סגור

הזינוק במדדים הפך את ת"א־125 למועדון המיליארד שקל (לפחות)

הראלי במדדי הדגל העלה גם את רף שווי השוק המינימלי שנדרש כדי להתברג אליהם. למעט טראלייט, שתיפרד מת"א־125 בקרוב, כל החברות הכלולות בו נסחרות בשווי של מיליארד שקל ויותר, כמו גם 149 מכלל המניות (614) הרשומות למסחר

המדדים העיקריים של הבורסה התל אביבית נותנים בחודשים האחרונים פייט לטבלת התשואות של המדדים המובילים בעולם, לאחר ביצועים עלובים בשנת הקורונה.
העלייה הדו־ספרתית באחוזים במדדי הדגל של הבורסה המקומית העלתה גם את רף שווי השוק המינימלי שנדרש בכדי להתברג אליהם.
מדד ת"א־125 הגיע בימים אלה למצב שבו רוב רובן של החברות, למעט אחת חריגה, נסחרות בשווי של מיליארד שקל ויותר. מדובר בעלייה משמעותית ביחס למצב ששרר בסוף השנה שעברה, אז לפי נתונים של הבורסה לניירות ערך רק 117 חברות הנכללות במדד היו שוות מעל למיליארד שקל, בעוד שב־2019 מדובר היה ב־108 חברות ולפני שלוש שנים בסוף 2018 — רק 89 חברות, 71% מהחברות הנכללות במדד, היו נסחרו מעל לשווי המדובר.
העלייה במחירי המניות בבורסה התל אביבית, נותנת פייט לוול סטריט השנה. מדד ת"א־125 עלה ב־23.5% מתחילת השנה, בעוד שמדד ת"א־35 — מדד הדגל שכולל את המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה, עלה ב־25%. מדד הנאסד"ק עלה ב־18% מתחילת השנה ומדד הדאו ג'ונס טיפס ב־16.8%. אלה הן תשואות נמוכות יותר מאשר אלה שנרשמו בתל אביב, אך הן מגיעות לאחר שנה פנטסטית למניות הטכנולוגיה ב־2020, שהשפעתה על הבורסה בתל אביב היתה מועטה.
כך, למשל, מדד הנאסד"ק עלה אשתקד ב־43.6%, בעוד שמדד הדאו ג'ונס, שנחשב למדד שבו חברות התעשייה (בלו צ'יפ) הן יותר דומיננטיות, טיפס ב־7.3% בלבד. נראה כי ריבוי חברות נדל"ן ופיננסים שיחקה לרעת הבורסה המקומית בשנת הקורונה, שכן מדד ת"א־35 ואחיו הגדול — ת"א־125, ירדו ב־10.9% וב־3% בהתאמה.
גל ההנפקות העצום שפקד את תל אביב אמנם הכניס המון בשורה טכנולוגית לשוק ההון המקומי, אך מדובר בחברות שהשווי שבו הונפקו נמוך משמעותית מרף הכניסה למדדים הללו. השנה, כשהאוויר ממניות הטכנולוגיה והאנרגיה הירוקה התחיל לצאת, המגמה היא לחזור לתחומים מסורתיים כמו נדל"ן, בנקים ואנרגיה, ומדדי הדגל התל אביביים התאוששו.
וכך, המדדים המובילים מתחילת השנה הם מדד ת"א־נפט וגז שעלה ב־57% לאחר שנחתך ב־44.8% אשתקד. מדד הבנקים שעלה ב־52.5% לאחר שירד ב־21.8% ב־2020 ומעבר לסקטור הפיננסים גם מדד ת"א־בנייה מתברג בצמרת עם תשואה של 35%. מדובר במדד טרי שהושק בפברואר אשתקד, לכן אין לו תשואה שנתית מלאה ב־2020, אבל מאז השקתו עד סוף אותה שנה, מחק את המפולת שהתרחשה במרץ בשל פרוץ המגפה, ובסיכומה של אותה שנה, כשהתברר שהציבור חזר להתנפל על רכישת דירות - עלה מדד ת"א־בנייה ב־13%.
נכון לאתמול, מבדיקת 614 המניות הרשומות למסחר שנסחרות בתל אביב, 169 מהן (27.5%) נסחרות בשווי של יותר ממיליארד שקל. לא כולן זכאיות להתמודד על הכניסה למדד ת"א־125, שכן ישנן מגבלות סחירות ותנאים נוספים, בהם מינימום אחזקות הציבור ושוויין, לצורך הכניסה למועדון היוקרתי. בקרב מניות מדד ת"א־125, ישנה מניה אחת של חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט, שנסחרת בשווי שוק של 590 מיליון שקל בלבד.
טראלייט נכללת במדד בשל החלטה טכנית במהותה של הבורסה. הליך הפיכתה לחברה ציבורית כלל חלוקת מניותיה כדיבידנד בעין לבעלי המניות של חברת מנורה מבטחים, לכן הבורסה רצתה למנוע מצב שבו קרנות הסל נאלצות למכור את מניות מנורה ביום קבלת ההטבה (יום האקס). מניית טראלייט צפויה להיגרע מת"א־125 ביום חמישי הבא, 4 בנובמבר, אז יישארו במדד 130 מניות.
המצב שבו יש יותר מ־125 מניות במדד ת"א־125, כמו מצבים דומים במדדים אחרים, נובע בדרך כלל מכניסה של כמה חברות "במסלול המהיר" למדד. מצב שנובע לעיתים מהנפקה או רישום למסחר של חברה חדשה בבורסה. על כל פנים, בחודש פברואר הקרוב ייגרעו 5 מניות והמדד יחזור לכלול את מספר החברות שמרכיב את שמו.

2 צפייה בגלריה
יצחק תשובה בעל השליטה ב דלק 6.7.20
יצחק תשובה בעל השליטה ב דלק 6.7.20
יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק. המזנקת ביותר ב־2021
(צילום: אייל טואג)
בין המועמדות הכמעט וודאיות לכניסה למדד בעדכון המדדים הקרוב נמצאות אורמד פארמה שזינקה השנה ב־434% ושווי השוק שלה נושק ל־2.4 מיליארד שקל; חברת תמציות הטעם והריח תורפז שהונפקה במאי האחרון וזינקה מאז ההנפקה ב־160% לשווי שוק של 2.28 מיליארד שקל: ופרשקובסקי ששווי השוק שלה נושק ל־2 מיליארד שקל. בסיכומו של דבר על פי ההערכות בין 8 ל־10 מניות ייגרעו מהמדד בעדכון הקרוב, מרביתן לפי קריטריון שווי השוק.
שיאנית התשואה במדד ת"א־125 היא מניית קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה, שזינקה מתחילת השנה ב־170% לאחר שצללה אשתקד ב־80%, כשהסיבה העיקרית לכך היתה קריסת מחירי הדלקים בעולם ב־2020 שהובילה אותה לתוכנית מימושים להגברת הנזילות. העלייה השנה הגיעה עם הזינוק במחירי הנפט בחודשים האחרונים.