שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פרסום ושיווק

בדיקת כלכליסט

כך רתם שוק המזון את משבר הקורונה לשיפור הרווחיות

האבטלה גואה והצריכה הפרטית מתכווצת, אבל ברשתות השיווק נהנו מנהירת הקונים וויתרו על מבצעי החג. נתוני הלמ"ס מראים שמחירי פסח 2020 היו גבוהים בהשוואה לממוצע העשור החולף בכל הקטגוריות המובילות. בענף המזון מעריכים: עליות המחירים כאן כדי להישאר

אדריאן פילוט ונורית קדוש 06:5119.04.20

כל כך הרבה דברים חסרי תקדים התרחשו בחודש מרץ האחרון על רקע משבר הקורונה והמצב הפוליטי, שנראה שהציבור הישראלי עבר בשתיקה על סיטואציה מטרידה שבעבר כבר הוציאה אנשים לרחובות: למרות חג הפסח מחירי המוצרים עלו והמבצעים הרגילים של תחילת האביב נעלמו כאילו נגיף הקורונה חיסל אותם. יצרני המזון התגייסו לספק את הביקושים הצרכניים החריגים ערב החלת הסגר הקורונה, תוך שהם רותמים את נהירת הצרכנים לצמצום מבצעי ההוזלות ולשיפור הרווחיות.

 

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו ערב החג השני העניקו ביטוי מספרי לעליית המחירים: בעוד התחזיות המוקדמות דיברו על עלייה של 0.2% במדד המחירים לצרכן לחודש מרץ לעומת פברואר, בפועל עלה המדד פי שניים מכך ב־0.4%. זאת בשעה שהמשק קפוא, מספרים חסרי תקדים של ישראלים מאבדים את עבודתם והצריכה הפרטית — המנוע העיקרי של המשק — מתכווצת.

 

 

"כלכליסט" בחן את השינוי ב־40 קטגוריות מוצרים מרכזיות בסל המזון והצריכה שמרכיב את מדד המחירים לצרכן, והמסקנה ברורה: כמעט הכל התייקר בהשוואה למחירי 2019, וגם במקרים שבהם מחירי המוצרים ירדו — הירידה היתה נמוכה בהרבה משיעור השינוי הממוצע עבור מחירי הפסח ב־10 השנים האחרונות. כך, מחירי העופות היו חריגים באופן קיצוני בפסח 2020 לעומת ממוצע העשור האחרון: עלייה של 5.4% השנה בהשוואה לממוצע של 1.6% עבור 2019–2010. מחירי הדגים — מוצר דגל של החג — עלו השנה ב־0.9% לעומת פסח אשתקד, בהשוואה לירידה ממוצעת של 1.5% בשנות העשור החולף.  

תור בכניסה לסניף רמי לוי בירושלים, לפני חג הפסח. ברשתות לא הספיקו למלא מדפים תור בכניסה לסניף רמי לוי בירושלים, לפני חג הפסח. ברשתות לא הספיקו למלא מדפים צילום: עמית שאבי

 

עליות מחירים בולטות חלו בשתי קטגוריות מוצרים נוספות שמזוהות מאוד עם פסח: סעיף המגבות וכלי המיטה וסעיף אבקות כביסה ומוצרי ניקוי. מחיר הסעיף הראשון האמיר ב־6% לעומת עלייה ממוצעת של 2.9% בעשור האחרון, בעוד מחיר חומרי הניקוי ירד ב־0.2% בלבד בפסח האחרון — לעומת ירידה ממוצעת של 2.6% בעשור החולף הודות למבצעי החג. שתי מוצרים נוספים שהתייקרו בפסח הנוכחי לאחר שבשנים קודמות נהנו ממבצעים בתקופת החג הם התה והקפה. מחיר התה עלה ב־2.2% השנה לעומת ירידה ממוצעת של 1.5% בעשור החולף. הקפה, שמחירו בפסח ירד בעשור האחרון בממוצע שנתי של 1.4%, דווקא התייקר השנה ב־0.2%.

