שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פרסום ושיווק

מרקסטון העמיסה על סטימצקי את ההלוואה לרכישתה

המשקולת המשמעותית ביותר על צווארה של סטימצקי היא חוב של כ־135 מיליון שקל לבנק הפועלים

גולן חזני 07:1410.04.14

המשקולת המשמעותית ביותר על צווארה של סטימצקי היא חוב של כ־135 מיליון שקל לבנק הפועלים. איך נוצר חוב כה גבוה בחברה שעד לאחרונה היתה רווחית? התשובה לכך פשוטה: לפני כ־9 שנים רכשה קרן מרקסטון את השליטה בסטימצקי מידי ערי סטימצקי תמורת כ־55 מיליון דולר, כמחציתם בהלוואה שנלקחה מבנק הפועלים. הלוואה זו סווגה בשנתיים האחרונות כחוב בעייתי.

 

את ההלוואה נטלה קרן מרקסטון לא באופן ישיר, אלא דרך החברה הנרכשת עצמה, סטימצקי. דרך מינוף זו מקשה מאוד על החברה הנרכשת. כל עוד החברה היתה רווחית העסק עבד, אבל לאחרונה חלה הרעה מהותית במכירותיה.

כך נהגה הקרן גם כשרכשה את דפי זהב וזה אחד הגורמים המרכזיים שהביא להתמוטטות החברה. למזלה של קרן מרקסטון, היא הספיקה למכור את דפי זהב, עם חובה, תמורת 125 מיליון דולר לקרן בבקוק אנד בראון. גם קרן זו התמוטטה שנה וחצי לאחר מכן וחובה של דפי זהב נסגר בהסדר.

 

ביקורת על השקעות כושלות

 

מרקסטון היא קרן רוויית שערוריות. אליוט ברוידי, אחד ממקימיה, נאלץ לעזוב בעקבות מתן שוחד לקרנות פנסיה בניו יורק במהלך הגיוס לקרן. הקרן הסתבכה בהקמת בית ההשקעות פריזמה בישראל, במהלך שהניב לה הפסדים של מאות מיליוני שקלים על הנייר. דמי הניהול, שעל פי ההערכות הגיעו ל־10% מהקרן, יותר מ־80 מיליון דולר, הניבו גל של ביקורת על מנהלי הקרן, רון לובש ואמיר קס, שנהרג לפני שבוע בתאונת דרכים, וההשקעות הכושלות שלהם.

 

חנות מרשת סטימצקי (ארכיון) חנות מרשת סטימצקי (ארכיון) צילום: אביגיל עוזי

 

דוגמה מעניינת שעשויה להעיד על מצוקת המזומנים אליה נקלעה הקרן בשנתיים האחרונות נחשפת כאן לראשונה. לפני כשלוש שנים מכרה מרקסטון את אחזקותיה בנטפים (20%), בעסקה הטובה בתולדותיה, תמורת כ־170 מיליון דולר. במסגרת האקזיט קיבלה הרוכשת, קרן פרמירה, הלוואה מהמוכרים לתשלום עתידי של חלק מהתמורה בעסקה.

 

חלקה של מרקסטון בהלוואה זו, שניתנה בתנאים חלומיים, היה 30 מיליון דולר. הריבית נעה בין 4.5% ל־9% דולרית. מרקסטון בחרה למכור את ההלוואה בשוק והפיצה אותה בין מספר גופים תמורת כ־21 מיליון דולר. בסופו של דבר לא רק שהקרן הפסידה 9 מיליון דולר מקרן ההלוואה, אלא גם ריבית נוספת של 4–5 מיליון דולר מאז 2011, עת נחתמה העסקה. במרקסטון סירבו להגיב.

 

לפי ההערכות, היקף ההכנסות של סטימצקי עומד על 350–300 מיליון שקל בשנה, אבל שולי הרווח של החברה קטנו מאוד בשנים האחרונות – הן בשל דמי השכירות הגבוהים שהיא משלמת בקניונים בהם היא פועלת, והן בשל התחרות הגדולה עם צומת ספרים, שהביאה לצניחת מחירים. אם עד לפני שנתיים עוד היתה חברה רווחית שמתאוששת משנים קשות, הרי שבשנה האחרונה עברה סטימצקי, לפי ההערכות, להפסדים.

 

לא מצאו מימון לסטימצקי

 

לפני כחודש ביקשה קרן מרקסטון לגייס מימון של 20 מיליון שקל לסטימצקי. גורם שאליו פנו מתווכים מטעם הקרן סיפר כי הם היו מוכנים לשעבד מניות סטיצמקי לפי שווי חברה של 60–70 מיליון שקל בלבד, אבל שום גורם לא היה מוכן להעניק את המימון המבוקש. גורמים בשוק ההון טענו כי לאור חובה הגבוה, קרן מרקסטון תהיה מוכנה כיום למכור את סטימצקי גם תמורת 20–25 מיליון שקל בלבד.

 

מרקסטון נמנעת מלציין בדו"חותיה את שווי סטימצקי וההשקעה בה. בדו"ח לרבעון השלישי של 2013 היא איחדה את ההשקעה בסטימצקי עם ההשקעה ביצרנית התכשיטים מגנוליה, וציינה כי החזירה כבר כשליש מההשקעה בשתיהן יחדיו והוסיפה כי ההשקעה משקפת תשואה על ההון של כ־62%.

 

גורם בשוק ההון טוען כי אי־אפשר יהיה לרכוש את סטימצקי יחד עם החוב שלה. לטענתו, מרקסטון תצטרך לקחת על עצמה את החוב ולמכור את החברה, או לחילופין לנסות להגיע להסדר מול בנק הפועלים. הסדר כזה יהיה כרוך, לפי הערכות, בתספורת של יותר מ־50% מהחוב.

 

מי שמנסה להקים קבוצת משקיעים לרכישת החברה היא המנכ"לית איריס בראל, בינתיים ללא הצלחה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x