נחום ביתן יורד להגנה: "בשנה הקרובה נראה את האור במגה"

"אנחנו לא בורסאיים, אבל כל היום זורקים עלינו סיפורים, אז שיהיה לכם מושג מה באמת המצב: ההון העצמי של קבוצת ביתן עומד על 450 מיליון שקל. יש לנו נכסים בשווי 200 מיליון שקל ומכירות הקבוצה ב־2017 הסתכמו ב־5.5 מיליארד שקל והניבו לנו רווח". שנה וחצי לאחר שקיבל לבעלותו את רשת מגה בעיר אותה רכש ב־485 מיליון שקל לאחר שנקלעה לחדלות פרעון, מתפנה נחום ביתן להדוף את השמועות האופפות אותו, לפיהן הוא בקשיים פיננסים.

ראש בראש עם הגדולות ביתן בוחן מעבר לכרטיס אשראי חדש המהלך שהביא את שופרסל לחסוך בהוצאות השכר באמצעות התקנת קופות בשירות עצמי יבוא לידי ביטוי גם ביינות ביתן נורית קדוש, 2 תגובות לכתבה המלאה 

חשיפת הנתונים לא פשוטה לביתן, שהתרגל מאז פתח ב־1982 את החנות הראשונה שלו באשקלון, להתנהלות דיסקרטית. אלא שהשמועות הבלתי פוסקות, סכסוך מתוקשר עם ספק גדול ואירועים חוזרים בהם משרד הבריאות השמיד עופות באחד הסניפים והוציא צו סגירה לאחר, אילצו את ביתן לחשב את התנהלותו מחדש. כעת, לראשונה מאז נכנס לתחום הקמעונאות, עושה ביתן צעדים ראשונים בדרך להתנהלות שקופה יותר, כמתבקש מרשת הקמעונאות השנייה בגודלה בישראל. הקבוצה של ביתן המונה 186 סניפים, אמנם אינה ציבורית כמו שופרסל, רמי לוי וויקטורי, ולכן הוא מסרב לחשוף את רווחיותה, אבל מציג נתונים המאפשרים להעריך שפוטנציאל הרווחיות הגולמית שלה גבוה מזה של שופרסל ושאר מתחרותיה. "125 מתוך 186 החנויות בקבוצה הן חנויות שכונתיות. מדובר ב־67% מהחנויות שלנו. בשופרסל, 103 חנויות מתוך 248 הן שכונתיות, כלומר 41.5%. אפשר מהנתון הזה ללמוד על הרווחיות הגולמית שלנו".

ביתן מבסס את דבריו על כך שלפי נתוני שופרסל לסיכום 2016, החנויות השכונתיות מקנות לחברה רווחיות גולמית של 31%, המותירות בידה 4.1% רווחיות תפעולית. זאת בעוד שאר החנויות, הפועלות בזירה תחרותית יותר מסתפקות ברווחיות גולמית של 23% בלבד ומותירות לחברה רווחיות תפעולית של 1.2% בלבד.

"הספקים איתנו"

אפשר להבין מהדברים שלך שמגה בעיר פועלת על בסיס רווחיות גולמית של לפחות 31% מהמכירות כמו שופרסל שלי, אבל ברור שאין לכם את היעילות התפעולית של שופרסל. מגה בכלל רווחית תפעולית?

"הקבוצה כולה ומגה עצמה רווחיות. אני יכול להגיד שלמעלה מ־99% מהחנויות שלנו רווחיות ומה שלא, אנחנו עובדים לשפר ואם לא נצליח נמכור או נסגור אותן".

הספקים טוענים שמכירות מגה תחת בעלותך, נמוכות אפילו יותר מהמכירות בתקופת הקפאת ההליכים, אז נוהלה על ידי נאמני בית המשפט.

