• תפריט
פרסום ושיווק

בלעדי לכלכליסט

לאחר יוניליוור: גם תנובה מנסה להעביר את המכולות לאונליין

חברת המזון הגדולה בישראל וחברת ויסוצקי החלו להפעיל אפליקציית הזמנות סיטונאיות המיועדת לבעלי מכולות. המיזם צפוי להתרחב להזמנות צרכנים, בדומה לאפליקציה שהשיקה יוניליוור כדי לחזק את הקמעונאים הרווחיים יותר ליצרניות

נורית קדוש 07:1214.11.18

על רקע פריחת המרכולים השכונתיים בשנתיים האחרונות, תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל, וויסוצקי, השולטת בשוק התה, מנסות להסתער על זירת המכולות באמצעות אפליקציית הזמנות סיטונאיות אונליין, כך נודע ל”כלכליסט”.

 

החברות החלו בפיילוט עם הפעלת אפליקציה המאפשרת לבעלי מכולות להזמין סחורה. האפליקציה כוללת כלים כמו הצגת המלאי במכולת ומגוון המוצרים שהספקית יכולה להציע לבעל המכולת, וכן מציגה את המוצרים הנמכרים ביותר בחנות ואת אלו שאין להם ביקוש. כמו כן האפליקציה מסייעת לחברות המזון לצמצם את מספר נציגי המכירות במוקדים הטלפוניים. המיזם, שמטפל במכר של החברות למכולות, צפוי להתרחב לפעילות אונליין של המכולות מול הצרכן. מנכ”ל SRP Analytics, שבנתה את האפליקציה, גיל רבינוביץ, אישר את הפרטים והוסיף כי בעולם פורמט החנויות הקטנות כבר מהווה נתח ניכר ממכירות שוק המזון.

 

המיזם של תנובה וויסוצקי יהיה דומה בעתיד לזה שהשיקה יוניליוור לפני 15 חודשים תחת המותג שופו וכן למיזם ברינג ברינג, שהושק באפריל כשותפות של איש העסקים אופיר שטיינברג, אלון זמיר, לשעבר סמנכ"ל השיווק של קוקה־קולה, חברת קוקה קולה וסופר־פארם.

 

דיגיטל מניב

 

שופו מאפשרת ללקוח להזמין מוצרים, והמוצר מגיע ללקוח מהמכולת הקרובה למקום מגוריו. וברינג וברינג מאפשרת להזמין מוצרים, ולקבל אותם הביתה בתוך ארבע שעות, אך בלי לדעת מאיזו מכולת.

 

 

נתוני הפעילות של שופו שהגיעו לידי “כלכליסט” מציגים מכירות שנתיות של כ־6.5 מיליון שקל. גובה הסל הממוצע באוקטובר עמד על 486 שקל, ומספר ההזמנות בחודש זה עמד על 1,168. לדברי עדי רגב, סמנכ"ל המכירות של יוניליוור, מיזם שופו נועד לחבר בין מגמת התחזקותו של הסחר האלקטרוני ובין תופעת החזרה של צרכנים למכולות השכונתיות: "מדובר בשתי מגמות צומחות, שבמקום לצמוח אחת על חשבון השנייה, יכולות לצמוח יחד עם קנייה דיגיטלית במכולות".

 

יוניליוור, שהשיקה את המיזם לפני למעלה משנה בהשקעה של מיליון שקל, גילתה כי העבודה עם בעלי מכולות, המורגלים בניהול עצמאי של העסק שלהם, מורכבת למדי. "מדובר בתהליכי הטמעה לא פשוטים לקמעונאי, שאמנם רגיל למכור ולעשות שליחות בשכונה, אבל לא לתת פתרון דיגיטלי”, הוסיף רגב. “בשנה האחרונה למדנו איך נכון לעשות את השינוי, ואנחנו רואים שבמכולות האחרונות שהצטרפו עקומת הלמידה מהירה מהרגע שמצטרפים ועד שמתחילים לבצע הזמנות". עד כה הצטרפו 16 מכולות למיזם, ולהערכת רגב, עד סוף השנה יחברו למיזם כ־30 מכולות, כאשר היעד הסופי בפריסה ארצית עומד על כ־400 מכולות.

 

מיזם ברינג ברינג, שהושק בהשקעה של 10 מיליון דולר, מציע אפשרות לרכוש מוצרים אונליין ולקבלם הביתה בתוך ארבע שעות.

 

בשבוע שעבר החלה יוניליוור בתמיכה שיווקית לשופו, ובהשקעה של כחצי מיליון שקל העלתה קמפיין טלוויזיה ארצי המצטרף לפעילות שיווקית מקומית יותר.

 

קונים במכולת

 

מכירות המכולות נמצאות במגמת עלייה מתמשכת. על פי נתוני סטורנקסט, בעשרת החודשים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה רק במכירות המכולת, המינימרקטים וחנויות הנוחות, בזמן שהרשתות הגדולות איבדו מכירות. נתח השוק של החנויות הקטנות עלה מתחילת השנה ל־24% לעומת 23.62% בתקופה המקבילה אשתקד. רשתות השיווק הארציות ירדו מ־64.6% ל־64.5%, וחנויות הדיסקאונט שאינן בפריסה ארצית ירדו ל־11.47%, לעומת 11.77% בתקופה המקבילה אשתקד. מגמה זו נרשמה גם ב־2017 לעומת 2016.

 

מי שעוד חשה בעלייה בפופולריות של המכולות היא רשת שופרסל, שהקימה לפני כשנה תת־רשת למכירה סיטונאית אשר עוקפת את הספקים ומוכרת ישירות לבעלי המכולות.

 

פריחת המכולות בשנים האחרונות מבוססת על הבנת צרכנים שבקנייה במכולת יש פחות פיתויים, ולכן לא נכנסים מוצרים מיותרים בסל הקניות שלהם. זאת בשונה מחנויות הדיסקאונט, הנתפסות כזולות יותר מהמכולות, ולכן לעתים קל להיגרר בהן לרכישות לא מתוכננות או גדולות יותר מהנדרש ללקוח.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x