שיאן השכר ברשות השידור: עודד גרנות עם 47,500 שקל ברוטו בחודש
עלות העסקתו של הפרשן לענייני ערבים עומדת על 66 אלף שקל בחודש, כך עולה מדו"ח השכר הציבורי שפורסם היום. מנכ"ל הרשות, מוטי שקלאר, משתכר 34,800 שקל ברוטו
דו"ח השכר הציבורי של משרד האוצר שפורסם היום, מגלה איך המצב מתאפשר: משכורות מנופחות ומבנה שכר מעוות. החל מהפרשן לענייני ערבים, עודד גרנות, שמרוויח 47,495 שקל ברוטו בחודש (עלות העסקתו עומדת על 66 אלף שקל בחודש), וכלה במפקח שידור שעלות העסקתו למשלם המיסים היא כ-45 אלף שקל.
מנכ"ל הרשות, מוטי שקלאר אינו בין מקבלי השכר המובילים ברשות ומקבל שכר של 34,808 שקל ברוטו (עלות 50,425 שקל) וכך גם היועץ המשפטי של הרשות עם 32,073 שקל ברוטו בחודש.
דו"ח השכר חושף גם את מבנה השכר שברשות השידור: משכורות הבסיס של העובדים לעיתים מנופחות בעשרות אחוזים עד לשכר של עשרות אלפי שקלים בחודש. לדוגמה, משכורת הבסיס של מפקח אחזקה ברשות השידור עומדת על 5,433 שקל בחודש. משכורת הנחשבת נמוכה יחסית, אך הדו"ח מראה כי על משכורת זו מתווספת "תוספת שכר" של 8,509 שקל. אולם, הרשות לא מסתפקת בכך ועל כך מיתווספים 13,210 שקל בחודש תחת סעיף "שעות נוספות". ו-3,923 שקל "החזר הוצאות" ועוד 1,131 שקל על "שנתיים ואחרים". התוצאה: המשכורת שמקבל המפקח קפצה מ-5,433 שקל ל- 32,206 אלף שקל. הרשות מוסיפה לסכום זה הפרשות נוספות למען העובד בסך 6,722, כך שסך הכל עולה מפקח האחזקה למשלם המיסים, סכום שערורייתי של 38,928 שקל.
מודל שכר זה, יוצר מצב שבו העובדים של רשות השידור מקבלים שכר של עשרות אלפי שקלים, אך הפנסיה שלהם מבוססת על שכר הבסיס שהנו נמוך בהרבה. המצב שונה רק במעט אצל "כוכבי הערוץ", שלהם על פי רוב, חוזה אישי עם משכורת בסיס גבוהה מלכתחילה. לדוגמה, הכתב עודד שחר מרוויח משכורת בסיס של 41,537 שקל, שעלותה למשלם המיסים 61,127 אלף שקל. גם משכורתה ההתחלתית של מבקרת הפנים של רשות השידור, איתנה גרגור, המפקחת על כספי הרשות, עומדת על 9,228 שקלים. אולם, המבקרת קופצת היישר לראש טבלת השכר של רשות השידור, עם עלות העסקה של 43,526 שקל.
הרפורמה ברשות השידור שאמורה לשים קץ להוצאה השערורייתית על משכורות ברשות השידור, ולהביא לפיטוריהם של כ-700 עובדים מתוך כ-2,000 תקועה מזה מספר חודשים. שתי סיבות מרכזיות לכך, ושתיהן מובילות לשם אחד מרכזי: השר שאחראי על רשות השידור, יולי אדלשטיין. בבסיס הסיבה הראשונה עומד התיקון לחוק רשות השידור שכבר עבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, וטורפד על ידי אדלשטיין שסירב להמשיך בתהליך. בד בבד, גם המשא ומתן שהתנהל על פיטורי העובדים של הרשות בהנהגת יו"ר הרשות הקודם, משה גביש, נגדע באיבו עם כניסת של אדלשטיין לתפקיד.
סיבה נוספת לכך שהרפורמה תקועה היא חקיקתית. התיקון לחוק רשות השידור, שאמור להפריד את הפוליטיקה מהרשות, לא מתקדם. הסיבה: שוב אדלשטיין. על אף שהתיקון לחוק כבר עבר בקריאה ראשונה במושב הכנסת הקודם, השר אדלשטיין סירב להחיל על החוק 'דין רציפות', שהיה מאפשר לחוק להמשיך לקריאה שנייה ושלישית. בעקבות כך התיקון לחוק חזר לנקודת ההתחלה. לטענת בכיר המעורה ברפורמה, "אדלשטיין לא מעוניין בתיקון לחוק כי הוא לוקח סמכויות מהשר הממונה על הרשות, כלומר ממנו. השרים הקודמים שהיו אחראים על הרשות, איתן כבל ויצחק הרצוג, דווקא תמכו בחוק וקידמו אותו כי הם דווקא האמינו שצריך לנתק את הרשות מהפוליטיקה".
"הטענות שאני רוצה את הכוח ברשות לעצמי הן לא נכונות", אומר אדלשטיין ומנמק: "אני לא אהיה השר שימנה את האחראים ברשות בפעם הבאה, כך שזה מצחיק לומר יש לי נגיעה אישית בעניין". כמו כן מוסיף אדלשטיין כי "אי אפשר לנתק את החוק מהרפורמה. בלי הרפורמה, זה כמו לרתום את העגלה לפני הסוסים. לדון ברצינות כשעדיין אין לנו רפורמה, זה לשחק בכאילו".
תגובת רשות השידור: רשות השידור כידוע נמצאת במשא ומתן מתקדם במסגרת הדיונים על הרפורמה על הסכמי עבודה חדשים שאמורים לתת מענה, בין השאר, לחריגות שכר, לכאורה. הואיל ומדובר בחריגות שכר לכאורה, רשות השידור כמדי שנה בודקת את המקרים שהועלו בדו"ח ותגיב לאחר בדיקה. באשר לבכירי הרשות ולטאלנטים המופיעים בדו"ח שיאני השכר, שכרם נקבע על-פי קריטריונים קפדניים שאושרו על-ידי הממונה על השכר באוצר.
