סיכום 2024 בכלכלה
הרס במקום שיקום
שנת 2024 היתה מהגרועות בתולדות הכלכלה הישראלית: זו השנה השנייה ברציפות שהצמיחה לנפש שלילית (0.3%); הגירעון הגיע לרמה הגבוהה ביותר במערב (8.3% מהתוצר); המגזר העסקי התכווץ; ההשקעות והיקפי היצוא צללו; והמחירים עלו בחדות. ממשלת נתניהו־סמוטריץ' לא רק נכשלה בטיפול במשבר שנוצר בגלל המלחמה, אלא גם החריפה אותו — במקום להשקיע ברפורמות עומק ובמנועי צמיחה, הממשלה עסקה בהפקרות תקציבית, חלוקת כספים פוליטית והשקעת זמן ומשאבים יקרי ערך בהמשך קידום ההפיכה המשטרית, שרק מעמיקה את הפגיעה במשק.
בסופו של דבר הצמיחה המעטה שבכל זאת נרשמה במשק (1%) התבססה על צריכה ממשלתית מנופחת ולא על מנועי צמיחה המאפיינים כלכלה בריאה: הישראלים קנו בכסף שאין להם, בזמן שהממשלה יצרה חובות שהדורות הבאים ישלמו בריבית דריבית. הממשלה הזו תיזכר לא רק כמי שאשמה במחדל הביטחוני הקולוסלי של 7 באוקטובר, אלא גם כמי שאחריו, במקום להתעשת, התפנתה לרסק גם את הכלכלה הישראלית.
// אדריאן פילוט
שי באב"ד
מנהיג! ראוי! לכל גמול!
"ההחלטה המוצעת: תשלום מענק חד־פעמי למר שי באב"ד, מנכ"ל החברה (שטראוס), בסך 2 מיליון שקל, בחריגה ממדיניות התגמול, בגין התרומה המשמעותית ויוצאת הדופן להצלחת עסקת סברה".
"מנכ"ל החברה, מר שי באב"ד, תרם תרומה ישירה, מהותית ומכרעת להצלחת עסקת סברה".
"לאור תרומתו המשמעותית והמרכזית של מר באב"ד להצלחתה של עסקת סברה..."
"המענק החד־פעמי נבחן בהתאם לתרומתו המשמעותית ומאמציו הייחודיים של מר באב"ד".
"מר באב"ד הניע את עסקת סברה והוביל אותה באופן אישי, תוך השקעת זמן ומשאבים רבים. מר באב"ד הוביל את העסקה במקביל להמשך הניהול השוטף של פעילות הקבוצה".
"עסקת סברה תחת הנהגתו של המנכ"ל... ועדת התגמול והדירקטוריון הביעו שביעות רצון מתפקודו של מר באב"ד".
"המענק החד־פעמי... סביר והוגן... באופן המשקף את תרומתו יוצאת הדופן ומאמציו המיוחדים של המנכ"ל להצלחת עסקת סברה".
מה אפשר ללמוד מניסוח בקשתה של שטראוס מבעלי מניותיה לאשר מענק חריג של 2 מיליון שקל למנכ"ל מר שי באב"ד?
1. מר באב"ד הוא מנהיג, שתרם תרומה מכרעת. לא פחות.
2. ממש מנהיג.
3. לגמרי. הכי.
4. ואם אתה צריך לחזור על הנימוק במילים כל כך פומפוזיות 8 פעמים בהודעת בורסה אחת, כנראה אתה לא בטוח במאה אחוז שיקנו אותו.
5. כלומר, עלולים להיות בעלי מניות שאינם מגיעים לקרסוליו הניהוליים של מר באב"ד, והם עוד עלולים לחשוב שמכירת סברה היא פעולה שמצופה ממנכ"ל חברה בינלאומית לבצע במהלך עסקיה הרגיל. לך תדע. לכן עדיף לא להשאיר ספק.
// אמיר זיו
גל
מה עם אינטרס הציבור
אל תתנו לשם המייבש להטעות אתכם. לוועדת הארביטראז', שהגישה בשבוע שעבר דו"ח ביניים, יש השפעה מכרעת על כל משק בית בישראל. מיטב בכירי שוק ההון והאוצר התכנסו בה כדי לבחון כיצד לתקן מצב בעייתי, שבו קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות משווקות לציבור באופן לא שקוף ועם מידע חסר. למשל, כשסוכן ביטוח ממליץ ללקוחותיו להשקיע את כספם בפוליסת חיסכון או בקופת גמל להשקעה, הם לא בהכרח מודעים לכך שהוא לא מציע להם קרנות נאמנות — כי אותן רק יועצי השקעות רשאים למכור. הם גם לא יודעים אילו קופונים מקבלים הסוכנים מהגופים המוסדיים, שמשפיעים על המלצת ההשקעה.
