הדחת היועמ"שית
בג"ץ חייב להיות חזק
בג"ץ הוציא השבוע צו על תנאי נגד הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וביטל את הדיון בעתירות שאמור היה להתקיים. המהלך הזה הוא סוג של פיצוץ המשחק: הממשלה סירבה להגיב לעתירות נגד ההדחה ובתגובה תשעת השופטים, כולל ששת המתוייגים כשמרנים, קצבו לממשלה כשבועיים להודיע על ביטול ההדחה במתכונתה הנוכחית. אמנם אין בהחלטה אמירה ברורה שאם הממשלה תמשיך להתעלם, ייצא פסק דין "במעמד צד אחד", אבל אם לא תהיה ברירה, כך יהיה – מהטעם הפשוט שאין להיכנע לבריונות, ואין לאפשר החרמה של הדיון בידי הממשלה כדי למנוע סעד לעותרים.
הממשלה נמנעת עד כה משיתוף פעולה משום שהיא מזהה שתי ציפורים על כוונת ההפיכה המשטרית: גם היועצת וגם שופטי בג"ץ. את שתיהן היא מבקשת לצוד ולהכריע, כדי למנות תחתם יס־מנים נאמנים. את היועצת כבר "פיטרה", וכעת התעלמות מהעתירות היא מעין "פיטורים" גם לשופטי בג"ץ.
משבר חוקתי מהסוג הזה טרם היה כאן, ואפשר להיות בטוחים שיתעצם שבעתיים אם בג"ץ יפסול את הדחת בהרב־מיארה, ואילו הממשלה תמשיך להתעלם ממנה ותפר לראשונה את חובת הציות לבג"ץ. לכן חשוב שבג"ץ יגיע למשבר הזה חזק, וטוב עושה בית המשפט כשהוא מתייצב לצד היועצת ושלטון החוק, ומפגין עצמאות ועמוד שדרה מול ההחרמה התקדימית של הממשלה. זה לא יהיה התקדים האחרון שיידרש להתמודד מולו. // משה גורלי
ינאי
יש דברים שלא עושים
חברת האנרגיה המתחדשת נופר שבשליטת עופר ינאי החליטה להקים שלוש תחנות כוח מהסוג הישן והמזהם, שיופעלו בסולר וגז. "הפתרון האידאלי למחסור בחשמל הוא באמצעות אנרגיה ירוקה", הסבירו בחברה את המהפך, "אבל לאור המחסור החמור בחשמל בישראל... החלטנו לבדוק אפיקים נוספים, כולל ייצור קונבנציונלי".
אלא שמעבר מאנרגיה סולארית נקייה לתחנת כוח מבוססת דלק מאובנים אינה סתם "בדיקת אפיק נוסף", אלא הפניית עורף בוטה לאידאולוגיה שעומדת בבסיס עסקי החברה. ינאי התיימר להיות הכוהן הגדול של מהפכת האנרגיה המתחדשת בישראל, מבשר הבשורה הסולארית, גורו הקולטים הצפים. הוא עשה קריירה מלתקוף את הרעיון של דלקים מבוססי נפט ומלרדת לחיי רגולטורים שמעדיפים אנרגיית גז. ספרו "חדש תחת השמש" ביקש להיות המניפסט של הקהילה, והוא האיש שאמר שוב ושוב ש"בסוף יש בעולם משאבים סופיים, ואם נכלה אותם תהיה קטסטרופה".
אז או שזו העמדת פנים מתוחכמת שסייעה למיתוג המוצלח של נופר כחדשנית ומרדנית, או שינאי הוא פשוט איש עסקים ככל השאר, שמתהפך ב־180 מעלות בהתאם לכיוון שורת הרווח. הרי לא הייתם מדמיינים את מייסד ביונד מיט, למשל, "מחפש אפיקים חדשים" בגידול בקר בגלל מחסור בבשר. ינאי, לעומת זאת, התהפך. אפשר רק לדמיין כיצד תיראה הפגישה הבאה שלו עם הרגולטור בתחום האנרגיה, כש"נופר שמש" תבקש הקלות, ואילו "נופר דלק" תבקש הכבדות.
יש דברים שלא עושים, גם בעולם העסקים הציני. ואת הלקח של משקיעי נופר – לפחות האידאולוגים שבהם – צריכים ללמוד גם אוהדי הפועל תל אביב. לכו תדעו, אם פרויקט ההשקעה הגרנדיוזי של ינאי בקבוצה חלילה לא יעלה יפה, הוא עוד עשוי לחפש אפיק במאובנים הצהובים שמעבר לכביש. // אמיר זיו
סימון מחירים
ברקת עוצם עין
הרשות להגנת הצרכן הודיעה השבוע על כוונתה לקנוס את רשת הקמעונאות קרפור ב־1.8 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, על כך שלא סימנה מאות מוצרים במדבקות מחיר. זו לא הפעם הראשונה שמהלך כזה קורה בשנה החולפת: רק בחודש שעבר נקנסה רשת יוחננוף ב־947 אלף שקל, ובסוף השנה שעברה נקנסו שופרסל ב־2.1 מיליון שקל ורמי לוי ב־844 אלף שקל – כולן על אי סימון מחירים.
