פרסום ושיווק

דוד ביטן הגיש את הצעת החוק לחיסול תאגיד השידור, גורלה נתון בידי כחלון

לדבריו, הצעת חוק זו תחסוך לקופת המדינה בתקציב 2017-2016 כ-1.8 מיליארד שקל. בנט שהתנגד בעבר לביטול התאגיד אמר לאחרונה כי "יזרום" עם רה"מ בנושא. לפיכך גורלו של התאגיד נמצא בידיים של כחלון ואנשי כולנו ולפי שעה לפחות, הם משמיעים קולות תמיכה

רוני זינגר 15:2127.09.16

הצעת החוק לחיסול תאגיד השידור הציבורי הונחה הבוקר (ג') על שולחן הכנסת. מציע ההצעה, יו"ר הקואליציה דוד ביטן, איים כבר לפני מספר חודשים כי לא ייתן לסגור את רשות השידור וטען כי אין צורך בתאגיד החדש, והבוקר כאמור הוא מימש זאת. 

 

 

 

על פי הצעת החוק "ב-2014 נחקק חוק השידור הציבורי מתוך כוונה לייעל ולשפר את השידור הציבורי בישראל. הרעיון היה לפרק את רשות השידור הקיימת וכן פירוקה של קול ישראל ולהקים תחתם תאגיד שידור חדש. מטרת התאגיד החדשה היתה בפועל לאפשר את פיטוריהם של כל עובדי רשות השידור וקליטה של מחציתם בתאגיד החדש בתנאי שכר חדשים".

 

בהמשך נכתב כי "כעבור שנתיים מתברר כי החוק אינו ישים ואף אינו כלכלי כפי שסברו בהתחלה אלא אף בעל עלויות גבוהות, הואיל ועל פי החוק החדש הנטל הכספי של פיטורי עובדי רשות המשידור יעמוד על מעל מיליארד שקל... דבר שרק יכביד על הקופה הציבורית".

 

עוד נכתב כי התאגיד החדש לא נערך לשידורים כנדרש והכנסת נאלצה להאריך את זמן תחילת השידורים "ארבע פעמים, דבר שגרם להוצאות מיותרות ובזבזניות הנובעות מאחזקת שני תאגידים הישן והחדש בו זמני". לפיכך כותב ביטן כי "הצעת חוק זו תחסוך בפועל לקופת המדינה בתקציב 2017-2016 כ-1.8 מיליארד שקל. מטרת ההצעה היא לתת פתרון ראוי לכל הבעיות שצוינו, באופן שחוק השידור הציבורי שנחקק ב-2014 יבוטל ובמקומו יבוא חוק אשות השידור 1965 בשינויים המתחייבים לצורך התאמתו נכון להיום".

 

 

דוד ביטן, יו"ר הקואליציה דוד ביטן, יו"ר הקואליציה צילום: עומר מסינגר

 

ביטן דיבר נגד הקמת התאגיד כבר לפני מספר חודשים כאשר אמר בוועדת הכלכלה כי יש לסגור אותו ולהחיות מחדש את רשות השידור. הדברים נאמרו לאחר שנתניהו הורה על דחיית הקמת התאגיד. בהמשך התברר כי נתניהו הודה בשיחה עם כתבים כי הוא מצטער על הקמת תאגיד השידור הציבורי.

 

בנט "יזרום" עם ראש הממשלה

 

בימים האחרונים אמר יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט כי הוא "יזרום" עם ראש הממשלה בנושא התאגיד ולא יילחם בעניין, זאת אף שביולי לאחר שנתניהו דחה את מועד עליית שידורי התאגיד", אמר בנט בישיבת ממשלה. "אם אתם לא רוצים את התאגיד אז תגידו - איבדנו שליטה על זה, אנחנו לא רוצים״ והוסיף כי הדחייה בעניין נועדה כדי להפחיד עיתונאים וטען כי המהלך נועד להפגין את שליטת הפוליטיקאים בתאגיד. כעת כאמור אומר בנט כי "יזרום" עם ראש הממשלה והוסיף כי הוא מתנגד לתאגיד שיהפוך ל"ממלכת שמאל".

 

כיוון שיתר שרי הממשלה יתמכו גם הם בסגירת התאגיד, השאלה הגדולה תלויה בשר האוצר משה כחלון. כחלון ולצדו פקידות האוצר הביע התנגדות לדחיית פעילות התאגיד והוא שהביא לפשרה מול נתניהו בקיצור הדחייה שסוכמה. ואולם נושא תאגיד השידור לא בדמו של כחלון והשאלה עד כמה "יתאבד" על הוצאתו לפועל של התאגיד, נותרת פתוחה. כל זאת כשברקע חקיקה אחרת במסגרת חוק ההסדרים שכחלון מעוניין לקדם הרבה יותר כמו המיסוי על דירה שלישית.

 

במערכת הפוליטית שמחממת מנועים לקראת הגעת חוק ההסדרים לכנסת, יש מי שכבר יצר דילים בין לשכת נתניהו ללשכת כחלון - קח מיסוי על דירה שלישית ותן אי סגירת רשות השידור - ואולם המיסוי על דירה שלישית ממילא צפוי לעבור שינויים לאור התנגדות גורפת בכנסת. גם חוק אחר, חוק בזק שייפגע בבזק כדי לאפשר למתחרותיה לעשות שימוש בתשתית שלה, מצוי תחת מתקפה וממילא סיכוייו לעבור קלושים. אם יש תן וקח, ובכל חוק הסדרים יש כזה, הרי שמראש היה יכול להירקם כזה סביב שני חוקים אלה - חוק בזק למשל נוגע ללבו של ראש הממשלה הרבה יותר מאשר גורל התאגיד.

 

גורלו של תאגיד השידור הציבורי נמצא ללא ספק בידיים של כחלון ואנשי כולנו ולפי שעה לפחות, הקולות שהם משמיעים הם קולות תמיכה.

 

כך למשל יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, אמר בתגובה על הצעת החוק לסגירת התאגיד כי "עד רגע זה לא התקיים שום דיון בנושא ואין כרגע שום שיח ו/או הסכמות על סגירת התאגיד. עד היום הושקעו בפירוק רשות השידור והקמת התאגיד כמיליארד שקל במהלך שמתנהל כבר למעלה משנתיים. נכון להיום, הסיכום בו התאגיד ייפתח בינואר-אפריל 2017 עומד בעינו. המשך העיסוק בנושא, הוא חסר אחריות ציבורית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x