סגור
מימין אלפרד אקירוב ו יורם נוה
מימין: אלפרד אקירוב ומנכ"ל כלל ביטוח יורם נוה (צילומים: עמית שעל אולפן כלכליסט)

בלעדי
אלפרד אקירוב בוחן את מחיקת אלרוב מהמסחר

אקירוב החליט ללכת על כלל ביטוח ולקבל היתר שליטה. לצורך כך הודיע לרשות שוק ההון כי נבחן מתווה שלפיו "אלרוב לא תיחשב כחברת שכבה". המשמעות היא שהחברה לא תיסחר בבורסה בת"א

אלפרד אקירוב לא מוותר על כלל ביטוח, ולראשונה מאז נדרש לעשות זאת בידי הממונה על שוק ההון, הוא חושף את תוכניותיו. מניית אלרוב נדל"ן קופצת בבורסה.
ל"כלכליסט" נודע כי חברת אלרוב שבשליטת אקירוב שלחה אתמול מכתב לרשות שוק ההון הממוען לאסף נחמני, מנהל מחלקת רישוי וממשל תאגידי, בו הבהירה אלרוב כי היא "עמלה על קידום נושא היתר השליטה, על מגוון המתווים האפשריים לכך, ובמסגרת זו מבוצעות על ידה בחינות מעמיקות לבחינת מתווים עסקיים, פיננסיים ורגולטוריים שונים".
ההפתעה של החברה מגיעה בסעיף השני למכתב: "החברה בוחנת מתווה נוסף בעת הנוכחית שלא נכתב במכתבים קודמים, ואשר לפיו החברה לא תיחשב כחברת שכבה לצורכי החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, וזאת אף בהתאם לפרשנות המוצגת על ידכם". במכתב, שעליו חתום עו"ד ניר דאש ממשרד הרצוג, מוסיף אקירוב ומסייג כי אין במתווה הנוסף לייתר את האפשרויות האחרות שצוינו במכתב קודם.
"לצורך קידום בחינתו של המתווה הנוסף, החברה תשמח לתאם פגישה עם הצוותים המקצועיים כדי לדון בדברים ולהציג בפניהם את תמצית המתווה הנבחן על ידה והפעולות הנדרשות לביצועו על בסיס בדקותיה עד כה", נכתב.
במכתב מסבירים נציגיו של אקירוב כי הם מבקשים לבחון תחילה איתור פתרונות שייתרו אי הסכמות משפטיות כאשר "בכל מקרה, בכוונת החברה להמשיך בהליך הבקשה לקבלת היתר שליטה בכלל".


זו הפעם הראשונה שאלרוב ואקירוב מודים, גם אם בעקיפין, כי הם בוחנים את מחיקתה של אלרוב מהמסחר בתל אביב. בעבר דובר על שתי אפשרויות אחרות לרכישת השליטה בכלל. הראשונה היתה חלוקת דיבידנד גדול בידי אלרוב שיאפשר לאקירוב לרכוש את כלל ביטוח דרך חברה פרטית שבבעלותו. האפשרות הנוספת היתה למחוק את אלרוב מהמסחר בתל אביב ולרשום אותה למסחר בחו"ל.
אקירוב מחזיק כיום ב־15% ממניות כלל, ובידיו היתר החזקה לחברה, בכמות מקסימלית של מניות שבהן הוא מחזיק עתה. זה קרוב לשנתיים מנהל אקירוב שיחות עם רשות שוק ההון לגבי היתר שליטה, אבל מעולם לא הגיש בקשה רשמית להיתר, בעיקר בשל מכשולים לא קטנים שצצו כל העת.
המכתב רומז עתה כי האפשרות הרצינית ביותר מצד אקירוב היא למחוק את אלרוב מהמסחר, גם אם הוא לא מציין זאת מפורשות. אקירוב מחזיק כיום ב־87% ממניות אלרוב לאחר שרכש נתח מאחזקות ישראל קנדה לפני כחצי שנה (14%). מור בית השקעות מחזיק ב־5.7% ואקירוב לא יוכל למחוק את אלרוב מהמסחר ללא סגירה עם מור על רכישת המניות, אם אכן יבחר באפשרות הזו.
המכתב מפזר עננה כבדה גם על עצם השאלה אם אקירוב ימשיך בהליכי קבלת ההיתר. הספקות הגיעו לאחר שכלל ביטוח המנוהלת בידי יורם נוה הצליחה לקבל את כל האישורים ורכשה את חברת כרטיסי האשראי MAX תמורת 2.4 מיליארד שקל.
אקירוב התנגד נחרצות לעיסקת MAX ואף איים כי לא יבקש היתר אחזקה ב־MAX, כנדרש מבעל מניות שמחזיק מעל 5% בחברת כרטיסי האשראי. אלרוב מחזיקה ב־14% מכלל, שמחזיקה במלוא הבעלות בחברת כרטיסי האשראי.
אולם ברגע האמת החליט אקירוב לא להיכנס לעימות מול בנק ישראל שרמז כי יעניק היתר שליטה במקס לכלל ביטוח גם ללא הסכמה של אלרוב ואקירוב, והוא הגיש בקשה לקבלת היתר כזה, וקיבל אותו.
אלרוב השקיעה ברכישת המניות של כלל 580 מיליון שקל וכבר היתה מורווחת 100 מיליון שקל. היא עברה להפסד של עשרות מיליוני שקלים בשל ירידה במניית כלל, אבל זו התאוששה לאחרונה והאחזקה של אקירוב ואלרוב שווה כיום 632 מיליון שקל. עם זאת, בינואר האחרון בגיוס הון ענק של חצי מיליארד שקל שביצעה כלל לרכישת MAX, השקיעה אלרוב 60 מיליון שקל נוספים כדי לשמור את חלקה, אבל דוללה ל־14%.
העסקה עוררה שאלות כבדות וחלק מהן העלה אקירוב בטענותיו כי מדובר במחיר גבוה, וכי חברת ביטוח לא צריכה להחזיק בחברת כרטיסי אשראי משום שבעלי מניותיה מעוניינים בפעילות ביטוח על פני פעילויות אחרות. מאוחר יותר רכשה הראל את ישראכרט תמורת קרוב ל־3.5 מיליארד שקל והרכישה של כלל נראתה לפתע כדאית.
העיסקה העלתה ספקות לגבי התוכניות של אקירוב שאכן התלבט אם להמשיך בתהליך לאור העובדה שכלל ביטוח שינתה את פניה ברכישת MAX. כלל נסחרת בשווי 4.5 מיליארד שקל והונה העצמי עומד על יותר מ־8.2 מיליארד שקל כך שמדובר בשווי של קצת יותר ממחצית על ההון. בנוסף, כלל היא חברה ללא גרעין שליטה, והיא נסחרת בשנים האחרונות במכפיל הון נמוך מחברות הביטוח האחרות בשל פרמיה שלילית שהיא מקבלת מהשוק.
בראש רשות שוק ההון מכהן כמ"מ עמית גל. בחירה של יו"ר קבוע במקומו של משה ברקת צפויה לארוך לפחות שלושה חודשים נוספים מאחר שהאוצר טרם מינה ועדת איתור לבחירת המועמד.