חברות שילוט החוצות מפרסמות הפסדים
חצי שנה מאז כוסו שלטי הפרסום באיילון ובחברות הפרסום מדווחים על נזקים כלכליים. הפגיעה הכספית אינה עוצרת בחברות הפרסום, אלא גם בבתי דפוס, בעיריות ובחברות ההי־טק
חגיגות יום העצמאות הגיעו אפילו לנתיבי איילון. חברות פרסום החוצות החליטו לקחת חלק במפגן הפטריוטי ששטף את המדינה וחלקן עטפו מספר שלטי ענק באיילון בדגל הלאום. חצי שנה עברה מאז כוסו שלטי הפרסום בבדים שחורים שהחליפו את הדוגמניות, אך גם החלפת הבדים השחורים בצבעי כחול־לבן, לא מצליחה לכסות על מצבה העגום של תעשייה שלמה.
ארבע חברות פרסום חוצות גדולות פועלות בנתיבים המהירים בישראל: בר־עם, נור סטאר מדיה, אדרי מדיה גרופ והיוג'. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי החלטת בית המשפט להפסיק את פעילות שלטי החוצות ברחבי איילון בסוף שנת 2007, עד שתוסדר החקיקה בנושא, הובילה לקשיים כלכליים לא רק לחלק מאותן החברות, אלא גם לספקים שונים כמו חברות דפוס וחברות מדפסות.
הזמן שעבר מאז כיסוי השלטים וחוסר הוודאות לגבי מועד חידוש הפעילות מביאה את חברות הפרסום לדבר על חוסר אונים וסכנה קיומית לפעילותן. כל ארבע החברות פועלות גם ברחבי הערים והפעילות באיילון אינה כל הכנסתן, אך עבור חלקן זו ליבת הפעילות.
"חברות יתמוטטו בקרוב"
אחד ממובילי המאבק הוא הפרסומאי משה נור, מבעלי חברת השילוט הותיקה נור סטאר מדיה. נור, שמפעיל 16 מתקני פרסום בנתיבי איילון, מתוך 28 שלטי פרסום סך הכל ברחבי הארץ, אומר ל"כלכליסט" כי עד כה נאלץ לפטר 8 עובדים בחברה ועוד 4 שהוצאו לחופשה ללא תשלום, מתוך מצבת כוח אדם של החברה שכללה 35 עובדים.
"אני מעריך שלפחות שתי חברות שילוט יתמוטטו כלכלית אם הפעילות לא תחזור לאיילון" אומר נור. שלטי הפרסום של נור סטאר מדיה באיילון, בגודל של 250-100 מטר מרובע, נמכרו למפרסמים תמורת 13 אלף דולר בממוצע לשלט לחודש שלם. "ההפסד המצטבר שלנו מדי חודש מגיע קרוב למיליון שקל", מוסיף נור.
המצב הפיננסי הקשה, לא פסח גם על חברת הפרסום - אדרי מדיה גרופ, שמפעילה ארבעה שלטים באיילון מתוך שמונה בסך הכל. באדרי מדיה גרופ מדווחים גם כן על פיטורי עובדים. מאיר אדרי, בעלי החברה נאלץ עד כה לפטר שלושה עובדים, מתוך 12. "אנחנו מפסידים מאות אלפי שקלים מדי חודש" מסביר אדרי. לדבריו מדי חודש מפרסמים פונים על מנת לקבל הצעות מחיר ולשריין מיקומים על השלטים בתקווה כי ההליך החקיקתי יושלם ויאפשר חזרה לפעילות, עם זאת מדי חודש הם נאלצים לבטל את ההזמנות.
מחיר הפרסום בשלטים של אדרי מדיה גרופ נעים בין 30 ל־100 אלף דולר לחודש, תלוי כמובן בגודל השלט.
חברה נוספת שנפגעת היא חברת היוג' שכוללת מצבת כוח אדם מצומצמת מלכתחילה ובה מועסקים שני מנכ"לים משותפים ומנהל שיווק. החברה נאלצת להתמודד עם חסרונם של 6 קירות, מתוך כ-20 שהיא מפעילה. אחד השלטים הבולטים של החברה הוא השלט על מגדל איילון בגודל של 800 מטר. מחירם של הקירות הללו נע בין 150 ל-400 אלף שקל.
עמיר חן, מנכ"ל משותף של החברה, מסביר כי 60% מפעילותה של החברה נפגעה כתוצאה מירידת הפרסום. "נאלצנו להפסיק להעביר עבודות לכ־7-6 ספקים שונים, שנפגעו כתוצאה מכך, וזה מצטרף לאובדן הכנסות של מאות אלפי שקלים בחודש".
אחת מחלוצות המאבק על החזרת הפרסום לאיילון היא חברת בר־עם, שמפעילה 6 קירות באיילון, כאשר הבולט בהם הוא קיר הענק בצומת ההלכה. עבור הפרסום על השלטים לתקופה של חודש, גובה החברה 130-30 אלף דולר, גם כאן תלוי בגודלו ובמקומו של השלט. ההכנסה השנתית של בר-עם מששת הקירות באיילון מוערכת ב־4-2 מיליון דולר בשנה, ובהתאמה כך גם אובדן ההכנסות שלה.
