רשתות השיווק: "השביתה תפגע בעיקר בחקלאים"

ברשתות השיווק מסרבים להתרגש מאיום החקלאים שלא לספק פירות ירקות, חלב וביצים למשך שלושה ימים, לנוכח הקיצוץ הצפוי במכסות העובדים הזרים. האדישות נובעת מהעובדה כי הרשתות מחזיקות מרלו"גים (מרכזים לוגיסטיים), שבהם אפשר לאחסן סחורה; ומזג האוויר הנוח עוזר גם הוא להיערכות.

"להערכתנו, השביתה לא תימשך זמן רב, כך שלא צפוי מחסור בירקות ופירות למשך ימים רבים", אומר גרשון ויסמן, סמנכ"ל הסחר ברבוע כחול. "אחרי יומיים־שלושה,

החקלאים יתחילו לשווק את הסחורה מחוסר ברירה. יש גם לא מעט ספקים, ולכל ספק יש תוכניות משלו. גם הצרכנים ייערכו בהתאם, כי הם קונים ירקות ופירות מבעוד מועד ובעיקר בסופי שבוע.

"בכל מקרה, ניערך כדי למנוע מחסור ונאחסן את התוצרת הפחות בעייתית במחסנים המקוררים".

"שלושה ימי שביתה לא יוצרים מחסור", מסכים עמית זאב, מנהל מכירות ברשת טיב טעם. "מושכים קצת יותר סחורה לפני ואחרי, וסוגרים את הפער. בכל חג קורה שלא מקבלים סחורה שלושה ימים".

"יש לנו מחסן של פירות וירקות בביצרון", אומר רונן אברהם, קניין של מחסני כמעט חינם. "השביתה תפגע בעיקר בחקלאים. ירקות ופירות הם לא סחורה יבשה שאפשר לשמור ואחר כך למכור. הסופרמרקטים הגדולים יסתדרו שלושה ימים בלי ירקות. כבר שלושה חודשים שיש מחסור בחלב, אז מה? אנחנו מסתדרים. כשעגבניה עלתה 10 שקלים לקילו, הרבה משפחות לא אכלו עגבניות, ולא קרה כלום".

עם זאת, אברהם מסכים שאין מספיק עובדים זרים בחקלאות. "בלי עובדים זרים החקלאות לא תחזיק מעמד. חקלאות היא לא עבודה למפונקים, והישראלים הם עם מפונק".

גם רמי לוי, בעלי רשת שיווק השקמה, מביע תמיכה בחקלאים: "הם צודקים בטענות שלהם. לפני שהממשלה עושה צעד חריג, היא צריכה לבדוק טוב את המצב, כי אין כיום עובדים שרוצים לעבוד בחקלאות", אמר לוי. בניגוד למרואיינים האחרים, לוי העריך כי הלקוחות ייפגעו: "

רמי לוי. "אם המגדל לא מספק סחורה יהיה מחסור" צילום: אוראל כהן

, ואין מה לעשות".

החקלאים מוחים על קיצוץ מכסת הזרים

ארגוני החקלאים יקיימו ישיבת חירום ביום רביעי, בעקבות הקיצוץ הצפוי בעובדים הזרים. הישיבה תתקיים במשרדי ארגון מגדלי הירקות בתל אביב.

החקלאים נחושים בדעתם לזעזע את רשתות השיווק. "נדאג שלא תגיע תוצרת לשוק. אם הרשתות לא מתרגשות משלושה ימי שביתה, יש לנו תוכניות נוספות", אומר מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות. "אחרי שבועיים נשבות עוד שלושה ימים, ונראה אם לא יתרגשו. הרבה ספקי ירקות פנו אלינו ואמרו שהשביתה עלולה להסב נזקים לקייטרינג, למוסדות ולחברות תעופה".

משרדי האוצר והחקלאות חתמו במאי 2009 על הסכם עם התאחדות חקלאי ישראל, הקובע את כמות העובדים הזרים שייכנסו לישראל בשנים הקרובות, וכן את אופן עידוד העסקת עובדים ישראלים בחקלאות.

במסגרת הרפורמה המתוכננת נקבע כי ב־2009 יוקצו 27,500 עובדים זרים לענפי החקלאות, ב־2010 יוקצו לחקלאות 26 אלף עובדים זרים, ולאחר מכן תבוצע הפחתה שנתית של מכסת העובדים הזרים, כך שב־2015 יעמוד מספרם על 18,900. הרפורמה נועדה לאפשר את צמצום העסקת העובדים הזרים בחקלאות, באמצעות שילוב מיכון חוסך בכוח אדם ועידוד העסקת ישראלים בחקלאות.

לשם הרחבת השימוש במיכון חוסך כוח אדם, מוקצים בשנים 2010–2015 כ־280 מיליון שקל, ומהם 250 מיליון שקל יועמדו לרשות החקלאים: כל חקלאי שירכוש מיכון החוסך בידיים עובדות יקבל מהמשרד מענק בגובה של כ־40% מעלות המכונה שרכש. 30 מיליון שקל נוספים יוקצו למחקר ופיתוח בנושא טכנולוגיות חלופיות לידיים עובדות.

אלא שהחקלאים טוענים כי המענקים לא הועילו. "מעט מאוד טכנולוגיה נכנסה לענף", אומר צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים. "רוב התקציב הלך על מרססים: החליפו מרסס פחות טוב ביותר טוב, אז הוא חסך 5% עבודה. זה לא שהכניסו מערכת שקוטפת עגבניות".

"הטכנולוגיות בענף אינן מתקדמות מספיק ואינן מהוות תחליף לכוח אדם", טוען אחד החקלאים. "מדובר בציוד יקר, שמחירו מגיע למאות אלפי שקלים למכונה, ורק החקלאים המבוססים יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותו. עדיין צריך בן אדם שיפעיל את המכונה, ויש דברים שמכונה לא יכולה לעשות".