שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פרסום ושיווק

משווקי הביצים יצאו נגד כחלון - והמחיר לצרכן עשוי לזנק

חברות שיווק הביצים עתרו בשבוע שעבר לבג"ץ נגד שרי האוצר והחקלאות בעקבות העלאת המחיר שיצטרכו לשלם למגדלים. החברות טוענות: “החקלאים הם כוח אלקטורלי משמעותי ושרי האוצר והחקלאות מובילים מהלך כלכלי לטובתם על חשבון משווקי הביצים"

נורית קדוש 11:3227.01.19

המאבק בשר האוצר משה כחלון ושר החקלאות אורי אריאל לא עוצר בענף החלב. עשר חברות לשיווק ביצים הגישו בשבוע שעבר עתירה לבג”ץ נגד כחלון ואריאל, בעקבות החלטת ועדת המחירים לפיה יידרשו לשלם יותר למגדלי הביצים ובנוסף, שהמדינה לא תכיר בהנחות שניתנות על ידיהם לקמעונאים, במסגרת חישוב המחיר לצרכן. קבלת העתירה עלולה להוביל לזינוק במחירי הביצים לצרכן, אשר ירדו בשבוע שעבר באגורה ליחידה.

 

העותרים טוענים כי ההחלטה להגדיל את התמורה למגדלי הביצים על חשבון החברות, בסמוך לבחירות מטרידה. "החקלאים הם כוח אלקטורלי משמעותי ושרי האוצר והחקלאות מובילים מהלך כלכלי לטובתם, על חשבון משווקי הביצים", טוען בכיר בענף.

 

העותרים ביקשו מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיחייב את ועדת המחירים להקפיא את המלצתה עד לאחרי הבחירות או לדון מחדש במחיר לצרכן, תוך העלאת שיעור רווחיותם. בג”ץ החליט כי על משרדי האוצר והחקלאות להגיב לבקשה על צו הביניים עד מחר.

 

לצורך הגשת העתירה, התאגדו עשר חברות גדולות לשיווק ביצים: לסר, ביצי הכפר, בארותיים, ביצי אביב, נוף הגליל, משאבי הגליל, אביבים, רמות השבים, הולנדר וטבע גב. העותרים שכרו את שירותיו של עו"ד דודי תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים וצירפו חוות דעת כלכלית של חברת הייעוץ העסקי BDO.

 

 

גם המחלבות נאבקות

 

משווקי הביצים לא לבד במאבקם באוצר. המחלבות תנובה וטרה, נאבקות בשנה החולפת בהחלטת שר האוצר שלא להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח בהתאם לעליית מחיר החלב הגולמי שהן רוכשות מהרפתנים. בעקבות סירובו של השר כחלון לאשר את העלאת מחירי המוצרים שבפיקוח לצרכן, עתרה תנובה לבג"ץ בדרישה לחייבו לנמק את ההחלטה. הימשכות הדיונים בבג"ץ, בזמן שהמחלבות סופגות כבר יותר מ־250 מיליון שקל בשל התייקרות חומר הגלם, הובילה לאיומים מצדן כי יצמצמו ייצור מוצרים שבפיקוח.

 

בסמיכות לארועים, נרשם בחודש האחרון מחסור בחמאה. זאת לאחר שטרה הפסיקה לשווק כמעט לחלוטין חמאה באריזה קמעונאית ותנובה מתקשה לעמוד בהיקפי הביקוש. המהלך של טרה נתפס בענף כסנקציה שנועדה לייצר לחץ על כחלון ולהבהיר למדינה כי אם המחלבות לא יתוגמלו בהתאם להוצאותיהן, יחדלו מלייצר מוצרים בפיקוח או יצמצמו את היקף הייצור. את החלב הגולמי מסיטות המחלבות לייצר מוצרים עתירי רווח דוגמת מעדנים, חלב מועשר וגבינות מיוחדות.

 

בניגוד לחלב, הנשלט על ידי שלוש מחלבות בלבד, תחום שיווק הביצים תחרותי יותר, שכן פועלות בן כ־25 חברות. ובשונה מהמחלבות שרק כ־60% ממוצריהן מפוקחים — למעלה מ-90% מביצי המאכל מפוקחות, כך שבפני המשווקים אין אלטרנטיבה.

