פרסום ושיווק

הסטארט–אפ שמצא פתרון חלקי לבעיית זיהום הפלסטיק

סטארט־אפ מאונטריו מייצר בקבוקי שתייה מנסורת ומוביל מהפכה לצמצום הזיהום העולמי מפלסטיק - שאחראי לכ־5% מפליטות גזי החממה. פפסיקו, דנונה ונסטלה יחלו למכור מים מינרליים בבקבוקים המתכלים כבר ב־2022

בלומברג 19:4104.08.19

חברת סטארט־אפ מאונטריו מאמינה שמצאה פתרון חלקי לבעיית זיהום הפלסטיק העולמית: נסורת.  

 

 

החברה, אוריג'ן מטריאלס (Origin Materials), מתכוונת לשלם למנסרות תעריף של סביב 20 דולר לטונה עבור שבבי העצים שנותרים אחרי הניסור. הנסורת הזו אמורה לשמש לייצור בקבוקי פלסטיק לשתייה, הניתנים למיחזור, שיעזרו להפחית את רמות הפחמן הדו־חמצני באוויר, מכיוון שהם מיוצרים מפסולת עצים בני־קיימא. נסטלה, דנונה ופפסיקו הן בין החברות שמתכוונות להתחיל למכור מים מינרליים בבקבוקים הללו כבר ב־2022.

 

הנסורת היא אחת ממספר רב של דרכים לא שגרתיות שמדענים הוגים במטרה להפחית את התלות העולמית בפלסטיק הרגיל, המיוצר מנפט שפולט מזהמים שפוגעים באקלים ברמה הזהה לזו של 189 מפעלי פחם בכל שנה. פלסטיקים אחרים מהצומח שנמצאים בפיתוח מיוצרים מחומרים כמו סוכר, תירס, אצות, מי שפכים ואפילו חיפושיות מתות.

 

 

 

"לצרכנים אכפת היום מהשימוש בפלסטיק כפי שלא היה להם אכפת מעולם", אומר ג'ון ביסל (34), שהקים את אוריג’ן מטריאלס ב־2008 ובמשך עשור עבד כמהנדס לפיתוח פלסטיק שלא גורם לשינויי אקלים. "חפצים יומיומיים כמו בקבוקים ובגדים יכולים כעת להפוך למצמצמי פחמן, אך מעבר לכך התפקוד הפונקציונלי שלהם נותר ללא שינוי".

 

לגייס את חברות המזון והמשקאות למאמץ

 

הדברים של ביסל אולי נכונים בתיאוריה, אך הפסקת השימוש בפלסטיק המבוסס על נפט צפויה להתגלות כקרב קשה במיוחד. השימוש בחומר הזה הפך להיות כל כך מושרש בחברות ברחבי העולם עד שכמחצית מכל הביקוש החדש לנפט עד 2040 תגיע מתעשיית הפטרוכימיים, תעשייה שמסתמכת על פלסטיק בשביל מרבית הפעילות שלה, כך לפי חברת המחקר BloombergNEF שמתמחה בתעשיית האנרגיה. נתונים נוספים מצביעים על כך ששוק הפלסטיק העולמי הנאמד ב־500 מיליארד דולר אחראי ל־5% מפליטות גזי החממה. אולם, לפי חלק מהתחזיות, היחס הזה צפוי לשלש עצמו בתוך 30 שנה.

 

פלסטיק מהצומח, בייחוד הסוגים המיוצרים מקני סוכר, מתחיל לחדור למיינסטרים, זאת לנוכח הניסיונות של חברות להגיב לזעם הצרכנים כתוצאה מההשפעה ההרסנית של הפלסטיק על האקולוגיה. כך, למשל, חברת בולדוג מלונדון מוכרת את מוצרי טיפוח העור לגברים שלה בשפופרות פלסטיק המיוצרות מקני סוכר. בדומה לזה, בשנה שעברה החלה יצרנית הצעצועים הדנית לגו להוסיף לאריזות שלה פריטים מהעולם הבוטני כמו עלים, שיחים ועצים המיוצרים מפלסטיק מהצומח.