"מכיוון שמכרנו חנויות בהתאם לתנאים שנקבעו על ידי רשות הגבלים עסקיים לאישור העסקה, אז באופן טבעי המכירות ירדו בהתאם. ביחס לחנויות שנשארו, רשמנו צמיחה של למעלה מ־1%, בדומה לצמיחת השוק, ולהערכתי הצמיחה תימשך בשיעור גבוה יותר בשנה הנוכחית".

אז מה המקור לשמועות שאתה בקשיים?

"אגיד רק שיש אנשים שלא רוצים שנצליח".

אולי המתחרים שלך לא רוצים שתצליח כי כך אולי יוכלו להשתלט על המיקומים הטובים של מגה בעיר, אבל מה לגבי הספקים שטוענים שהם מודאגים ולכן נצמדים לביטוח האשראי?

"הספקים עובדתית איתנו והם מאמינים בנו והולכים איתנו כי הם רואים איך אנחנו עובדים. ללא ספק צריך בשוק הזה ביטוח אשראי וספקים עושים ביטוח אשראי ואני מכבד את זה, אבל הם רואים איך העסק מתנהל. גם כשקניתי את כמעט חינם אמרו 'קטסטרופה' עד שדברים התייצבו. צריך להבין שלוקח זמן לחבר רשתות. זה חיבור בין תרבויות, להכניס אותן למערכת אחידה, לסדר אותן, להביא אותן להתגלגל יחד. אני רואה עכשיו עם מגה את החלפת מערכות המחשוב, זה לוקח זמן. אני יכול להגיד לך שבהתחלת ינואר 2017 החלפנו מחשוב והרגשנו נחת רק לקראת סוף 2017 ועדיין יש לנו פה ושם תקלה".

נחום ביתן על רכישת מגה: "חטפתי סחרחורת כשראיתי את המחירים של הבשר במגה. עברתי פריט אחרי פריט והורדתי מחירים. בבשר הורדתי בין 10–20 שקל לק"ג"

איך היחסים עם נטו אחרי שעצרו לך סחורה בטענה שהם חוששים שלא תוכל לעמוד בהתחייבויות?

"הסיפור עם נטו הלך למקומות שלא היה צריך להגיע אליהם, וזה בגלל שהיה הרבה אגו משני הצדדים. היחסים התחממו והכל חזר להיות כבעבר".

לאחרונה נחשף ב"כלכליסט" כי קבוצת ביתן בוחנת אפשרות לממש נכסים בהיקף של יותר מ־100 מיליון שקל ואף מכרה כבר בשבועות האחרונים מגרשים באשקלון, חולון וטבריה בכ־30 מיליון שקל ומצויה במו"מ למכירת נכס נוסף באשקלון.

מלבד חובות ביתן על רכישת מגה, לאיש העסקים התחייבויות עבר על רכישת רשת כמעט חינם ב־2012 מהאחים רני ועדי צים בתמורה ל־350 מיליון שקל. בעת רכישתה של כמעט חינם, שמוזגה מאז לתוך יינות ביתן על 33 סניפיה, לקח ביתן הלוואה בגובה 400 מיליון שקל מחברת הביטוח הראל ומבנק מזרחי. לפני כחצי שנה מיחזר ביתן 350 שקל מתוך אותה הלוואה אחרי שפרע את היתרה. מחזור ההלוואה העלה בקרב ספקים את השאלה כיצד רשת מזון – המוכרת לציבור במזומן – לא צמצמה בשיעור ניכר במהלך חמש שנים את ההלוואה שלקחה לרכישת הרשת.

בנוסף לחובות על רכישת כמעט חינם ומגה, קיימת מחלוקת בין רשויות המס ובין רשת יינות ביתן בעניין המיסוי על המענקים של כ־100 מיליון שקל שקיבלה הרשת מספקיה על רכישת רשת כמעט חינם לפני כארבע שנים.