 

לול תרנגולות לול תרנגולות צילום: עמית שעל

 

על פי נתוני משרד החקלאות, ב־2017 ענף ביצי המאכל סיפק למשק כ־1,993 מיליארד ביצים מיצור מקומי וכ־105 מיליון ביצים מיובאות לצורך השלמת הצריכה, ובסך הכל ערך הענף לצרכן עומד על כ־2 מיליארד שקל. ועדת המחירים הבינמשרדית, המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר, אחראית על פיקוח מחירי הביצים הן לקמעונאי והן לצרכן.

 

ההמלצה השתנתה

 

ברקע עתירת משווקי הביצים, המלצת ועדת המחירים מלפני שבעה חודשים להוריד את מחירי הביצים שבפיקוח לצרכן בכ־1 שקל לאריזה. זאת באמצעות הורדת התמורה שמקבלים המגדלים, המשווקים והקמעונאים. אלא שההחלטה היתה בכפוף לשימוע שבמסגרתו טענו מגדלי הביצים כי התחשיבים שערכה הוועדה משנת 2015 כבר אינם משקפים את הנעשה בפועל בתחום שבו נרשמו שינויים רגולטוריים ואחרים, אשר שינו את מבנה ההוצאות שלהם. המשווקים טענו מצדם כי יש להכיר בעלויות הרכישה בפועל של הביצים מהמגדלים ומחירי המכירה של הביצים לרשתות השיווק, הזוכות להנחות גדולות במסגרת הסכמי הסחר שהן עורכות עם כל הספקים.

 

המשווקים חשפו למעשה כי הם נמצאים בין הפטיש לסדן, ונדרשים לשלם למגדלי הביצים מחירים גבוהים מאלו שקובעת המדינה וגם למכור לרשתות השיווק, במחיר נמוך מזה שקובעת המדינה.

 

בשל העובדה שבשנים האחרונות הצטרפו משווקי ביצים רבים לענף, בו התוצרת מוגבלת כמותית על ידי מכסות, נוצרה תחרות בין המשווקים על המגדלים, המחייבת את המשווקים לשלם להם יותר מהמחיר שבו מכירה המדינה כדי שיסכימו למכור דווקא להם את הביצים. מנגד, כאמור הרשתות הגדולות מתנות את רכישת הסחורה תמורת הנחות גדולות.

 

משה כחלון משה כחלון צילום: ארן דולב

 

בתום שימוע, שנערך לפני חודשים אחדים, החליטה ועדת המחירים לדחות את הטענות ולא להכיר בהנחות המסחריות שנותנים המשווקים, אולם הכירה "לפנים משורת הדין" בחלק מהוצאות של המשווקים וכן מצאה כי לא רק שאין מקום להוריד את התמורה למגדלים על כל ביצה, אלא שיש להעלותה בשל עלייה בהוצאות הגידול.

 

צו עדכון המחירים, שנכנס לתוקפו בשבוע שעבר משקף הורדת המחיר של הביצים לצרכן מ־1 שקל לתריסר ביצים לכ־10 אגורות לאריזה. הוועדה לא הסתפקה בכך, אלא גרעה חלק ממרווח השיווק של המשווקים והעבירה אותו למגדלים. בעקבות ההחלטה, עלתה התמורה למגדל על כל ביצה מ־45 ל־48 אגורות; והתמורה למשווקים ירדה מ־26 ל־23 אגורות לביצה. למקטע הקמעונאי הורידה הוועדה 3 עשיריות האגורה מכל ביצה.

 

עמדת מי תגבר

 

את המשבר שפרץ בתחום החלב, פעל כחלון לפתור באמצעות הסכם ענפי ארוך טווח, שחתם עם הרפתנים. אלא שההסכם שנערך במהירות, כלל מהלכים כמו פתיחת הייבוא וצמצום רפתות קטנות, התגלה ככזה שיישומו מחייב מהלכים להשלמת חקיקה. המדינה התחייבה בפני בג"ץ כי תשלים את הליכי החקיקה בתוך חודש, אולם אז הכנסת פוזרה והמהלך הוקפא. על רקע זה, הבהירו לאחרונה גורמים במשרד המשפטים למשרד האוצר, כי לא יוכלו עוד להגן על עמדתו ויהיה עליו לחתום על צו עדכון מחירי המוצרים שבפיקוח ולהעלותם. צעד זה, עשוי לחזק את עמדת משווקי הביצים, הטוענים כי כדי לא להעלות מחירים לצרכן כחלון בחר שוב לתמוך בחקלאים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x