 

 

 

 

אבל ברור לכל כי כדי להצליח באמת לשנות את המשוואה, צריך לגייס את חברות המזון והשתייה הגדולות למאמץ. נסטלה לבדה מייצרת 1.7 מיליון טונות של אריזות פלסטיק בשנה, כך לפי הנתונים שאספו בעמותת אלן מקארתור. הכמות הזו מספיקה כדי לייצר יותר מ־51 מיליארד בקבוקים. יצרניות השתייה הגדולות כמו קוקה־קולה ופפסי משתמשות בכמות גדולה בהרבה. קוקה־קולה אמנם השיקה ב־2009 יוזמה לייצור בקבוקים מהצומח, אך עדיין 70% מהבקבוקים שלה מקורם בפלסטיק המיוצר מנפט.

 

"אין שום ספק שהמודעות לפסולת מפלסטיק גדלה משמעותית בשנתיים האחרונות", אמר סימון לאודן, נשיא חטיבת החטיפים של פפסיקו, שהכריזה ב־2016 שתפעל להפחתת פליטות גזי החממה ב־20% עד 2030.

 

בקבוק של פפסי בקבוק של פפסי צילום: יריב כץ

 

כחלק מאסטרטגיה למציאת אריזות ידידותיות יותר לסביבה הצטרפה פפסי בשנה שעברה לברית NaturALL Bottle של נסטלה ודנונה למציאת דרכים להפחתת טביעת הרגל הפחמנית של בקבוקי השתייה. שלוש החברות מתכוונות לרכוש מאוריג'ן מטריאלס בקבוקים המיוצרים 100% מהצומח לקראת סוף 2020, אז מתוכנן להתחיל לפעול המפעל של החברה באונטריו. התפוקה ההתחלתית של המפעל מתוכננת לעמוד על ייצור 300 מיליון בקבוקים בשנה.

 

באוריג'ן מטריאלס פיתחו שיטה להסרת תאית (צלולוזה) משבבי עץ כדי לייצר פחמימן בשם קסילן (para-xylene), שלרוב מופק מנפט ומשמש לייצור הפולימר PET, הנחשב לאחד מסוגי הפלסטיק השכיחים ביותר הנמצאים בשימוש כיום. לדברי ביסל, מכיוון שעצים וצמחים לוכדים באופן טבעי פחמן דו־חמצני באמצעות תהליך הפוטוסינתזה, השימוש בנסורת ושבבי עץ מפצה על כל המזהמים שמשתחררים בתהליך הייצור.

 

פלסטיק מהצומח לא מספיק, צריך גם למחזר

 

עם זאת, צריך לזכור שגם ככל שהשיטות הללו לייצור פלסטיק מהצומח ילכו וישתכללו, עדיין מדובר בפלסטיק. לא כל הסוגים ניתנים למיחזור או יכולים להפוך לפסולת ביולוגית. בסופו של דבר, כל עוד הם לא ממוחזרים - וברחבי העולם רק אחד מכל חמישה בקבוקים ממוחזר - בקבוקים מפלסטיק מגיעים למזבלות שם הם פולטים מזהמים לאוויר, או גרוע מכך מוצאים את דרכם לאוקיינוסים, מתכלים לאורך מאות שנים, ותוך כדי גורמים למותם של ציפורים, דגים ולווייתנים. אם שורפים אותו, פלסטיק מהצומח מתגלה כטוב רק במעט מהפלסטיקים המבוססים על נפט, מכיוון שגם הפחמן המאוחסן בתוכו משתחרר בתהליך.

 

 

 צילום: בלומברג

 

מאז שסדרת הדוקומנטרי “הכוכב הכחול 2” של דיוויד אטינבורו ששודרה ב־2017 הראתה כיצד ציפורי אלבטרוס מאכילים את הגוזלים שלהם בטעות בפלסטיק, ההשפעה הסביבתית של פלסטיק הפכה מ"נושא שיחה נישתי לכזה שמככב בכל הדיונים", אומר מארק לנסלוט, מומחה לקיימות בחברת הייעוץ PA קנסלטינג גרופ. לדבריו, “החברה חוותה עלייה משמעותית בבקשות מצד חברות מזון ושתייה המבקשות סיוע בניהול פסולת הפלסטיק שלהן”.

