איך הלילות שלך?
"רק בלילות מעטים אני ישנה רצוף. אני מצליחה להירדם, אבל אחרי שעתיים־שלוש אחד הילדים מתעורר ולוקח לי הרבה זמן להירדם שוב. הלילה ישנתי אולי שעתיים ברצף. גילי בת השנתיים התעוררה וביקשה מים, חיבוק, שאכסה אותה, שאכסה את איתן בן ה־6, שאתן לו נשיקה. בהתחלה זה חמוד, אבל אחרי שעתיים זה קשה. ואז אני שוכבת במיטה ונכנסת ללופ של מחשבות על זה שאני לא ישנה, מה שמבטיח שלא אירדם".
ממתי זה כך?
"הפסקתי לישון כשאלירן יצא למילואים ב־7 באוקטובר. ישנתי טוב רק כשהוא היה יוצא הביתה. וכשאת נהפכת לאחראית הבלעדית בבית אינסטינקט האחריות לילדים שונה. השינה נהייתה קלה מאוד, אני שומעת את ההתהפכויות שלהם במיטה גם כשאני ישנה".
ומה קורה בלופ של המחשבות?
"זה לא רק על אלירן, יש גם הרבה מחשבות רנדומליות שקופצות מנושא לנושא: מחר אני צריכה להביא משהו לגן, האם החיים שלי יהיו בסדר מתישהו, שבוע הבא יוצאים לחופשה אז לבטל את הפסיכולוגית".
ואיך השינה של הילדים מאז שאלירן נהרג?
"לאיתן בעיקר נהיה קשה מאוד. הוא כמוני, מאוד תפקודי, אבל בלילות כל ההגנות מתרסקות. הוא קם בלילות עם סיוטים וגעגועים לאבא".
איך את חיה על רק שעתיים שינה רצופות?
"כשהייתי ילדה על דלת החדר שלי היה שלט 'כאן חורפת חרופרית'. ממש אהבתי לישון, תמיד היה לי קשה להתמודד עם עייפות, אבל עכשיו אין לי ברירה, ואני מתפקדת. זה לא כיף ולפעמים אני פחות סבלנית עם הילדים, אבל אפשר לחיות עם העייפות. נהייתי הרבה פחות מפונקת. אבל אם יש לי רצף לילות בלי שינה, אני לוקחת בונדורמין, פעם־פעמיים בחודש. אני משתדלת לא להישען על כדורי השינה, אבל הם מאפשרים לי לקום לילדים ואחר כך להצליח לחזור לישון מהר".
יש מי שעוזר?
"בימי שלישי אחותי ישנה כאן וקמה עם הילדים בבוקר, ופעם בכמה שבועות ההורים שלי לוקחים אותם ללילה. אחרי השבעה התחלתי ללכת לפסיכולוגית, והיא עוזרת לי לעבד את התנפצות החיים שלי בניסיון לבנות משהו מחדש. זה דורש המון כוחות ומשאבים".
מה את עושה לפני שאת הולכת לישון?
"אני משתדלת להיכנס למיטה סביב 22:30. לפני השינה אני מתקלחת, אין דבר כזה שאכנס למיטה בלי מקלחת. אני בלי מסכים שעה לפני השינה, מעדיפה לקרוא. גם כשאני מתעוררת בלילה אני חוזרת לקריאה, זה עוזר לי לחשוב על דברים אחרים ומשקיט את הגוף. ואני זקוקה לסביבת שינה ספציפית, אני לא נרדמת על הספה או מחוץ לבית. אני צריכה שיהיה נקי, חשוך וקר בחדר".
איך זה לישון בלי אלירן?
"תמיד ישנו עם שמיכות נפרדות, אני עם פוך ואלירן עם שמיכה דקה. עכשיו אני ישנה עם השמיכה שלו, ובצד שלו של המיטה. אני יודעת שאלירן לא חוזר, אבל בלילות אני כמעט יכולה להרגיש אותו לידי".
איך נראים הבקרים?
"אני קמה עם הילדים סביב 5:30. אלירן היה זה שקם איתם, הוא מושבניק, ה־5 בבוקר שלהם זה ממנו — אם לילדים היו רק את הגנים שלי הם היו קמים מאוחר יותר. הרבה מהמשימות היו עליו, ואני מתגעגעת לחופש לקום מתי שאני רוצה. היום אני מתעוררת כשאיתן קורא לי, ואז הוא מעיר את גילי, ואני קמה ישר למשימות — 'אמא, בא לי לאכול. אמא, בואי לעשות איתי פאזל'. אני חייבת קפה כשאני קמה, אני מנסה להסביר להם שאמא צריכה כמה דקות של שקט לשתות קפה, אבל הם שמים את שירי האוהדים של ברסה והפועל ירושלים. הם מתוקים בבוקר ויש בקרים של קסם, אבל יש גם בקרים קשים שבהם אני ממש מחכה ל־7:30, אז המטפלת מגיעה — היא אהבת חיי כרגע. ואז אני בורחת, יוצאת לרוץ 10 ק"מ. אני חייבת את זה לפני העבודה".
על מה את חולמת?
"אחרי שאלירן נהרג מאוד רציתי לחלום עליו, ועבר המון זמן עד שזה קרה, ואז חלמתי שהוא מתקשר אבל אני לא שומעת אותו. ביום הזיכרון השנה חלמתי שהוא איתי, עוזר לי לארגן את גילי, ואני אומרת לו לעצור רגע, 'אני אסדר אותה, אני צריכה חיבוק!'. הוא עצר והתחבקנו, והתעוררתי בתחושה של איזה כיף שהוא בא לבקר אותי. לאחרונה היה לי עוד חלום, שבו אני לוקחת את איתן לסרט ואלירן יושב מחוץ לקולנוע, אבל חצי מהפנים שלו חסרים, ריקים. הוא מסביר לי שכל הזמן הוא היה אצל ההורים, אבל היה מאוד פצוע. אני אומרת שאני רוצה אותו גם פצוע. כל החלום נקרעתי בין לעצור הכל ולהיות איתו ללקחת את איתן לסרט. הבנתי שזה חלום שמתחיל לדבר על פרידה".
מה יש לך ליד המיטה?
"הדברים של אלירן עדיין בשידה — הפיג'מה וספר שהמלצתי לו לקרוא, 'הרומנטיקן' של מריו ורגס יוסה, וגם קלגרון שלו. כל הדברים שלו בבית עדיין במקום, רק את הספה העפתי, לא יכולתי לראות אותה אחרי השבעה. ויש בקבוק מים — אלירן תמיד היה מביא לי כוס מים לפני השינה, אבל היה מתעצבן שלא הייתי מחזירה אותה למטבח בבוקר. הוא היה עושה את הכל בשבילי, רק לא לפנות את הכוס, מתוך עיקרון. זה לא הפריע לו להביא לי כוס חדשה כל ערב, והן הצטברו שם. ועכשיו זה בקבוק. ויש ציורים של ארנב ושל פנדה, חיות שאלירן תמיד אהב, והוא גם היה קורא לילדים ארנב ופנדה. וטישו, כדורים, תרסיס לאף ופניסטיל ג'ל — טיפול לכל דבר שיכול להפריע לשינה שלי נמצא בהישג יד".