 

גם מחירי קטגוריות הגלידות והמשקאות הקלים התנהגו השנה באופן שנוגד את המקובל בעשור האחרון. כך, מחיר קטגוריית הגלידה נותרה השנה ללא שינוי לעומת ירידה ממוצעת של 3% בתקופות חגי הפסח של העשור החולף. מחיר סעיף המשקאות הקלים ירד השנה ב־0.5% בלבד לעומת ירידה ממוצעת של 2% בשנים 2019-2010. גם סעיף צורכי משק בית אחרים במדד, הכולל מוצרים כגפרורים וסמרטוטים, עלה השנה בעשירית האחור לאחר שבשנים הקודמות ירד בממוצע ב־1.5% בהשוואה לחודשים שקדמו לתקופת הפסח.

 

כשהלקוחות נוהרים לא צריך מבצעים

 

עליות המחירים שניכרות בקטגוריות שמרכיבות את סל המוצרים של מדד המחירים לצרכן הגיעו על רקע זינוק אדיר ברכישות המזון בהשוואה לשנים קודמות. נתוני סטורנקסט לסיכום חודש מרץ מצביעים על עלייה של 40.3% במכירות מוצרי הצריכה (FMCG) הכוללים מזון, משקאות, טיפוח וניקיון לעומת מרץ אשתקד. חלק מהעלייה מיוחסת לחג הפסח שחל השנה בשבוע השני של אפריל, בעוד אשתקד הוא חל בשבוע השלישי של החודש; אולם עיקר השינוי מיוחס לרכישות שביצע הציבור הישראלי לאגירת מזון לקראת הטלת הסגר ועל רקע סגירת מערכת החינוך שהותירה את הילדים בבית.

 

 

 

בנוסף הצביעו נתוני סטורנקסט על עליית מחירים בשיעור של 1.1% בחודש מרץ בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עלייה שנרשמה בתקופה שמתאפיינת לרוב בירידת מחירים הודות למבצעי הוזלות בפסח. עלייה זו בולטת עוד יותר בהתחשב בעיתוי החג השנה לעומת אשתקד, שכן בהינתן שהחג נפל השנה מוקדם יותר, מרץ 2020 הושפע יותר ממחירים לקראת הפסח לעומת מרץ 2019.

 

על פניו נראה שיש לייחס את עליית המחירים לקמעונאים ולמשווקי תוצרת טרייה, שכן יצרני המזון חייבים לקבל את אישור הקמעונאים לכל העלאה. הקמעונאים מכחישים כמובן שהעלו מחירים בחסות משבר הקורונה. עם זאת, אמירה ששחררה יו"ר שטראוס עופרה שטראוס בראיון שהעניקה לגלי צה"ל ערב חג הפסח מספקת תירוץ אפשרי לעליות המחירים: "בין אספקת קורונה (אספקה מוגברת בהתאם לזינוק בביקוש בחנויות שיצרה נהירת הצרכנים על רקע הקורונה — נ"ק) לאספקה של מוצרים כשרים לפסח, המבצעים בלתי אפשריים לוגיסטית ליישום אצל הרשתות". מדברי שטראוס עולה כי בחברה ראו את ההתגייסות לסיפוק הביקוש החריג כדחופה יותר משימור התחרות בשוק המזון באמצעות מבצעי הוזלות.

 

אכן, אין ספק שהנהירה החריגה של צרכנים לרשתות השיווק הציבה לענף המזון אתגר. ברשתות המזון התקשו למלא את המדפים, מוצרים נחטפו ישירות מעגלות הסדרנים, התורים היו ארוכים במיוחד וזמני ההמתנה לקבלת הזמנות מקוונות הגיעו עד לכשלושה שבועות. מצב זה אילץ את ספקי המזון ורשתות השיווק לעבור למתכונת חירום ולספק מענה לגל קניות חריג שנמשך שבועות. וכפועל יוצא פעלו שני כוחות משולבים לרעת הצרכנים: מחד, ההתנפלות על כלל החנויות ייתרה עבור הקמעונאים את הצורך להניע לקוחות להגיע דווקא אליהם, כמקובל מדי פסח; ומאידך, הקמעונאים והספקים התמקדו בטיפול באירוע החריג והזניחו את מה שלא הוגדר מבחינתם כחירום.

 

יתרה מכך, שוק המזון הגיע למשבר הקורונה במצב הרבה יותר נוח ופחות תחרותי מבשנים הקודמות. מבצעי הוזלות שאפיינו את הענף לאחר מחאת 2011 שככו והרשתות הקמעונאיות עברו להתמקד בשיפור הרווחיות. שופרסל החלה מזמן בהעלאת מחירים זוחלת, הספקים ראו כי הצרכנים נמנעים מצמצום קניות והצטרפו לחגיגה וביוני 2018 החלו היצרנים בשוק מוצרי הצריכה והמזון להעלות מחירים. 