חששות הספקים התעצמו בחודשים האחרונים לאור מידע שנחשף ולפיו 50 מיליון שקל הועברו בשנה החולפת ממגה ליינות ביתן, תחת הנימוק שמדובר בחלקה של מגה בשיפוץ המרכז הלוגיסטי של ביתן בתימורים. ב"כלכליסט" נחשף עוד כי מאז רכישת מגה מהקפאת הליכים ביוני, שילם ביתן לנאמני הרשת כ־200 מיליון שקל מתוך ה־455 מיליון שקלים שנפרסו למשך ארבע שנים, בעוד באותה תקופה קיבל מרכישת מגה 180 מיליון שקל, הכוללים את אותה העברה של 50 מיליון שקל ואת המלאי שהיה למגה בעת רכישתה המוערך ב־130 מיליון שקל.

מימין: נאמני מגה, גבי טרבלסי, אודי גינדס ואמיר ברטוב צילום: יריב כץ

אם אין לך בעיה לשרת את החוב, למה הייית צריך למשוך ממגה 50 מיליון שקל בטענה שזה חלקה בהעברת מרלו"ג הירקות והירקות מתימורים למרלו"ג מגה בקיבוץ אייל?

"50 מיליון השקלים זאת התמורה לכך שהעברתי את הירקות של ביתן ומגה מרוויחה מזה סכומי עתק. זה מקובל. מרגע שהעברתי לו את נפח הפעילות שלי בירקות ופרי בהיקף של 600 מיליון שקל בשנה, יש לזה מחיר. צריך להבין שהייתי יכול לקבל סכום גבוה משמעותית מאותם 50 מיליון שקל שקיבלתי ממגה. הייתי מוכן להתפשר על הסכום כי רציתי להתמודד עם האתגר של ניהול מרלו"ג בעצמי. זה לא היה קל ולקח לנו זמן, אבל למדנו לעשות את זה והיום יש לנו מרלו"ג לתפארת".

מה הדבר הבעייתי ביותר שגילית במגה והיית חייב לטפל בו עם קבלת הבעלות על הרשת?

"כשרכשנו את מגה היו לנו הסכמי שכירות של 3–5 שנים. עזבתי את הכל, לא עניין אותי כלום וחצי שנה-שמונה חודשים רק ניהלתי משא ומתן להאריך חוזים. כי כל בעל נכס שבאתי אליו אמר לי: 'תקשיב, המתחרים שלך', ולא אגיד שמות, 'רוצים את המקום, נתנו לי הצעה גבוהה'. אז הייתי צריך להוריד את המתחרה שלי, שיכול להיות שכלל לא היה וזה היה רק תרגיל מסחרי. והיום החוזים שלנו הם ל־10–20 שנה, כך שיש לנו עסק יציב לשנים ויש עם מה לעבוד. זה תהליך לא פשוט לחבר שתי חברות. זה לא לוקח יומיים וגם לא שנה. אני מאמין שהיום, אחרי שנה וחצי, בזכות הניסיון שרכשנו בכמעט חינם ולמדנו דברים בדרך איך לטפל ומה לעשות, שאנחנו ב־2018 רואים את האור במגה".

אתה רוצה לומר שלפני הכל לא פתחת את החוזים עם הספקים לראות את תנאי הסחר שנתנו למגה, כדי לדעת באיזה מחירים ותנאים הספקים עובדים עם הרשת?

"זה נכון. אני לא אשכח את זה שכשחתמתי על העסקה, הנאמנים אמרו לי 'חכה חכה, תראה את ההסכמים בכספת של מגה'. כסוחר מלידה, לא יכולתי לחכות, הייתי מת לראות. כשקיבלתי את האישור, כל חוזה שפתחתי, הייתי מאוכזב יותר. בסוף, יינות ביתן עשתה טוב למגה ושיפרה למגה את הסכמי הסחר שהיו לה ולא להפך. מנגד, גם אני באתי לספקים אחרי רכישת מגה וביקשתי לשפר תנאים על רקע הגדלת היקפי הקניות".

והם הסכימו לשפר לך את התנאים למרות החששות שלהם מהיכולת הפיננסית שלך?