 

קתרין למפן, שותפה בצוות הייעוץ בענייני קיימות של דלויט בלונדון שעובד עם חברות גדולות למוצרי צריכה, טוענת כי ההחלטה השנה של האיחוד האירופי ושל מדינת ניו יורק לאסור שימוש בכלים חד־פעמיים מסוימים, הלחיצה חברות רבות שחוששות שהרגולציה תתרחב אף יותר. "החשש הוא שהישימות הכלכלית העתידית של העסקים שלהם תוקטן בשל התלות הכבדה על החומר", הסבירה.

 

הביקורת מצד הספקנים על מהלכים אלה היא שהפלסטיק מהצומח לא באמת פותר את הבעיה העיקרית. לטענת ארגוני סביבה רבים, עדיף להתמקד בשיפור שיעורי השימוש החוזר בפלסטיק או באריזות מזכוכית, ואיסוף הפסולת על ידי היצרן.

 

בנוסף, בעיה נוספת לפי ג’וליט פיליפס מהארגון הסביבתי Environmental Investigation Agency היא שאם יוגבר קצב ייצור הפלסטיקים המבוססים על הצומח, "עלולה להתפתח תחרות עם סקטור החקלאות על השימוש בקרקעות, והביקוש יאיץ תהליכי ביעור יערות וצמצום הגיוון הביולוגי".

 

מבחינתו של ביסל באוריג'ן מטריאלס, תעשיית הפלסטיק הפכה חשובה מדי למסחר העולמי כדי שיעבדו רק בחזית אחת בלבד כדי לשפר את הקיימות, במיוחד בהתחשב בביקוש הגואה בשווקים המתעוררים, שבהם התוכניות לשימוש חוזר בפלסטיק אינן מפותחות מספיק. "סיום החיים של הפלסטיק הוא חשוב ביותר, אבל איני בטוח שהייתי אומר שזה חשוב יותר משינויי האקלים. זה לא נשמע לי כמו השיקול הנכון לעשות", סיכם.  

 

בישראל הופכים את הבקבוקים לדקים

 

בעוד בעולם פועלים לפתח חלופות חדשניות לפלסטיק, בישראל נמצאים צעד מאחור ופועלים לצמצום השימוש בפלסטיק המזהם, בעיקר באמצעות ייצור מכלי משקה דקים יותר. חברות המשקאות הגדולות התקשו לתת נתונים על אודות כמויות הפלסטיק שבהן הן עושות שימוש לטובת בקבוקי המשקאות השונים דוגמת שוופס, קוקה קולה ופפסי. יפאורה ציינה כי הורידה בחמש השנים האחרונות כ־10% מכמות הפלסטיק שבה השתמשה.

 

בחברה המרכזית למשקאות (קוקה־קולה ישראל) טוענים כי בחמש השנים האחרונות ביצעה החברה הפחתות משמעתיות במשקלי הפלסטיק במוצריה. לדברי החברה, משקל הפלסטיק במכלי המשקה ירד בכ־14%, משקל הפלסטיק בפקקים ירד בכ־13%, ובשנתיים האחרונה גם משקל האריזות השניוניות ירד בכ־11% נוספים. עוד נמסר כי 100% ממכלי המשקה של החברה בני־מיחזור וכי במקביל החברה שוקדת על פתרונות סביבתיים נוספים.

 

אפשר להעריך כי הפעולות הוולונטריות של החברות מתבצעות בטרם תושת עליהן רגולציה מחייבת. על פי עמותת צלול, במדינות רבות בעולם התחדדה בשנים האחרונות ההבנה שיש לשנות באופן מהותי את הדרך שבה מייצרים, צורכים ומנהלים את סוגיית הפלסטיק. בנוסף, לפני כמה חודשים פורסם דו"ח מקיף של האו"ם שסוקר את מצב מדיניות הפלסטיק בעולם עם המלצות לחקיקה. לפי הדו”ח, יותר מ־60 מדינות בעולם כבר העבירו חוקים נגד מכירת פלסטיק חד־פעמי. החוק היחיד המצמצם צריכה בישראל נכנס לתוקף ב־1 בינואר 2017, והוא אוסר על רשתות המזון לחלק שקיות פלסטיק בחינם, אבל זוהי רק טיפה בים.  

נורית קדוש

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x