$
פרסום ושיווק

מרכז המחקר של הכנסת על מסקנות ועדת קדמי: "חלקן אינן מטופלות כלל"

מאז שנת המחאה, 2011, ועד נובמבר 2013 עלו מחירי המזון בישראל ב-2.7%. הפערים הגדולים ביותר בין מדינות ה-OECD לישראל נמצאו במשקאות קלים, מוצרי חלב וביצים

גיל קליאן 21:5007.01.14

האם חוק המזון החדש שמקודם בימים אלה בוועדה משותפת כלכלה-כספים יגשים את מסקנות ועדת קדמי, הוועדה שהוקמה אחרי המחאה החברתית במשימה להוריד את מחירי המזון? התשובה היא לא.  

במסמך של מחלקת המחקר של הכנסת נכתב כי למרות שבמסקנות ועדת קדמי נכתב כי "יש לאמץ מגוון של כלים משולבים לפתרון הבעיה", כאשר חלקם מנוסחים בחוק וחלקם תחת אחריות משרדי ממשלה וגופי שלטון אחרים, המצב כיום בפועל כי חלק מההמלצות של קדמי "אינן מטופלות כלל", כלשון המסמך.

 

במסמך של מחלקת המחקר של הכנסת נכתב כי "כפי שעולה מההשוואה בין המלצות הוועדה לבין הצעת החוק, הצעת החוק אינה עוסקת בכל המלצות ועדת קדמי. חלק מהמלצות ועדת קדמי מטופלות במסגרות אחרות (כמו פטור מהסדר כובל למשווקים והכנסת מוצרים לפיקוח) וחלקם אינן מטופלות כלל. להמלצות הוועדה, יש נגיעה במספר גדול של גופים ממשלתיים כמו: משרד הכלכלה, משרד האוצר, משרד החקלאות, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, המדען הראשי, הרשות להגבלים עסקיים, הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, רשויות מקומיות וועדות תכנון מקומיות, המפקח על הבנקים ועוד. עם זאת כיום, אין גוף ממשלתי אשר עוקב אחרי יישום המלצות הוועדה ומבטיח כי מירב ההמלצות ייושמו".

 

מחלקת המחקר של הכנסת חזרה שוב אל נתוני קדמי – בפרט השוואת מחירי המזון בישראל מול העולם. במסמך מתבצעת השוואה דומה אך מעודכנת יותר של מחירי המזון לפי נתוני הלמ"ס, אל מול קצב עליית מחירי המזון במדינות ה-OECD.

 

איציק אלרוב ממייסדי מחאת הקוטג'  (ארכיון) איציק אלרוב ממייסדי מחאת הקוטג' (ארכיון) צילום: אביגיל עוזי

 

כמו כן, מסמך מחלקת המחקר בוחן סוגיות של מע"מ (המוטל בישראל במלואו על מזון בניגוד לפטור או מס חלקי במדינות OECD רבות) וכן סוגיות אחרות של מיסוי עקיף כמו ארנונה – מיסים הגבוהים יותר בישראל ויכולים להסביר חלק מפערי המחיר. המסקנה היא שפערים אלה יכולים להסביר חלק מהעליות, אך לא את כולן. המסמך חוזר בסופו של דבר על מסקנות קדמי, כי שוק המזון הישראלי סובל ממיעוט שחקנים ומשליטה גדולה מדי של יצרני המזון הגדולים.

 

המסמך מגלה כי מאז שנת המחאה (2011) ועד נובמבר 2013 עלו מחירי המזון ב-2.7%. בבחינת מחירי המזון משנת 2005 (בדיקה דומה לבדיקה של דו"ח קדמי שפורסם ב-2012) עולה כי עד נובמבר 2013 עלו מחירי המזון בישראל ב-13.8%. מדובר בנתון נמוך יותר מעליית המדד הכללי של המחירים לצרכן, שעלה באותה תקופה ב-22.5%, כאשר השכר הממוצע באותה תקופה עלה ב-2.3% בלבד. כאשר בחנו במרכז המחקר של הכנסת את עליית מחירי המזון, הם עשו זאת באמצעות מדד הכולל גם מחירים של משקאות אלכוהוליים וארוחות מחוץ לבית – שני פרמטרים שלא כל כך קשורים למחירים שאנחנו משלמים בסופר.

 

כאשר השוו אנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת את מחירי המזון בישראל ל-OECD לפי קטגוריית מוצרים, עלה כי הפערים הגדולים ביותר נמצאו במשקאות קלים, לאחר מכן במוצרי חלב וביצים, ולאחר מכן בשמנים. הקטגוריה היחידה בה נמצאו מחירים נמוכים ממדינות ה-OECD היתה ירקות ופירות.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x