערבות המדינה בכל מסלולי ההלוואות מ־15% ל־50% לכל הפחות ובנוסף, לצרף גם את חברות האשראי והחוץ בנקאיים למעגל המלווים, הארכת תקופות היציאה לחל”ת וביטול הדרישה למינימום 30 יום, וביטול הפטור ממע”מ עד 75 דולר שניתן לרכישה בחו”ל.

 

על פי נתוני איגוד לשכות המסחר, בעקבות ההקלות שנכנסו לתוקף השבוע, כ־10,000 עסקים מענפי המסחר נפתחו, בנוסף לאלה שהיו פתוחים, מתוך כ־82 אלף עסקים מהתחום. הפדיון היומי לענפי המסחר גדל ברמה שולית ב־2.5% בלבד. הקמעונאים כעת מגייסים סקטורים נוספים לצידם במאבק, ומשלבים כעת כוחות עם עצמאים, מסעדנים, נציגי ארגון העסקים בדרום וגופים נוספים.

 

 

ביחס לעולם, נראה כי דרישות הקמעונאים גבוהות, שכן מדינות רבות החליטו באחת משתי דרכים עיקריות: סבסוד שכר או פיצוי על אובדן הכנסות. מבדיקת “כלכליסט” עולה כי בריטניה וצרפת התמקדו בעיקר בסיוע לעסקים קטנים ובינוניים. בריטניה, למשל, תשלם מענקים של עד 25 אלף ליש”ט (109 אלף שקל) לעסקים בעלי נכס שהיקף השכירות השנתית שלהם הוא פחות מ־51 אלף ליש”ט (222 אלף שקל). עסק שהיקף השכירות השנתית שלו גבוה מכך, לא יהיה זכאי למענק.

 

בצרפת, תוכנית עזרה לעסקים קטנים תספק עד 1,500 יורו בחודש והשהייה של מיסים ודמי ביטוח לאומי למשך שלושה חודשים. כל סוגי העסקים מתקבלים, כל עוד הם מעסיקים עשרה עובדים או פחות, עם מחזור שנתי פחות ממיליון ליורו לשנה ורווח שנתי של פחות מ־60 אלף יורו. בנוסף העסק חייב לעמוד באחד משני תנאים: או שהעסק קיבל הוראה מהממשלה להיסגר ואינו יכול לקבל לקוחות מהציבור, דוגמת מסעדות ובתי קפה, או שסבל מירידה של לפחות 50% במכירות בפברואר־מרץ לעומת התקופה המקבילה ב־2019. מ־17 באפריל גם אמנים וכותבים הפכו לזכאים לסיוע.

 

באוסטרליה תוכנית לשמירה על העובדים תעניק למעסיקים כל שבועיים 1,500 דולר אוסטרלי (3,350 שקל) על כל עובד, עד ספטמבר. כדי לקבל את ההטבה המעסיק חייב להראות כי שילם לעובד שכר השווה או גדול מכך לעובדיו, וכי מכירות העסק ירדו ב־30%, ממחזור שנתי של לפחות מיליארד דולר אוסטרלי (2.2 מיליארד שקל). גם קנדה מממנת סובסידיות שכר לעסקים. כך, היא תספק 75% משכר העובדים, עד 847 דולר קנדי בשבוע (2,120 שקל) למעסיקים בכל הגדלים ומכל הסקטורים, שסבלו מצניחה של לפחות 15% בהכנסות ברוטו במרץ ו־30% באפריל ומאי. התוכנית תתקיים במשך 12 שבועות, מ־15 במרץ ועד 6 ביוני. בנוסף, מעסיקים שזכאים למענק זכאים גם ל־100% החזרים על הפרשות מעביד לביטוח עבודה ופנסיה.

x