איראן וישראל
העליונים
מנהיג עליון אחד מת השבוע, מנהיג עליון אחר נולד (להבדיל, להבדיל). עלי חמינאי היה המנהיג העליון של איראן במשך יותר מ־36 שנה, זה שעל פיו יישק דבר, ששולט ברשות השופטת, ברשות המבצעת וברשות המחוקקת במדינה, שלא לדבר על הרשות הרביעית, התקשורת. זה שכלא את האזרחים בחיים של חוקי דת, הגבלות נשים, אלימות של מנגנוני הביטחון, זה שנגדו הם יצאו שוב ושוב למחאות מסוכנות וכמעט חסרות סיכוי בקריאה לדמוקרטיה וחופש.
ישראל אינה איראן, מצבם של האזרחים כאן טוב יותר, ובנימין נתניהו כמובן אינו חמינאי (גם אם התחושה היא ששלטונו נמשך כבר 36 שנה, במצטבר אנחנו רק ב־16). הוא עוד לא שולט בכל זרועות הרשות השופטת, הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והתקשורת, אבל כל הצעדים שלו מעידים על כך שזה הכיוון שהוא שואף ללכת בו, עם עוד כוח בידיו, פחות ישויות דמוקרטיות חופשיות ומתפקדות ויותר מנגנונים ואזרחים שיהיו אך ורק עושי דברו. כולם נדרשים לתמוך בו, אין מקום לביקורת בונה, אין מקום לדעה שונה, אין מקום למחלוקות, רק לביטויי סגידה. ושמענו שלל ביטויים כאלה השבוע, בעיקר מאנשי ליכוד כמובן, שרק מעטים מהם הודו לכוחות הביטחון שאחראים למותו של חמינאי ולהישגים האחרים, אבל כולם מיהרו להצדיע להוד רוממותו בשלל הצהרות חסרות פרופורציה וטעם, כל מיני "עם ישראל כולו עומד נרגש וגאה מול הפעולות ההיסטוריות והנחושות של ראש הממשלה בנימין נתניהו". אין עוד מלבדו. // גלית חמי
האנשים שמאחורי ההישגים
הקפלניסטים ינצחו, ויפסידו?
זאביק רז, יפתח ספקטור, עמוס ידלין, רליק שפיר, דרור חריש, יואל פלדשו, אמיר אשל, קובי ריכטר, דן חלוץ, אהרון ברנזון, נחמיה דגן, גיא פורן ואחרים הם מהמהוללים שבטייסי חיל האוויר לדורותיו, אבל כיום הם מסומנים בידי ממשלת ישראל ותומכיה כ"קפלניסטים". לצדם ומאחוריהם טייסים נוספים, חלק מהם עדיין בשירות פעיל, חלק מהם בשמי איראן ממש עכשיו. כולם כאחד נהפכו, מראשית ימי ההפיכה והמחאה, ליעד לטינופים שקריים על סרבנות ובגידה שירו עליהם שליחי מכונת הרעל, בהשראת ובגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקבוצה הזו, שמשתתפת במאמץ להפלת המשטר באיראן, היא גם חלק מהמאמץ להפלת המשטר שהולך ומתרקם כאן בישראל.
ואם נעזוב פוליטיקה — גם אם ה"קפלניסטים" לא טסים כרגע בשמי איראן, טסה שם האיכות הטכנולוגית, החינוכית, הציונית־ערכית, שיכולה לצמוח ולהתקיים רק במדינה שמתעדפת הייטק ומצוינות, בדמוקרטיה ליברלית ופלורליסטית, זו שקואליציית נתניהו מבקשת לחסל. שלטון ממושך של הביביסטים, הכהניסטים והחרדים לא יאפשר להצמיח את טייסי — וטייסות, כמובן — העתיד שיגנו עלינו.
הטייסים וחבריהם לכינון היתרונות הנחוצים לתקיפה ולהגנה על ישראל יחזרו לרחובות להיאבק במשמרות המהפכה של איתמר בן גביר, בידיעה שההישגים באיראן יכולים לשרת את ניצחון נתניהו בבחירות. מדינת ישראל היא אבסורד אחד גדול. // משה גורלי
ההתמודדות הכלכלית
כל מה שלא נכון
"כמי שמופקד על הקופה הציבורית ומתוך אחריות לאומית מצאתי לנכון לנקוט מספר פעולות שיתמודדו עם העלייה הדרמטית בהוצאות הממשלה בעקבות המלחמה עם איראן. בתיאום עם ראש הממשלה הוריתי על הקפאת כל תקציבי משרדי הממשלה שאין בהם צורך מיידי. נוסף על כך, ובתיאום עם כל חברי הכנסת, החלטנו להוריד מסדר היום את ההצעה להענקת הטבות שכר נוספות לחברי הכנסת, השרים והשופטים ולהחזיר את התוספות שהתקבלו מתחילת השנה. אין בכוונתנו להמשיך בחקיקה המפלגת ובהפיכה המשטרית. במקומן נתמקד בחוקים שישקמו במהרה את האזורים הפגועים כדי שלא נגיע למצב שבו בניינים שניזוקו נותרים ללא טיפול במשך כמעט שנה. במקביל נייצר חבילת הטבות לעסקים שמושבתים כדי להפיג את האי־ודאות הנמשכת, עם דגש על העסקים הקטנים והזעירים. לסיום, אין בכוונתנו להגדיל את הגירעון במידה דרמטית וננקוט את כל האמצעים הפיסקליים הנדרשים כדי לחזור לתוואי יורד של יחס החוב־תוצר".
