• תפריט
פרסום ושיווק

ריקושטים עפים ברשת: קרב על רשת ציוד התרמילאות הגדולה בארץ

בסוף שנות התשעים מכר אמיר לויט, שייסד את רשת ריקושט עם חבריו מגולני, את מניותיו בחברה לאופיר טורס שבבעלות בועז וקסמן. כעת הוא מבקש מבית המשפט להשיב לו 25% ממניות הרשת, אחרי שווקסמן הגיש נגדו תביעה על מעילה

גיל קליאן ויצחק דנון 08:3828.02.13

רשת המחנאות הגדולה בישראל, ריקושט, עומדת בימים אלה במרכזה של סאגה משפטית טעונת אמוציות סביב שאלת הבעלות על החברה. בסיפור מעורבים יזם, שהקים עם חבריו לשירות הצבאי בגולני את הרשת שהפכה לתחנת חובה לכל מתגייס ותרמילאי, איש עסקים המחזיק באחת מסוכנויות הנסיעות הגדולות בישראל, והוא כולל טענות חריפות על הפרת התחייבויות, התחשבנויות אישיות ומעילות בכספים.

 

הפנסיה של אבא

אמיר לויט, מייסד ריקושט, מבקש כעת מבית המשפט המחוזי בתל אביב להחזיר אותו להיות בעל מניות ברשת שייסד עם חבריו לנשק בשנת 1989. לויט מכר את מניותיו ברשת בשני שלבים בשנים 1998–1999 לחברת אופיר טורס ובעליה בועז וקסמן, וכעת טוען באמצעות עו"ד רוני שניידר כי וקסמן הפר את ההסכמים בין הצדדים, וכן כי לא עמד בהתחייבויותיו להזרמות כספים לפעילות הרשת. לכן מבקש לויט לבטל את ההסכם השני למכירת מניות הרשת - מה שיחזיר ללויט נתח של 25% ממניות ריקושט.

 

סניף ריקושט בכפר סבא סניף ריקושט בכפר סבא צילום: ענר גרין

 

זמן קצר לאחר שייסד לויט את ריקושט הוא צירף כשותף ללא תמורה את דודי פלד, שאותו הכיר מהשירות הצבאי בגולני. ב־1993 החליטו השניים להרחיב את הפעילות וליצור רשת חנויות לציוד מחנאות ומוצרים לחיילים. לשם כך גייסו השניים עוד חברים מגולני שישמשו כזכיינים לסניפים החדשים, וכן לויט עצמו גייס כספים למימון ההתרחבות - בין השאר באמצעות הפנסיה של אביו בסכום של 400 אלף שקל, והלוואה של 500 אלף שקל מאחותו. כך, לטענת לויט, הצטברו חובות ריקושט כלפיו ליותר ממיליון שקל.

 

לויט מספר בכתב התביעה כי וקסמן באמצעות אופיר טורס נכנס לבעלות על ריקושט ב־1998, אז רכש 50% מידי לויט ופלד, שהמשיכו אחרי הרכישה להחזיק 25% ממניות הרשת כל אחד. לויט מתאר כי ההסכם נחתם בפברואר 1998, אחרי בדיקת נאותות של כמה חודשים. הוא טוען כי החברה התנהלה כסדרה עד יוני 1999, ואז לדבריו החל וקסמן לטעון כי החברה נמצאת במצב פיננסי קשה ועלולה להתמוטט אם לא יוזרמו אליה 3 מיליון שקל.

 

בעקבות טענות אלה הסכים לויט למתווה שבו וקסמן יזרים את הכספים, ומנגד לויט ימסור את מניותיו ברשת לאופיר טורס. לויט טוען כי חלק מהמתווה להעברת המניות שלו היה התחייבות של וקסמן לא לתבוע אותו אישית על נושאים הקשורים לרשת. לדברי לויט, במקביל להסכם שחתמה מולו אופיר טורס, חתמה החברה הסכם מקביל עם פלד, שהוסתר לטענתו במשך יותר מעשר שנים, ונחשף רק כאשר לפני כשלוש שנים הגישה אופיר טורס תביעה נגד לויט בטענה כי מעל ב־1.4 מיליון שקל מכספי הרשת שייסד. הסכם זה מוכיח, לטענת לויט, כי הרשת כלל לא היתה בסכנת קריסה, וכי אופיר טורס רכשה את מניות פלד באמצעות כספים של הרשת עצמה.

 

כמו כן טוען לויט כי התברר לו בדיעבד כי וקסמן לא הזרים כספים לרשת ולא פעל לשחררו מערבויות אישיות שנתן לבנקים לטובת ריקושט, וכי בפועל טענה החברה מול הבנקים כי לויט מתחמק מתשלום ופעלה למחיקת החובות בבנקים. זאת, תוך פגיעה בשמו הטוב באופן שמקשה עליו כיום לגייס אשראי בנקאי. במקביל טוען לויט כי ריקושט פעלה ל"טיהור" הרשת משותפיה המקוריים, וכך פעלה גם נגד חלק מהזכיינים המקוריים שלויט ופלד הכניסו בשנות התשעים.

 

לטענת לויט, מאז שמכר את מניותיו לווקסמן לא היה מעורב בענייני ריקושט. באפריל 2009 חזר לויט לעסוק בקמעונאות למטיילים וחיילים כשפתח ברמת השרון חנות בשם "קמפ אין". לויט טוען כי תקופת אי־התחרות שעליה התחייב לריקושט היא ארבע שנים, כך שלא היתה בעיה עם פתיחת החנות המתחרה.

 

עם זאת לויט טוען כי בתוך זמן קצר פנה אליו וקסמן וביקש להיפגש עמו. הפגישה ביניהם התקיימה לטענת לויט במאי 2009, במשרדי אופיר טורס בתל אביב, ובאותה פגישה הפתיע אותו וקסמן והציע לו להתמנות למנכ"ל ריקושט ולצרף את החנות החדשה שלו לרשת. לויט שקל את ההצעה כמה ימים וסירב. לטענתו, לאחר אותו סירוב וקסמן החליט לשבש את פעילותו החדשה באמצעות הגשת התביעה על המעילה לכאורה - אותה מכחיש לויט לחלוטין.

 

וקסמן: "תביעה הזויה"

בתגובה לטענות לויט אומרים בריקושט כי "התביעה הזויה, אין לה כל בסיס משפטי או עובדתי. היא מבוססת על דמיון של אירועים שקרו במאה הקודמת, והיא כנראה תגובה על תביעה שהוגשה נגד לויט על מעילות של 1.4 מיליון שקל בכספי החברה".

 

באותה תביעה, שעדיין מתנהלת בבית משפט השלום בראשון לציון, טענה ריקושט כי גילתה במקרה ב־2008 מסמכים החושפים מעילות מצד לויט, שהתבצעו לכאורה על ידי משיכת צ'קים שניתנו לחברה על ידי גורמים שונים כמו זכיינים, חייבים ואף המשביר לצרכן, והופקדו בחשבונות שלחברה לא היתה גישה אליהם. החברה טענה כי ייתכן שהמעילות שגילתה היו רק "קצה הקרחון" בהתנהלותו של לויט.

 

לויט בתגובתו טען כי לא לקח שקל אחד מהחברה לכיסו. "ברור מאליו כי מי שנחשד במעילה לא מתבקש לחזור לתפקיד המנכ"ל... לאחר שהתובע סירב להצעות אלו, ולאחר שווקסמן הבין כי התובע יתחרה בעסקיו, הוחלט על הגשת תביעת הסרק", טען.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x