אורמת נכנסת לראשונה לפעילות בישראל: תקים עם אלייד מתקנים לאגירת חשמל
אלייד, אורמת וקרן נוי הן שלוש משש הזוכות במכרז הראשון בישראל להקמת מתקני אגירת חשמל במתח עליון – בהיקף 1,500 מגה-וואט; המכרז כולל הקמה של 11 פרויקטי אגירה בצפון, בנגב המערבי ובערבה והזוכות הנוספות הן: אנלייט אנרגיה, EDF, ו-בי-לייט (שותפות של בליליוס אנרגיה וטראלייט)
חברת התשתיות אלייד נכנסת לתחום האנרגיה המתחדשת בישראל יחד עם אורמת - מבחינת אורמת מדובר בפעילות אנרגיה מתחדשת ראשונה בישראל.
אלייד, אורמת וקרן נוי, שתקים ותפעיל מתקני אגירה באופן ישיר – ולא באמצעות שותפים - הן שלוש משש הזוכות במכרז הראשון בישראל להקמת מתקני אגירת חשמל במתח עליון – בהיקף 1,500 מגה-וואט.
הפעילות של נוי תהיה באמצעות "נוי אגירה" שהוקמה לפני 4 שנים על ידי הקרן יחד עם בועז הורוביץ, ד"ר יובל בק ורועי וירצבורגר. בקרן מעריכים שמדובר בהשקעה של קרוב למיליארד שקל להקמת הפרויקטים.
המכרז של רשות החשמל, המפקחת על משק החשמל בניהולו של אמיר שביט, כולל הקמה של 11 פרויקטי אגירה בצפון, בנגב המערבי ובערבה – במטרה לאפשר לחבר יותר מתקנים סולאריים באותם אזורים – ולהשתמש בחשמל לאורך כל שעות היום.
החברות הזוכות יהנו מתעריף זמינות (תעריף הנקבע בהתאם ליכולת להזרים חשמל לרשת) קבוע למשך 15 שנה. פרויקטים צפויים לקום ב-2027. הקבוצות הזוכות הן: אנלייט, EDF, נוי אגירה (קרן נוי), בי-לייט (בליליוס אנרגיה וטראלייט), אלייד ואורמת. תעריף הזמינות בפרויקטים יהיה בתוקף עד 2043, מה שנותן לחברות תמריץ לקדם את הפרויקטים כמה שיותר מהר.
קרן נוי, בניהולם של פיני כהן, גיל־עד בושביץ, ורן שלח לרוב משקיעה בפרויקטים יחד עם שותפים - היא תקים ותפעיל את פרויקטי האגירה שיקומו בעצמה. הקרן זכתה בהקמה של שלושה מתקני אגירה בהספק של 330 מגה-וואט, מה ששם את הקרן במקום השני מבחינת ההצעות: אחד בצפון הארץ (כוכב הירדן) בהספק של 70 מגה וואט ובתעריף זמינות של 2.7 אג'. שני הפרויקטים הנוספים בהם זכתה קרן נוי הם בנגב המערבי. הראשון במגן בהספק של 150 מגה-וואט ובתעריף זמינות 2.93 אג' לקוט"ש והשני בבית ניר בהספק של 110 מגה-וואט בתעריף זמינות של 3.36 אג' לקוט"ש.
חברת האנרגיה הגיאותרמית אורמת בניהולו של דורון בלשר ואלייד הקימו שותפות וזכו בהקמת שני מכרזי אגירה חדשים בצפון הארץ בהספק של 150 מגה-וואט לכל פרויקט. תעריף הזמינות בפרויקט שדה עמיאל הוא 1.9 אג' לקוט"ש ובדרור 1.92 אג' לקוט"ש. שתי החברות הקימו שותפות להקמת מתקני אגירה ברחבי הארץ. נכון להיום אין לחברות מתקני אגירה פעילים בישראל, אך במסגרת השותפות מקודמים גם פרוייקטים שאינם במכרז.
החברה שזכתה בהספק הגדול ביותר במסגרת המכרז היא EDF ישראל, הזרוע הישראלית של חברת החשמל הצרפתית, אותה מנהל אילון וניש, ואחת השחקניות הבולטות בשוק האנרגיות המתחדשות בישראל. החברה תבנה ותפעיל 420 מגה וואט אגירה בשלושה פרויקטים: אחד בנגב המערבי (מלילות) בהספק 150 מגה-וואט ובזמינות של 3.51 אג' לקוט"ש. שני הפרויקטים הנוספים שזכתה בהם החברה הם בערבה – 150 מגה וואט בבאר אורה בתעריף זמינות של 3.43 מגה-וואט ופרויקט בנווה חריף בהספק 120 מגה-וואט ובתעריף זמינות של 3.83 אג'.
חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט שבניהולו של גלעד יעבץ זכתה בהקמת שני פרויקטים: בנגב המערבי (חלוציות) בהספק 150 מגה-וואט ובתעריף זמינות של 2.4 אג' לקוטש. הפרויקט השני שבו זכתה החברה הוא בנאות סמדר שבערבה בהספק דומה של 150 מגה-וואט ובתעריף זמינות של 1.89 אג'. בי-לייט (חברה משותפת לבליליוס אנרג'י וטראלייט) זכתה בהקמת מתקן אגירה אחד. בי-לייט זכתה במתקן בצפון הארץ (שירת דבורה) בהספק 150 מגה-וואט ובתעריף זמינות של 1.8 אג'.
לקרן נוי יש פעילות של 400 מגה-וואט סולארי בספרד, בשוק שבו נראה שיש עודף של מתקנים סולאריים, אך מיעוט של מתקני אגירה. מדובר במצב בעייתי בשוק. בעוד שהפאנלים הסולאריים מפיקים את השיא בשעות הבוקר והצהריים, הביקוש לחשמל בשיאו בשעות הערב. המשמעות היא ששוק שמבוסס על פאנלים סולאריים בעיקר, ללא אגירה, מפספס את היכולת לנצל את החשמל המופק מהפאנלים באופן יעיל. את הפער בין הייצור לבין הביקוש ניתן לראות במה שמכונה בשוק האנרגיה "עקומת הברווז". את מתקני האגירה ניתן להטעין בשעות היום ולעשות שימוש בחשמל בשעות שיא הביקוש.