"את יכולה להבין ששיפרו לי מזה שהורדתי מחירים אחרי רכישת מגה. לא נתתי לאף אחד לתמחר. בדרך כלל עושים את זה הקניינים, אבל במקרה הזה אני עברתי פריט אחרי פריט והורדתי מחירים. בבשר בין 10–20 שקל לק"ג. חטפתי סחרחורת כשראיתי את המחירים של הבשר במגה. הורדות המחירים האלו עזרו לנו לצמוח במכירות של מגה בקצביות".

וציפו ממך שבתמורה לא תפתח מותג פרטי?

"לא יהיה אצלנו מותג פרטי. הספקים מרוויחים הרבה מזה שכל שטח המדף שלנו מוקדש להם והצרכנים שלנו מרוויחים מזה במחירים ובמבצעים".

"טירוף באשקלון"

ביתן (56), שהוריו עלו לישראל מטוניס, נולד ברחובות וגדל באשקלון, שם הכיר בשנות ילדותו את נורית, לה נישא בגיל 18. בעקבות תאונת דרכים קשה שעבר בגיל 16 אשר הותירה אותו עם אחוזי נכות גבוהים, נאלץ ביתן לותר על הגיוס לצה"ל והקים עם רעייתו חנות משקאות קטנה. עם השנים, החנות התרחבה ובהמשך העתיקו השניים את הפעילות לנכס גדול שבו פעל קודם לכן בית הקולנוע של העיר.

"ראו שהחנות שלנו עובדת רצח ואנשים עומדים כל היום בתור בחוץ, אז באו אלינו בעלי קולנוע שביקש שאבוא לראות והציע לי לשפץ את המקום ולפתוח בו חנות. זה היה נחשב לאחד המקומות הכי גרועים באשקלון, ש־15 שנה סגור וצריך להיות פסיכי להיכנס לזה. בלילה חזרנו הביתה ואני הייתי מכור לפחיות קוקה קולה, יושב עם פחית ומפטפט עם נורית ואני מספר לה על ההצעה. היא שאלה מה אני מרגיש ואמרתי לה שאני מרגיש שזאת תהיה הפריצה שלנו, אבל צריך יהיה לשעבד את הבית בשביל זה. היא נתנה את ברכתה ויצאנו לדרך. פתחנו את החנות בפסח 95' וזה היה טירוף, פתחנו עם ארבע קופות, עלינו מהר מאוד ל־12 קופות. אמרו לי שאני אוהב לשמוע את הצלצולים של הקופות, אז המשרד שלי היה עם חלון לקופות. אלו היו מספרים שלא האמינו שקיימים. בא אלינו אריק רייכמן שלא היה מבקר בחנויות, אבל הוא הגיע כי לא האמינו לכמויות שקנינו. חשבו שאני מוכר לעזה והוא בא לראות בעיניים שהכמויות האלו באמת נמכרות בחנות הזאת".

מה היה סוד ההצלחה?

"ללא ספק – המחירים הנמוכים. היו אז שופרסל, קלאבמרקט ורבוע כחול והמחירים שלהם היו בשמיים ואנחנו הבאנו בשורה".

מתוך רצון לשלב בעסק המשפחתי את בנו יוסי שמכהן כיום כמשנה למנכ"ל הקבוצה ושסיים את התיכון באותם ימים, המשיך ביתן במסע ההתרחבות ופתח חנות שנייה בראשון לציון. עשר שנים לאחר מכן רכש ביתן את ארבעה סניפי היפר רמה בכ־250 מיליון שקל ושנה לאחר מכן את שלושת סניפי רשת יד יצחק בכ־124 מיליון שקל.