לכן הוועדה המליצה, בין השאר, להכפיף את שיווק מכשירי החסכון בידי סוכני הביטוח לפיקוח רשות ניירות ערך ולבטל את הבדלי המיסוי וההפצה בין המוצרים שונים. מי שהתנגד להמלצות הוא הממונה על שוק ההון עמית גל, שהזהיר כי הן עלולות לרסק את פוליסות החיסכון וקופות הגמל להשקעה, ולהגדיל את הנכסים בקרנות נאמנות, שבהן דמי הניהול גבוהים יותר — מה שיפגע בציבור.
אבל האם זה באמת מה שמפריע לגל? הרי הבעייתיות ברורה, וכבר שנים שפקידי האוצר מנסים לקצץ בסיר השומן של סוכני הביטוח, ונבלמים רק בגלל הלובי החזק שיש לאלה בכנסת. טבעי שגל אינו מתלהב מצמצום סמכויות הפיקוח שלו. אבל מעובד ציבור מצופה להסתכל מעבר לחלקת האלוהים הקטנה שלו, ולראות את טובת החוסכים. אלה יקבלו בזכות הרפורמה יותר שקיפות, יותר פיקוח על הכסף שלהם ופחות אינטרסים אישיים של סוכני מכירות. זה משתלם, גם אם גל יאבד חלק מכוחו.
// גלית חמי
יש עתיד
ההישג הגדול של האופוזיציה
בסקרים האחרונים יש עתיד צוללת למחוז החד־ספרתי, ונראית יותר כמו אין עתיד. זה לא טריוויאלי, משום שההישג הגדול ביותר של האופוזיציה מול קואליציית 7 באוקטובר וההפיכה המשטרית רשום דווקא על שמה של המפלגה: בחירת יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. זו התאפשרה בזכות ח"כ קארין אלהרר, שהצליחה להיבחר לוועדה לבחירת שופטים ולספק את הקול המכריע. בוועדה היו תשעה חברים, ובהצבעה יכלו להשתתף שמונה כי עמית מנוע מלהצביע. מתוכם שלושה התנגדו וארבעה תמכו. הקול של אלהרר הפך את הארבעה לרוב של חמישה מתשעה. זה לא היה מתאפשר אילו הקואליציה היתה מנצלת את הרוב שלה בכנסת כדי לבחור מטעמה נציג נוסף לוועדה במקום אלהרר.
התרסקות יש עתיד רשומה על שמו של יאיר לפיד, פוליטיקאי הגון ורהוט, אבל כזה שאינו מסוגל להינעל על מסר חד וקליט ולהתמיד בו. כעת המנדטים שלו מתפזרים בין מי שיודע (יאיר גולן), מי שימני יותר (נפתלי בנט ואביגדור ליברמן) ומי שנראה יותר ימין־מרכז ממנו (בני גנץ). לסחורה שלו, מרכז־שמאל, אין כרגע מספיק קונים. אבל כשמסכמים תרומה פרלמנטרית בימים של שיתוק האופוזיציה, חשוב לזכור מי אחראי להצלחה המשמעותית ביותר שלה.
// משה גורלי
בישראל לא מדברים על סודות, אבל משוויצים בהם
בשבוע שעבר נחשף כי יועץ התקשורת אלי פלדשטיין סיפק שירותים לממשלת קטאר במהלך המשא ומתן לשחרור החטופים, בעודו מועסק כדובר בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. וזו אפילו לא הפרשה הראשונה שבה הוא הסתבך. בנובמבר הוא נעצר בחשד להדלפה של מסמכים מסווגים מצה"ל לכלי תקשורת זרים ופגיעה בביטחון המדינה. האם פלדשטיין הוא מרגל או שפשוט לא הבין את השלכות מעשיו? אילו עוד סודות יתגלו על אודותיו?
בחברה המודרנית שמירה על סוד היא תנאי הכרחי להצלחה: מסודות מסחריים של חברות ענק ועד סודות צבאיים, שמאפשרים להפתיע את האויב בשעת הצורך. אבל בישראל כמו בישראל, היחס לסודות כפול: יש כור גרעיני? היינו מעורבים בחיסול נשיא איראן? תקפנו בעומק מדינת אויב? אסור להגיד, אבל מותר להשוויץ. אפילו שר הביטחון ישראל כ"ץ התרברב על החיסול של אסמאעיל הנייה בטלוויזיה, ו"שכח" שבאופן רשמי ישראל לא לקחה אחריות למהלך. ככה זה במדינה שמתייחסת לשמירה על הסוד כהמלצה חביבה יותר מאשר הוראה.
לכן לא מפתיע לגלות שפלדשטיין מלכתחילה לא עמד בקריטריונים הנדרשים לקבלת הסיווג "סודי ביותר", שמאפשר לו להיות מועסק באופן מלא בסביבת ראש הממשלה. בלשכה תפרו לכבודו קומבינה, וזו התפוצצה לכולנו בפרצוף פעמיים. כי הסוד הוא לא משחק ילדים, אלא כלי להגדרת גבולות של קהילה (ולא בכדי "קהילה" היא אחת ממשמעויות המילה "סוד" בתנ"ך) ולשמירה על ביטחונה. כך שמי שלא שומר עליו, הוא לא סתם רכלן או אידיוט עם פה גדול — הוא סכנה לכולנו. // דור סער־מן