 

אלא שאין להטיל את האשם בעליות המחירים רק לפתחם של ספקי וקמעונאי המזון, שניצלו את המשבר לצמצום מבצעים. לתוצאה אחראים במידה רבה גם משרדי החקלאות והאוצר ומדיניות התכנון שהם מיישמים בשוק המזון, שמחד מגבילה את הייצור המקומי ומאידך מונעת יבוא באמצעות הטלת מכסי מגן. כך, בעלי משחטות העוף, שמדי שנה נוהגים להעלות מחירים לפני פסח וראש השנה בטענה למחסור בתוצרת, הגדילו לעשות והודיעו על עליות מחירים חדות כבר בשבוע הראשון למשבר הקורונה וכחודש לפני החג. לטענת בעלי המשחטות, עליית המחירים היתה תוצאה של מחסור בעובדים, שחששו להידבק בנגיף הקורונה. במקביל, היערכות מאוחרת לעלייה הצפויה לביקוש בביצים הובילה למחסור כבד במוצר לאורך החג ולאחריו, שעודד מכירה של המוצר המפוקח במחיר מופקע.

 

היצרנים מבקשים פיצוי על ההוצאות

 

בענף המזון מעריכים כי המציאות החדשה של צמצום מבצעי הוזלות כאן כדי להישאר, וכי לא מן הנמנע שתתרחב לכדי העלאות מחירים של ממש. כך, כבר בערב פסח הודיע מנכ"ל חברת הטחנות הגדולות של ארץ ישראל מנחם גרייבסקי על עלייה של 7% במחירי הקמח, שצפויה להתגלגל בהמשך למחירי המוצרים שהקמח מהווה בהם רכיב מרכזי, כלחמים, עוגות ופסטה. זאת, לדברי גרייבסקי, כתוצאה מעליית מחירי הגרעינים, שערי המטבעות, ביקושים גדולים לסחורות ולחץ בנמלים. במקביל, חברת המזון אסם הודיעה לקמעונאים כי מבצעי חודש מאי על מוצרי פסטה ודגני בוקר מבוטלים.

 

נראה כי בענף המזון סבורים שלנוכח העלייה הנמשכת בביקושים, אין צורך לעורר ביקוש מוגבר באמצעות מבצעים, וכי יש במקום זאת להתמודד עם התוספת בעלויות התפעול. במפעלים נדרשו להתאים את הפעילות להגבלות של משרד הבריאות וכן להוסיף משמרות לילה ולהכפל את מערכי ההסעות. במקביל, ברשתות השיווק נדרשו לגייס מאות עובדים לצורך סדרנות בחנויות ולהכשיר עובדים לליקוט הזמנות לטובת האונליין. אף שבחלק מהרשתות כוויקטורי ושופרסל טוענים כי פעילות האונליין רווחית, בענף מעריכים כי עדיין מדובר בפעילות שלא מייצרת רווח ולעתים אף הפסדית. הצורך להכשיר מאות מלקטי הזמנות ומשלחים מעמיק את הוצאות והפסדי שירותי האונליין, והקמעונאים ינסו לחפות על כך בדרכים אחרות כצמצום מבצעים.

 

כבר עם תחילת משבר הקורונה הצהירה הממונה על התחרות מיכל הלפרין כי "אסור שעסקים ינצלו את קשיי התקופה על מנת לפגוע בתחרות, בצרכן ובציבור". כשהחלו להתגלות התנהלויות אנטי־תחרותיות החריפה הלפרין את הטון והודיעה כי ככל שיסתבר שעסקים ניצלו את קשיי התקופה לצורך התנהגות אנטי־תחרותית, היא לא תהסס לפעול באמצעים שעומדים לרשותה לצורך תיקון המצב, ואף לנקוט צעדי אכיפה גם בעת הזאת. הלפרין מסרה גם כי "הרשות בודקת, מנטרת ועוקבת אחר הנעשה בענף המזון ובענף הטואלטיקה בזמן משבר הקורונה, וזאת נוכח רגישותם וחשיבותם של ענפים אלה לצרכנים בתקופה זאת בפרט". כעת נותר לראות כיצד אמירות אלו יבואו לידי ביטוי בשוק המזון.

x