זו ההודעה שהיינו צריכים לקבל השבוע משר האוצר בצלאל סמוטריץ'. במקומה קיבלנו מופע להטוטים חסר כל משקל סגולי, בלי תוכנית סדורה שמטפלת בעסקים אבל עם הסבר מפותל שלפיו צריך לחכות, בלי כתף מתחת לאלונקה ודוגמה אישית, עם הרבה רוח משיחית ריקה מתוכן, בלי התחייבות לנסות לשלוט בגירעון ועם הסתמכות על "יהיה בסדר". אי אפשר להגיד ששר האוצר לא עקבי. כבר בריאיון הראשון שלו אחרי המינוי הוא ציין את האמונה החזקה שלו בכלכלה הנסמכת על תפילה. בשלוש השנים שעברו מאז הוא יישם אותה הלכה למעשה. למה שמשהו ישתנה רק כי המדינה בוערת, העסקים בערפל קרב והגירעון מעמיק? // גולן פרידנפלד
הטבות הבנקים
יותר משהעגל צריך לינוק
במלחמה הקודמת עם איראן, ביוני, בנק ישראל הודיע על מתווה סיוע לציבור, ורק אז הבנקים הוסיפו הקלות משלהם. הפעם הם הגיבו מהר יותר, וכבר בתחילת השבוע הודיעו על "סדרת הצעות ערך", "מעטפת תמיכה" ו"מתווה הקלות". לצד ואוצ'רים למי שנתקעו בחו"ל והלוואות מוזלות, ההטבה המרכזית שהציגו היא דחיית התשלומים על ההלוואות. על פניו, זהו מהלך שמתחשב בלקוחות ומספק הקלה תזרימית למשקי בית ועסקים. אלא שהוא בעיקר מראית עין — כי זו לא דחייה בחינם. הריבית ממשיכה להצטבר. קיבלתם בשמחה את הצעת הבנק לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואה של כ־100 אלף שקל, שבה הריבית היא 7.5%? יופי, שלושה חודשים לא תשלמו, אבל בשלושת החודשים האלה החוב שלכם ימשיך לגדול, בלא פחות מ־1,875 שקל. אז נכון, זה אולי יאפשר להימנע מלקחת הלוואה נוספת, מלהיכנס למינוס או להגדיל אותו. אבל אתם תשלמו על זה. הבנקים לא — הם לא יספגו אפילו מכה קלה בכנף, רק ייהנו מהריבית ויחשבו שאתם חושבים שקיבלתם מהם פינוק. ובקיצור, הטבה שמיטיבה בעיקר איתם, כרגיל. // שקד גרין ערבה
גם אם לא מלחמת עולם, בכל זאת מלחמת עולם
בשנים האחרונות, לנוכח אסונות האקלים, הקורונה והטלטלות הגיאו־פוליטיות, שחקנו לגמרי את האמירה ש"העולם השתגע". אם אנחנו חיים כבר שנים בעולם משוגע, הרי שמשוגע זה הנורמלי החדש. אבל השבוע התעוררנו למתקפות של איראן וחזבאללה שמכסות את המפרץ הפרסי ומגיעות עד אירופה, ועם התגייסות של עוד ועוד צבאות מערביים. אולי זו לא מלחמת עולם, אבל חלקים נרחבים מהעולם כבר בפנים.
"העולם" אינו כדור הארץ. "העולם" הוא חוויה כוללת, גורפת, כזו שנוגעת בכל. הברית בין עם ישראל לאלוהיו היא "חוקת עולם", כלומר העולם הוא סמל לנצח הקיום כולו. באמירה "על שלושה דברים העולם עומד", העולם הוא כל החיים, על כל המשמעות העמוקה שלהם. כשאנחנו מתלוננים ש"העולם כולו נגדנו", אנחנו לא מתייחסים למדינות והנהגות, אלא לתודעה קולקטיבית. כשאביתר בנאי שר "עולם קשוח, אני יכול עליו", העולם הוא המציאות המחלחלת לנשמה. העולם הוא תמיד הכל.
ומלחמה היא תמיד הכל. גם היא מחלחלת לנשמה, גם היא נהפכת לקיום כולו, גם היא מערערת את המשמעויות העמוקות של חיינו. אנחנו מקווים שהיא תוביל לתיקון עולם, אבל בינתיים היא מביאה לאובדנים כואבים, למחיר נורא בחיי אדם, וכל אדם הוא עולם ומלואו. במובנים רבים, זו בכל זאת מלחמת עולם. // דור סער־מן