עוברים לתוכנית ב'
אך בניגוד לחברות שילוט אחרות, גיא ברעם, בעלי חברת השילוט מדבר אמנם על אובדן הכנסות מסויים, אבל הוא גם מתאר היערכות מוקדמת כבר במהלך שנה שעברה, על מנת לצמצם את הנזקים האפשריים. "נאלצנו להוריד את הפרסום בששה קירות, אבל פעלנו כדי לקבל זיכיון לפרסום לעשרה קירות נוספים בתוך העיר, כדי למזער נזקים ככל הניתן" הוא מסביר. מעבר לפרסום על גבי קירות בו היא מתמחה מיום ההקמה, בר־עם היא גם בעלת הזיכיון לפרסום ברשות שדות התעופה, עוד אפיק הכנסות שמאפשר המשך פעילות.
ברעם מתאר היערכות נוספת שכללה צמצום תשלום השכירות לבעלי המבנים, להם שייכים הקירות עליהן מפרסמת החברה. "יש מספר בעלי נכסים באיילון שאיתם אנחנו עובדים שנים ארוכות והגענו איתם להבנה על הקפאת תשלום השכירות על הנכס עד שנחזור לפעילות, מה שמקל גם כן על הפעילות".
המאבק להחזרת שלטי החוצות אינו מסתכם רק באובדן הכנסות לחברות הפועלות בנתיבים, ברעם מציין הוצאה לא מבוטלת של כספים שנובעת מפעילות יחסי הציבור והלובי שהפעיל סביב הנושא.
44% ממניות חברת בר־עם מוחזקים על ידי חברת אגמון המוחזקת על ידי חברת אמנת הבורסאית (65%). בר־עם שכרה לבדה את חברת גורן יועצים שתשמש כלוביסטית בכנסת, גם איש יחסי הציבור ניסים דואק מחברת יוניק נשכר לעבוד עם בר-עם, לצידם עובד עוד משרד יחסי ציבור שמלווה את החברה בפעילות השוטפת, וכמובן עורכי הדין שעוסקים בפן המשפטי.
כשיצאת למאבק חשבת שזה עלול לארוך חצי שנה?
"לא האמנתי שהתהליך יהיה כל כך מסורבל ולא מוצדק. התמודדנו עם כל הטיעונים שהועלו נגדנו ופסלנו אותם אחד אחד, לכן אני כל כך מופתע שהחזרת השלטים אורכת כל כך הרבה זמן" מסביר ברעם.
ברעם שנשאר אופטימי למרות שכרגע אין התקדמות ממשית בהליך החקיקה, מסביר, "ענף פרסום החוצות יעבור הסדרה משמעותית באמצעות תיקון החוק. ברגע שהחוק יעודכן, אני בהחלט אברך על כך".
פגיעה חמורה בספקי משנה
כל ארבע החברות מדברות על פגיעה חמורה אף יותר דווקא בספקי המשנה, ובראשן בתי הדפוס. שלושה בתי דפוס מרכזיים שעובדים עם חברות השילוט נאלצים אף הן להתמודד עם פיטורים וקשיים כלכליים.
אחד מבתי הדפוס שהסכים לחשוף את מצבו הכלכלי מאז הפסקת הפעילות באיילון הוא דפוס יהב. יהב שעוסק בהדפסת שלטי הפרסום, מדווח על הפסד של כ־350 אלף שקל מדי חודש מאז כיסוי השלטים, סכום המשקף ירידה של 30% ממחזור המכירות החודשי.
ספק נוסף מתחום אחר, הוא חברת המדפסות הדיגטליות, מתן, שעוסקת בפיתוח וייצוא של מדפסות דיגטליות שמיועדות להדפסת שלטי ענק בגובה של 5 מטר המיועדים לאיילון. את המדפסות החדשות הם מנסים על חברות השילוט בארץ ולאחר מכן מוכרת אותן בחו"ל. בחברה מסבירים כי עיכוב בהשקת מוצרים חדשים שנגרם כי אותן חברות שפועלות באיילון, לא יכולות לנסות את המוצרים עקב חוסר פעילות, מוביל לנזק של מיליוני שקלים עד כה.
הפגיעה הכלכלית אינה מסתיימת בחברות הפרטיות. אובדן ההכנסות כתוצאה מחוסר הפעילות של חברות השילוט משליך גם על 3 רשויות מקומיות, ת"א, ר"ג ורמה"ש, שנהנות בימים כתיקונם מאגרות השילוט אותן משלמות החברות. בענף שילוט החוצות מעריכים כי שלוש העיריות יחד הפסידו עד כה בין 15-10 מיליון שקל, כאשר המפסידה המרכזית היא עיריית תל אביב שבתחומה קיימים מירב השלטים.


