פרסום ושיווק

ח"כ ביטן: "לתאגיד אין זכות על פי דין לשדר כל מה שהוא רוצה"

בדיון בוועדה המיוחדת בנושא התיקון לחוק תאגיד השידור, אמר המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי: "החוק שמונח הוא תוצר של הסכמות כאלה ואחרות ותוצאה של קביעות של היועמ"ש שעליהם הוא לא יוכל להגן"

אביב גוטר 14:3708.05.17

הוועדה המיוחדת של הכנסת לנושא תאגיד השידור, פתחה הבוקר (ב') את יום הדיונים השני שלה. בראש הוועדה עומד יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן. הדיון עוסק בפיצול חטיבת החדשות מתאגיד השידור הציבורי והקמת תאגיד חדשות נפרד.

 

 

על פי התיקון המוצע, מנכ"ל תאגיד החדשות הזמני ימונה על ידי כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) דוד האן, לתקופה של שלושה חודשים, ובתקופה זו תמונה מועצה לתאגיד החדשות החדש שתמנה ועדת איתור למינוי המנכ"ל הקבוע. אם העורך הראשי של תאגיד השידור יסרב להצעה לכהן בתפקיד בתאגיד החדשות, המנהל הזמני יהיה גם העורך הראשי.

 

היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה והמשנה ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אתי בנדלר, ציינה כי עבודתו של הכנ"ר שנויה במחלוקת: "מעולם הכונס הרשמי לא היה מופקד על מינוי בעל תפקיד בתאגיד חדש. עם זאת, היות ורשות השידור היא בפירוק זה תואם להגדרת תפקידו של הכנ"ר.

תאגיד השידור "כאן" תאגיד השידור "כאן" צילום: כאן

 

ח"כ ביטן הגיב לטענתה ואמר: "לקחו אדם שהוא נטרלי וששיקול הדעת שלו ממלכתי והוא ימנה את המנהל. יש לו ניסיון בניהול רשות השידור ואי אפשר להגיד שאין לו ניסיון. אין לו משוא פנים הוא הכונס הנכסים הרשמי של המדינה".

 

עו"ד בנדלר: "אין במה שאמרתי להטיל דופי בפרופ' האן. אני מעריכה אותו באופן אישי".

 

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר: הגיב אף הוא לעו"ד בנדלר: "בתפיסה שלנו זה בדיוק הפוך. החוק נכתב מתפיסה שהתקופה הזו היא הקפאת מצב שלא מחייבת שום דבר לגבי ההמשך ותפקיד המנהל הזמני לייצר רצף שידורים על בסיס חטיבת החדשות של התאגיד. יבוא מנכל לשלושה חודשים רק כדי להחזיק מקל".

 

בהמשך התנהל דיון על הסעיף הקובע כי עובדי חטיבת החדשות של התאגיד יועברו לתאגיד החדשות באופן אוטומטי. יו"ר ועד עובדי ההנדסה ברשות השידור, שגב משה, טען כי עובדי רשות השידור מופלים לרעה בעניין זה: "איך ייתכן חוק שכזה? זמני זה הכי קבוע, למה נותנים תיעדוף לעובדי התאגיד על חשבון עובדי רשות השידור? אף אחד לא יעז לגעת בעובדי התאגיד כשיחלו בעבודתם. למה עובדי רשות השידור לא מוגנים מפני פיטורים?".

 

ביטן: "מה שאתה מבקש זה לא דבר שנתון לדיון. אי אפשר לחבר את שני התאגידים ביחד. בנוסף, לעובדי רשות השידור יש חבילת פרישה מכובדת הכוללת 100 משרות חדשות. אתם רוצים שנבטל לכם את כל ההטבות של הפרישה ונכניס אתכם לשלושה חודשים ואז המנהל החדש יוכל לעשות מה שהוא רוצה? כנראה שלא".

 

"מהתאגיד נלקח החופש לשדר חדשות ואקטואליה" 

 

לאחר הפסקה התחדשו הדיונים בתיקון חוק השידור הציבורי, אליהם הגיע גם עו"ד אביגדור (דורי) קלגסבלד שעתיד לייצג את תאגיד השידור בעתירה המתוכננת מטעמם לבג"ץ.

 

עו"ד קלגסבלד: "העמדה של התאגיד היא שתיקון מספר 8 פוגע בזכות חוקתית מרכזית חשובה גם של התאגיד עצמו וגם של המועצה והמנהלים שלו. מדובר לא רק בפגיעה בחופש הביטוי אלא בליבת חופש הביטוי – במה שנקרא חופש העיתונות, לעסוק בפרסום דעות ללא קונוטציה מפלגתית. החופש הזה נחשב לזכות המרכזית בתוך חופש הביטוי. בגלל זה, זו זכות מוגנת בחוק יסוד האדם וחירותו".

 

ח"כ ביטן: "לכנסת ולממשלה אין מנדט לעשות שינוי מבני בתוך תאגיד קיים?".

 

עו"ד קלגסבלד: "זה לא מה שאמרתי. המילים שינוי ארגוני פנימי זה בסך הכל מילים – השאלה החשובה שאני מדבר עליה כעת היא האם יש פגיעה בתאגיד, לא חשוב איך קוראים לזה – 'שינוי פנימי ארגוני' או 'יוסי'. מה שחשוב זה שיש פגיעה. נניח שלקחו לך את חופש הביטוי, זה באמת חשוב שהיו נותנים אותו לח"כ זוהר או לרב הראשי או לנשיא בית המשפט העליון? מה שחשוב זה מה שנלקח ממך. מהתאגיד נלקח החופש לשדר חדשות ואקטואליה, ובא תיקון 8 ולקח ממנו את הזכות הזאת. נדמה לי שאפשר להסכים שיש פה פגיעה בחופש הביטוי של התאגיד. למה אתה חושב שלא?"

