איך אתה ישן?
"מעט, וכבר למדתי להתנהל מתוך עייפות. אני נרדם רק ב־2:00 בערך, וב־7:00 אני כבר ער, אבל לוקח לי זמן לקום, אני צריך שעה במיטה עם הטלפון ושעתיים עד שאני בתפקוד מלא. עד 2:00 אני מחפש כל עיסוק שידחה את השינה — לומד, מנגן, מתעסק עם הנחשים שלי. אני ממוטט את עצמי מעייפות כך שאני נרדם במכה, ברגע שאני שם את הראש. אני כאילו מדלג על ההירדמות, לא נתקע בתפר שבין העולמות".
למה אתה דוחה את השינה?
"קודם כל, כי כל שעה שאני ישן מבחינתי היא עוד שעה שבה אני לא לומד או עושה משהו אחר. והיחס שלי לשינה הושפע מאוד משיתוקי השינה שחוויתי בחיים, מגיל 11, והשיא היה בצבא, פעמיים־שלוש בשבוע".
איך נראים שיתוקי השינה?
"אני ער אבל עדיין חולם, והגוף משותק. הרבה פעמים אני חווה תחושה של חנק. זה תופס אותך על התפר, לפני ההירדמות או התעוררות, והחלומות לרוב מאוד אלימים, כמו צל או שד שחור שיושב עליך וחונק אותך. בצבא הייתי רואה את שאר החבר'ה באוהל ומין צל שחור שתופס אותי ברגליים ומסתכל עליי. אני נלחץ ונחנק אבל לא יכול להוציא קול או לזוז. פחד מוות. הייתי עייף כל הזמן, נרדם בשמירות, אבל פחדתי לישון וחוסר השינה החמיר את המצב. הייתי במצב נפשי גרוע, עם מחשבות אובדניות. ולא סיפרתי על זה לאף אחד. לך תסביר למישהו שראית דמות שחורה שמנסה להרוג אותך. לא ידעתי אז על ההסברים המדעיים לתופעה".
מתי הבנת?
"סביב גיל 28, קצת אחרי שהכרתי את אשתי, ישבנו יחד אצל ההורים שלה וראינו סרט תיעודי על שיתוקי שינה. פרצתי בבכי, כמו ילד קטן. סוף סוף קיבלתי ולידציה שאני לא משוגע, גיליתי שעוד מיליוני אנשים בעולם רואים את השד השחור הזה".
ומתי זה עבר?
"מעריכים ששיתוקים מופיעים יותר במצבים של סטרס, ובצבא הייתי צלף קרבי אז כנראה שזה מאוד השפיע, אבל גם אחרי שהשתחררתי המשכתי לסבול מזה. אתה בגיל שאתה מנסה להשתלב בחברה, למצוא עבודה, ולא תמיד הולך לך. רק בגיל 30 ומשהו תדירות השיתוקים התחילה לרדת משמעותית, במקביל להתייצבות של החיים שלי. היום אני חווה כשני התקפים בשנה ודווקא לא הייתי רוצה שהם ייעלמו לגמרי, כי זה סוג של חוויה רוחנית שתורמת ליצירתיות שלי".
אתה גם קם בלילות ללכוד נחשים?
"כן, רוב האקשן הוא בלילות — כשהצפע פעיל. הטלפון שלי תמיד ליד המיטה, לא מושתק, חוץ מביום כיפור. לא משנה מה השעה, לא אפספס אף קריאה. רוב לוכדי הנחשים הם כמוני, משוגעים לדבר".
איך נרדמים אחרי שלוכדים נחש?
"זה קשה. אחרי מרדף האדרנלין מפמפם בכל הגוף. לפעמים לוקח לי שעתיים לחזור לישון, ואם זה כבר קרוב לבוקר אני לא חוזר למיטה. גם כשאני חוזר מהופעות — אני מנגן בס בלהקת הקאברים Fourtune — הרבה פעמים לוקח לי זמן להירדם, תלוי בכמה שתיתי בהופעה".
מאיפה באה המשיכה לנחשים?
"גדלתי בעכו, כל היום בים, גולש, תופס סרטנים ותמנונים. לפני כעשור התרחקתי ממישור החוף, כשעברנו לכאן, למשק של ההורים של אשתי. זאת היתה האופציה היחידה שיכולנו להרשות לעצמנו כלכלית. בלי הים נהיה לי חור בלב, והנחשים מילאו את מקומו — נתנו לי את האדרנלין בטבע שהתרגלתי לקבל מהים".
איך מנהלים זוגיות עם הרגלי השינה שלך?
"אשתי לרוב נרדמת כבר ב־21:00, אבל היא מאוד משתדלת מדי פעם ללכת לישון מאוחר יותר, כדי שנוכל לעשות דברים יחד. אבל מבחינת הורות זה מצוין, אני במשמרת ערב והיא בבקרים".
יש חלומות שאתה זוכר?
"היו קוראים לי יוסף בעל החלומות, כי תמיד היו לי הרבה חלומות והייתי מספר אותם. גם הזיכרונות הראשונים שלי הם חלומות מגיל 4. אחד היה פסיכדלי מאוד, אני מתרוצץ בחצר גן הילדים שלי על רקע 'Yellow Submarine' בהילוך מהר. בחלום האחר אני נכנס לחדר של ההורים שלי, מסתכל מהחלון ורואה את הירח, את הפרצוף המרושע שלו מסתכל עליי. אני מנסה לפתוח את הדלת כדי לצאת אבל היא נעולה, אז אני יורד לרצפה ושם את הידיים על הראש ומבין שאני הולך למות. במשך שנים לא יכולתי להסתכל על ירח מלא, ואפילו היום אני נזכר בתחושת הפחד כשאני רואה אותו".
ובשנים האחרונות?
"יש לי חלום נורא יפה: אני רץ על מים שזורמים מכל מיני גבהים, כמו הרבה מפלים באוויר, ומתחתיי יש דגי ענק שרצים איתי על המים. יש לי גם הרבה חלומות על נחשים, למשל שאני במיטה ויש עליי מלא נחשים וזה נעים לי. לא סתם לנחש יש מעמד של אל בהרבה תרבויות. אני מרגיש שהנחש הוא כמו מפתח לעולם הרוח, אבל עוד לא הבנתי איך להשתמש בו".
מה יש לך ליד המיטה?
"מטענים לטלפון, סיגריה אלקטרונית ואוזניות, משקפי קריאה ומה שהיה לי בכיסים — דיסק און קיי, מפרט, מטבעות".
jonbloomphoto@gmail.com