מי שהוביל לגל הזה של הפרות החוק הוא לא אחר מאשר שר הכלכלה ניר ברקת: עם פרוץ המלחמה בעזה הוא ביטל זמנית את חובת סימון המחירים ובספטמבר אשתקד כבר קידם פיילוט להפסקה קבועה שלה כדי לרצות את הקמעונאיות. רק בינואר, לאור ביקורת ציבורית חריפה על הפגיעה בצרכנים, הוא חזר בו והותיר את חובת הסימון על כנה.
הזיגזוג הזה הספיק כדי שהקמעונאיות יבינו שהשר בצד שלהן, הן פשוט צריכות למשוך פחות תשומת לב. אומנם הוא מציג מראית עין של אכיפה ומשגר פקחים שמטילים קנסות – אבל אלה רק נשמעים גבוהים ומרתיעים. בפועל, עבור הרשתות שמכניסות מילארדי שקלים בשנה, מדובר בלא יותר מגלגל רופף בעגלה. כך הן יכולות להמשיך לסמן מחירים על מה שבא להן, מתי שבא להן, והשר לא יידרש לגמגם תשובות רפות בכל פעם שהציבור ידרוש ממנו למלא את תפקידו. // נורית קדוש
יואב קיש
רפורמת AI בלי כלים
בתחילת 2025 הכריז שר החינוך יואב קיש על "מהלך חינוכי ראשון מסוגו בעולם - שנת לימודים שלמה המוקדשת לבינה מלאכותית". אבל שני מחקרים שפורסמו השבוע חשפו כי מערכת החינוך אינה מוכנה למהלך השאפתני, שאותו היא אמורה כבר לקדם. מחקר של יוזמת מוכנות ישראל מצא כי 70%–90% מהמורים בישראל אינם מוכנים או מוכנים חלקית לעידן הבינה המלאכותית בתחומים כמו למידה במשך החיים, חשיבה יצירתית וגמישות מחשבתית. ומחקר של HIT המכון הטכנולוגי חולון גילה כי מורים ממעטים מאוד לבקש מתלמידים להשתמש בבינה מלאכותית בהוראה ובמטלות, משתמשים בה ככלי עזר בשיטות מיושנות, ומתלוננים שחסרות להם הנחיות ברורות.
משרד החינוך מרבה להכריז על רפורמות ברעש גדול, אבל שוכח לגבות אותן בעבודת השטח הנדרשת. אם קיש מצפה מהמורים לצאת מאיזור הנוחות שלהם לעולם ה־AI, הוא צריך לתת להם את הכלים לכך ולדאוג להכשרה שלהם, שיידעו איך לשלב בינה מלאכותית בשיעורים, במטלות, בשיעורי הבית, במבחנים ובעבודות. אחרת הרפורמה שלו תהיה מחורטטת כמו תשובה הזויה של צ'אטבוט. // שחר אילן
הריבים על תוכנית הלימודים הם בעצם ריבים על אילו אזרחים אנחנו רוצים לגדל
יותר מ־2.5 מיליון תלמידים חזרו השבוע לגנים ולבתי הספר. והוויכוחים הגדולים סביב פתיחת השנה נוגעים למה בדיוק ילמדו ילדינו. כך למשל, פורסם השבוע כי משרד החינוך בהובלת יואב קיש הורה להסיר את פרק הדמוקרטיה הליברלית מבחינת הבגרות, וכי השר עצמו מנסה להשתיק אנשי הוראה שקראו לשחרור החטופים ולהפסקת המלחמה. קיש השיב בתגובה כי הוא "לא ייתן לפוליטיזציה להיכנס למערכת החינוך", אבל באותה הנשימה גם מקדם את תוכנית "שורשים", שבמסגרתה תנ"ך יוגדר מקצוע ליבה והסיורים לתלמידים יורחבו לאתרים מעבר לקו הירוק, כמו מערת המכפלה.
מה אפשר ללמוד מכל זה? שיותר מלרכוש השכלה מדעית וכישורי חיים, הממשלה מצפה שבתי הספר ילמדו את הילדים איזה סוג של אזרחים עליהם להיות: צרי אופקים, דתיים וממושמעים. לא במקרה משרד החינוך הגיב למחאת התלמידים למען השבת החטופים בניסיון לפרוט על רגש פטריוטי, ואמר לתלמידים שהם פוגעים באחדות בעם. צייתו לנו, אומרים אנשיו – אנחנו נלמד אתכם איך להיות ישראלים באמת.
אלא שתלמיד טוב באמת לא יכול להיות צייתן. בבסיס הלימודים חייבת להיות סקרנות, ערעור על מוסכמות ודרישה להבין כל מה שלא הגיוני. מה אפשר ללמוד במערכת שמעודדת לא לשאול שאלות, ועוד במדינה כזאת ובשנים שכאלה, שבהן משבר רודף משבר? כנראה שבעיקר לשרוד, לצלוח עוד שנה בג'ונגל. ואולי זו ההכנה האמיתית לישראליות. הרי בסוף כולנו בעיקר לומדים, כמו שאומרת הבדיחה העבשה, בבית הספר של החיים. // דור סער־מן