 

ח"כ ביטן: "לתאגיד אין זכות על פי דין לשדר כל מה שהוא רוצה. לפי השיטה שלך אני לא יכול לקחת את החדשות החוצה. לא פגעו לו בחופש הביטוי. לתאגיד אין זכות מוקנית לשדר עד סוף הדורות בגלל שנתנו לו זכות".

 

עו"ד קלגסבלד: "בארצות רבות יש פסיקה של פגיעה בתקציב של תאגיד שלא מאפשר לו לשדר, וזו הערה אגבית. לא אמרתי שאסור לפגוע בזכויות. ברגע שאני הוכחתי שיש פגיעה בזכויות יסוד, מוגנת בחוק האדם והאזרח, הנטל עובר אליכם (לכנסת – א"ג) לבדוק שעשיתם את זה בתכלית ראויה ובצורה פרופורציונית.

 

"באשר לתכלית ראויה – יש אוסף של התבטאויות ציבוריות שמסבירות בפירוש מה התכלית של החוק. ההתבטאויות היו כנגד התאגיד, ההתבטאויות היו חמורות במיוחד בכך שהחשידו תאגיד כתאגיד השמאל, לעובדים יש אג'נדה שמאלנית, אנטי ליכודית וזאת ללא שום הוכחה. נכון שבזמנו דובר על סגירת התאגיד אבל הייתה מחלוקת קואליציונית שלבסוף הושגה פשרה (מתווה הפשרה –א"ג).

 

"הוצאתם את הדבר החשוב שהפריע לכם בתאגיד, חטיבת החדשות, ותעבירו אותו לגוף אחר. אם כך, מה התכלית של ההוצאה של מחלקת החדשות מהתאגיד? לקחתם את התפקיד המרכזי של תאגיד ציבורי – שידור חדשות ואקטואליה, כך שתכלית ראויה אינה מתקיימת. יכול להיות שיש הרבה אנשים שיש להם בטן מלאה על ביטול חוק רשות השידור, אבל אנחנו מדברים על תיקון מספר 8".

רז נזרי, המשנה ליועץ משפטי לממשלה רז נזרי, המשנה ליועץ משפטי לממשלה צילום: אוהד צויגנברג

 

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי: "היועמ"ש לא מגיש את החוק, הוא לא שלו. יש חוק של הכנסת, שמשרד התקשורת הגיש כאמון על חוקים בענייני תקשורת. תפקידו של היועמ"ש הוא להתייחס אם יש מניעה משפטית או לא וליווי משפטי של התהליך. החוק שמונח הוא תוצר של הסכמות כאלה ואחרות ותוצאה של קביעות של היועמ"ש שעליהם הוא לא יוכל להגן.

 

"גם בממשלה חלק מהדברים עלו. אם הייתה מחשבה בשלב מסוים שיהיה תאגיד שלא יקלטו בו כל עובדי התאגיד הקיים היועמ"ש לממשלה אמר שזה בעייתי. היועץ גם עמד על כך שלא יכול להיות שהוא ישדר חדשות רק ברדיו ולא בטלוויזיה. החוק כן שמר על מספר עקרונות ששמרנו עליהם. הוא שמר על עובדי התאגיד גם במספרם וגם בתפקידיהם. הוא שומר על כך שסמכויות המנהל הזמני יישארו.

 

"לגבי הפגיעה החוקתית בהעברת שידורי החדשות, אנחנו לא חושבים שיש פגיעה בחופש הביטוי. אנחנו לא חשובים שלתאגיד ציבורי יש חופש ביטוי לכשעצמו. גם לרשות השידור היה חופש ביטוי והוחלט שהיא תיסגר וזה כשלעצמו לא פגיעה חוקתית", אמר נזרי.⁠⁠⁠⁠

 

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, התייחס לתכלית החוק ואמר כי "היא העובדה שהדרמה סביב חדשות וענייני היום, שלא כמו שידורי המוזיקה, אומרת שחדשות זה הנושא המרכזי של שידור ציבורי. היום מתוך 12 חברי מועצה יש אחד שהוא מומחה לחדשות לכן חשבנו לבנות מועצה שתהייה יותר מומחית לחדשות.

 

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל: "היית אומר את זה מהתחלה היינו חוסכים את הכל".

 

פילבר: "הנושא השני זה קליטת עובדי רשות השידור, לא רק כמותית גם איכותית. ברקע עומד משפט שאמרו אנשי התאגיד וועדת לנדס על די.אן.איי דפוק. ברגע שקם ארגון שפוסל אנשים בגלל מקום העבודה שלהם זו בעיה. ניסינו להתמודד עם זה מבחינה מקצועית בשיג ושיח עם אלדד קובלנץ מאז קיץ 2015. אם אנחנו מגיעים לחקיקה, זה בגלל שזה לא קרה בשנתיים האלה, וכי החוק יצר סיטואציה שכשהמחוקק רוצה לעשות איזונים הוא מתקן את החקיקה. אין לשר סמכויות, אנחנו יכולים רק לדבר ושכנע. היו מאמצים לא קטנים בעניין הזה והם כשלו".

 

היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה והמשנה ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אתי בנדלר: "על פניו עולה שיש תכליות שניתן להגן עליהם. עו"ד קלגסבלד הסביר את הקושי בהגנה על התכליות הללו, גם לאחר האיזונים שהוכנסו במהלך החקיקה. על סמך הדברים האלה אני לא יכולה להגיד שאין תכלית לא ראויה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x