"היה חסר חלק בפאזל"

את פריצת הדרך ביצע ב־2013 עם רכישת רשת כמעט חינם ב־350 מיליון שקל שהביאה אותו לפריסה ארצית של 65 חנויות. העסקה לוותה בביקורת מצד המתחרים על המחיר הגבוה ששילם ביתן על הרשת ועל הקושי שלו לקבל מימון לעסקה. "רכישת כמעט חינם היתה עסקה מאוד מורכבת, כי זאת היתה חברה ציבורית ואני – ואולי זה יתן את התשובה לשאלה על התוכניות העתידיות שלי – פחות, פחות, פחות אוהב בורסה. יכולתי אז להיכנס בקלות. עורכי הדין הציעו לי להכניס את פעילות ביתן לתוך כמעט חינם הציבורית ולקחת כסף הביתה. ברגע הראשון זה נשמע מעניין, אבל זה לא אני. אני לא אוהב להתפשט, אני אוהב לעבוד סולידי ובשקט. אז התחלתי לבנות את כל המימון לעסקה וזה לקח קצת זמן, אבל לשמחתי, ככל שעבר הזמן המחיר ירד".

סניף מגה בעיר ברמת גן צילום: אוראל כהן

הזמן שעבר גם גרם להזנחת הסניפים, כך שקיבלת אותם במצב קשה.

"ידעתי מה אני קונה. מי שקורא לעסק שלו מחסן, אז זה מחסן. ראיתי את החנויות, בלי ריצוף ועם מדפים עד התקרה כמו במחסן. היו סניפים שהפתיעו אותנו. טמרה היה קטסטרופה והיו עוד חנויות עם בעיות. שיפצתי בהשקעה של 150 מיליון שקל את כל הסניפים ורק אחרי השיפוץ שיניתי את השם לביתן. נשאר עוד סניף אחד שצריך לעבור את השינוי הזה לפני שנחליף את שמו".

השדרוג של החנויות גם לווה בהעלאת מחירים.

"היה בחנויות האלה מגוון הנחות והיינו חייבים לשנות את מגוון המוצרים ואת איכות התוצרת הטרייה כמו ירקות, פירות, בשר ודגים. על הרקע הזה אפילו סבלנו בהתחלה מירידה במכירות, כי לקח ללקוחות זמן להבין שהאיכות של המוצרים השתנתה והמגוון השתנה, אבל בסופו של דבר זאת כבר היסטוריה".

על הדיסקרטיות שמאפיינת את ביתן אפשר ללמוד גם מהדרך שבה הפתיע את השוק ובתום חודשים ארוכים במהלכם היתה מגה בהקפאת הליכים, הגיש ברגע האחרון הצעה לרכישתה, שהוגשה לבית המשפט כמומלצת על ידי הנאמנים. ההפתעה היתה גדולה בעיקר על רקע העובדה שביתן בחן את רכישת מגה מידי רבוע כחול עוד בטרם נקלעה לחדלות פרעון, אולם בחר שלא לחתום על ההסכם. "פנו אלי ממגה והציעו לי לקנות את הרשת עוד לפני שקרסה. הגעתי לפגישה עם אביגדור קפלן (יו"ר מגה לשעבר) ורביב ברוקמאייר (מנכ"ל מגה לשעבר), שמעתי את כל הפרטים, אבל הרגשתי שחסר לי חלק בפאזל. החלק הזה היה ועד העובדים, שזה דבר שלא התמודדנו איתו בעבר. למרות הקושי, הגענו להבנות שהובילו אותנו לקיים פגישה ממושכת עם עורכי הדין של הצדדים, אבל אז הרגשתי שהם פתאום הרגישו שאני בידיים שלהם והתחילו להערים קשיים. אז כמו שאני נוהג כשאני לא שלם עם דברים, ננעלתי והעסקה לא יצאה לפועל. שלושה ימים לאחר מכן, ביום שישי בבוקר, התקשר אלי קפלן והציע לי לחזור לעסקה בתנאים המקוריים, אבל כבר לא רציתי. הוא אמר לי שאם לא נחתום, הוא ילך בתחילת השבוע להקפאת הליכים וזה מה שקרה בסוף.

