סגור
רוני הלמן מייסד והבעלים של בית ההשקעות הלמן אדובי
רוני הלמן. "מקרה של קיפוח קיצוני" (צילום: עמית שעל)

הלמן נגד פדרמן: "בעלי פטרוכימיים קיבלו 98 מיליון שקל על חשבון הציבור"

רוני הלמן, מייסד בית ההשקעות הלמן אלדובי, הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד משפחת פדרמן, יעקב גוטשטיין ואלכס פסל בשל הסדר החוב בחברה. במסגרת ההסדר נמחקו כל מניות הציבור בפטרוכימיים

בקשה לתביעה ייצוגית נגד בעלי השליטה בפטרוכימיים ובתי הזיקוק בחיפה (בזן) — משפחת פדרמן, יעקב גוטשטיין ואלכס פסל – בהיקף של 50 מיליון שקל הוגשה אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב. את התביעה הגיש רוני הלמן, שהיה מבעלי בית ההשקעות הלמן אלדובי שנמכר להפניקס וכיום בעלים של חברה שמחזיקה בשליטה בחברת חיפושי נפט בורסאית. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד גרגורי פאוסט קורצ'מני ממשרד פרוסט קליין.
פטרוכימיים, שמחזיקה בשליטה בבזן, הגיעה בסוף 2022 להסדר חוב עם מחזיקי האג"ח שלה, במטרה לממש זכות סירוב ראשונה ולרכוש 16.7% ממניות בזן מידי החברה לישראל של עידן עופר, שהיתה אז שותפתה לשליטה בבזן. החברה לישראל סיכמה על מכירת המניות לחג'ג' נדל"ן של האחים חג'ג' תמורת כ־560 מיליון שקל. החוב למחזיקי האג"ח עמד באותה העת על 1.65 מיליארד שקל ולפטרוכימיים לא היתה אפשרות לפרוע אותו, ולא היו בידיה האמצעים לרכוש את המניות של בזן מידי החברה לישראל. במסגרת ההסדר מול המחזיקים בוצעה מחיקה של יותר ממיליארד שקל, הונפקה סדרה חדשה של 485 מיליון שקל ומחזיקי האג"ח המירו את החוב למניות של פטרוכימיים.
כמו כן, נקבע כי בעלי השליטה יזרימו לחברה 100 מיליון שקל. את ההזרמה הם ביצעו באמצעות חבירה לחברת גרין אויל שבבעלות אוהד שוורץ ואדר שוורץ, חתניו של בני שטיינמץ, ומיכאל בוברוב, מי שהיה נציגה של ענקית האנרגיה והסחורות הבינלאומית טרפיגורה בישראל.
הלמן טוען שההסדר קיפח את בעלי המניות של פטרוכימיים מקרב הציבור. במסגרת ההסדר נמחקו למעשה כל המניות של הציבור בפטרוכימיים. הלמן התריע על כך בזמן אמת ואף פנה לבית המשפט, שלא נענה לסעדים שדרש אז, אבל הדגיש שהדבר לא מונע הגשת תביעה עתידית. לטענת הלמן, על בסיס חוות דעת כלכלית שהוגשה, הנזק שנגרם לבעלי המניות מקרב הציבור עומד על 98 מיליון שקל — התמורה העודפת שקיבלו בעלי השליטה לטענתו. "בעלי השליטה קיבלו הטבה גדולה בלי ששילמו תמורתה", נכתב בבקשה, וזאת משום שאת ההזרמהלפטרוכימיים הם ביצעו באמצעות שוורץ, שוורץ ובוברוב.
הבקשה לייצוגית מגוללת את עלילות פטרוכימיים, שנקלעה למצוקה כשמחירי הנפט נפלו ב־2020 בעקבות מגיפת הקורונה. במסגרת ההסדר בוטלו כל המניות של פטרוכימיים והונפקו 100 מיליון מניות חדשות. 36% הגיעו לידי בעלי השליטה, 33% הגיעו לידי גרין אלסקה, שבה שותפים בעלי השליטה בחלקים שווים עם גרין אויל, והיתרה בידי מחזיקי האג"ח. הלמן טוען כי פדרמן, פסל וגוטשטיין לא השקיעו כלל כסף על מנת לקבל את המניות האלו.
"בהתאם לפרסומים מאוחרים התברר כי בעלי השליטה כמעט לא הזרימו כספים מכיסם לתוך גרין אלסקה. ואם לא די בכך, התברר כי בתוך גרין אלסקה היה מנגנון אופציה שאיפשר לגרין אויל לרכוש את הזכויות של בעלי השליטה המשיבים תמורת סכום הכספים שבעלי השליטה הזרימו לגרין אלסקה. עוד דווח כי גרין אויל בחרה לממש את האופציה. כך יוצא שבעלי השליטה נותרו עם רווח נקי ומשמעותי ביד, באופן המהווה תמורה עודפת מובהקת, בזמן שבעלי המניות מן הציבור קופחו ואיבדו את כל החזקתם", נטען בבקשה.
עוד נטען כי בשום שלב של ההסדר הוא לא הובא לאישור בעלי המניות, על אף שהעסקה מקפחת אותם, ולא הוצע להם להצטרף לבעלי השליטה בעסקה או להעניק להם פיצוי. "זהו מקרה קיצוני של קיפוח של בעלי המניות מהציבור בידי בעלי השליטה בחברה", נטען. כמו כן, הבקשה טוענת שבעלי השליטה הפרו את חובת האמונים שהם חבים כלפי כלל בעל המניות". הבקשה גם טוענת שהטענה לפי שווי המניות היה אפס אינה נכונה וניתן לגזור את השווי ממערך ההסכמים מול גרין אויל.
מטעם בעלי השליטה בפטרוכימיים נמסר כי ״החברה לא היתה סולוונטית, וההסדר אושר בידי בית המשפט לבקשת הנושים ובאישור המומחה מטעם בית המשפט״.