"בתקופה שהנאמנים פרסמו את המכרז וכולם הגישו הצעות, נסענו לתאילנד, כי אשתי רצתה שלא אהיה בתוך הסיפור הזה. בסוף התברר שרק שתי הצעות הוגשו והמכרז נדחה. כשחזרתי לארץ, התקשר אלי אמיר ברטוב (אחד הנאמנים שייצג את מגה עוד בטרם הקריסה נ"ק), ושאל אם עדיין מעניין אותי לקנות את מגה וקבענו פגישה. הזמנתי חדר בבית מלון כדי שלא יראו אותנו ולא יכניסו אותי ללופ. היתה פגישה מעניינת, הם העלו הצעה, ואמרתי שאשקול. היינו אולי 10 דקות בחדר וירדתי ללובי וניסיתי לקבל החלטה. הלכתי לברית שהוזמנתי אליה וכולם שואלים אם אני קונה את מגה ואני אומר שלא, כי כאמור אני עדיין לא יודע לאן זה הולך. בסוף הכנו הצעה ושלחנו אותה ואז הנאמנים עשו סבב שיפורים ואז כבר באמת רציתי את העסקה כי ניתחתי את הרשת ובדקתי כל סניף וכל אזור ולכן הקפצתי את המחיר מ־300 ל־350 ועם המלאי זה הגיע בסוף ל־485 מיליון שקל. רמי לוי הוסיף, אבל השופט קיבל את ההצעה שלנו".

המפתח לעסקה היה הוועד שקיבל את כל התנאים שדרש?

"ישבנו עם הוועד לפגישה מהצהרים ועד הלילה בהסתדרות והיינו היחידים שסגרנו איתם הסכם".

זה לא יצר מרמור בקרב עובדי יינות ביתן שלהם אין ועד?

"היום אני יכול להגיד לך שיכול להיות שאני אקים ועד לביתן, כי טוב לנו וטוב לעובדים עם הוועד".

אתה מודע לכך שכולם לא מבינים איך מחנות קטנה באשקלון הגעת להחזיק בנכסים בשווי 200 מיליון שקל ובחברה שההון העצמי שלה עומד על 450 מיליון שקל?

"ראשית, תמיד נעזרתי בבנקים וגם היום אני נעזר בבנקים וכל חוב שאני לוקח אני מסיים אותו. מעבר לכך, אנחנו משפחה מאוד צנועה. חוץ מאוטו (מרצדס נ"ק) שאני מאד אוהב, אין לי פנטזיות. אנחנו בונים עסק לא במטרה לקחת ממנו כסף, אלא פועלים להכניס לתוכו את הכסף. כל הרווחים שלי נכנסים לחברה ואם תשמעו את המשכורת שלי תצחקו כי אני לא מסוג האלה שמושכים סכומים מטורפים. אני משאיר את הכל בעסק ולכן לא סתם יש לחברה הון עצמי כזה גבוה".

אתה בוחן אפשרות לשלם את יתרת החוב על מגה ולהעביר אותה לבעלותך המלאה?

"במסגרת הפגישות השוטפות עם הנאמנים הועלתה הצעה שאשלם את יתרת הסכום במזומן תמורת הנחה, אבל זה לא התפתח למשהו מעשי".

אתה אומר שלא תלך להנפקה, אבל תפעל להכניס משקיע כדי לחזק את החברה?

"אני לא מתעניין בהכנסת משקיע או גיוס הון. אני אוהב את מה שאני עושה ואין לי כוונה להפסיק לעשות את זה. אני אספר לך משהו. ב־2007, שלושה ימים אחרי שקניתי את רשת יד יצחק, התקשר אלי מישהו להגיד לי שארקדי גאידמק רוצה לקנות את העסק שלי. הוא הציע לשלם לי את סכום השווה לגובה המחזור של העסק שעמד על 980 מיליון שקל. רעדו לי הרגליים. מסביבי אמרו לי למכור, אבל כמה שזאת היתה הצעה מטורפת וחסרת פרופורציות, אמרתי לא וחזרתי לעבוד כרגיל כי אני מאמין שאם אתה עושה משהו שאתה אוהב, אתה צריך להמשיך לעשות את זה".