בליל 1 באוקטובר השנה אלעד שולמן, מנכ"ל הסטארט־אפ לאסו סקיוריטי, ניהל שיחת טלפון עם לקוח גדול מחו"ל, "כשפתאום הגיעו התראות ואז אזעקות בגלל מתקפת הטילים הבליסטיים מאיראן", הוא מספר. "אמרתי ללקוח 'סליחה, יש לי בעיה טכנית בתקשורת', נכנסתי עם המשפחה לממ"ד, ביקשתי מכולם לשמור על שקט ועליתי איתו מחדש לשיחה. ככה המשכנו לשוחח במשך כל השעה של ההתקפה. עשיתי את זה כי העיקרון הוא שאף אחד לא צריך לדעת מה קורה אצלנו פה וזה לא אמור לעניין את הלקוח. האמת, אני לא בטוח שאפילו בדיעבד הוא עשה את ההקשר בין המתקפה להפסקת השיחה הקצרה".
הסיפור של לאסו, שהוקמה ביוני 2023, הוא סיפור על סטארט־אפ במלחמה שחורג הרבה מעבר למלחמה המטפורית של חברות צעירות על תשומת לב של משקיעים, לקוחות או עובדים. "ב־7 באוקטובר היינו רק בהתחלת פיתוח, עם שמונה עובדים בלבד נוסף על המייסדים", אומר שולמן, אחד מארבעת המייסדים. "איך שפרצה המלחמה, אופיר, אחד המייסדים וסמנכ"ל המוצרים שלנו, גויס למילואים ביחידה מובחרת ונעלם לארבעה חודשים, ואחרי שחזר אלינו גויס לסבב נוסף. המפתח הראשון שהבאנו גויס לכמה חודשי מילואים, ויחד איתו עובדים נוספים. בתוך שבועות אחדים מצאנו את עצמנו עם חמישה עובדים בלבד. בנסיבות שנוצרו החלטנו לפצל את לאסו הקטנה לשתי חברות: אחת שבכל זאת תמשיך לפתח את המוצר, והשנייה שתתפקד כמעין חמ"ל שהוקדש לגיוס כספים ולשינוע של ציוד צבאי ללוחמים. אני ויובל, סמנכ"ל התפעול, היינו על החמ"ל ואילו ליאור, סמנכ"ל הפיתוח, הוביל את העובדים הנותרים שהמשיכו לפתח את המוצר. נמתחנו לכל הכיוונים כדי לעשות את מה שצריך".
כאן לא נגמרו ההשלכות של המלחמה. לאסו "יצאה לאור" בדיוק לפני שנה, בסוף נובמבר 2023, כשהכריזה על גיוס הון ראשון של 6 מיליון דולר — סכום גבוה יחסית לשלב המוקדם שבו נמצאה. אלא שאחד המשקיעים הבולטים היה פאדי קוסגרייב, מייסד Web Summit, אחת מוועידות הטכנולוגיה הנחשבות, שבציוצים שלו באותם ימים ממש תקף את ישראל וטען שהיא עוברת על החוק הבינלאומי ומבצעת פשעי מלחמה. עקב הסערה שהתעוררה ביטלו יזמים ישראלים את השתתפותם בוועידה, ואליהם הצטרפו גם ענקיות הטק הבינלאומיות, עד שבסופו של דבר קוסגרייב נאלץ להתפטר. שולמן ושותפיו לדרך החליטו לא לקבל את הכסף שקוסגרייב רצה להשקיע בלאסו, ונשארו עם בור לא מתוכנן בתקציב. "זה עיכב אותנו, אבל גם גרם לנו להתחדד ולהבין יותר מה צריך לעשות", מסכם שולמן (אין קשר משפחתי לכותבת).
אולי כדי להתגבר על המחסור בשמות גדולים, זמן קצר אחרי אותו גיוס הצטרף לדירקטוריון של לאסו נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר. הוא הגיע ביוזמת קרן אנטרה קפיטל (Entree), המשקיעה הגדולה בחברה, והצטרף לדירקטוריון כדי לסייע בבניית אסטרטגיה, ובעיקר כדי לפתוח דלתות לסטארט־אפ הצעיר. בקרן מסבירים שהיא נוהגת להוסיף דמויות חזקות לדירקטוריונים של סטארט־אפים שהשקיעה בהם, ובנט התאים במקרה הזה גם בזכות הניסיון שלו בתחום הסייבר, כמייסד חברת אבטחת המידע סאיוטה, שנמכרה ב־2005 ב־145 מיליון דולר.
מעבר לשם הנוצץ, מה בנט תורם לכם בהיבט העסקי?
"כבר בשיחה הראשונה שלי איתו הבנאדם פשוט ירה עליי AI ו־ML (למידת מכונה) כאילו הוא חי את התחום שנים. הוא גם חריף בצורה יוצאת דופן ועם ניסיון של יזם סייבר בעברו. וכמובן, הוא מקושר מאוד ועוזר לנו הרבה בחיבורים לאנשים ובהבאת לקוחות חדשים".
הוא ממש עובד איתכם?
"נפתלי נהפך לחלק בלתי נפרד מהעשייה ומהתכנון. הוא מגיע לבורדים ומקדיש לנו זמן, גם בהרבה שיחות מחוץ לישיבות".
ואם הוא ישוב לפוליטיקה בעתיד הקרוב, כפי שצופים?
"אני מניח שאז הוא יצטרך לנתק מגע מאיתנו, אבל לקחנו את זה בחשבון. אני מאוד מעריך אותו ברמה האישית, הלב והפה שלו במקום הנכון".
"עיקר התקיפות הן החדרת בקשות למודל שמשנות את ייעודו וכתוצאה מכך הוא נותן תוצאות שגויות למשתמש. זה מטריד חברות כי פרסום תוצאות מגוחכות גורם להן נזק, והן גם חשופות לשאיבת מידע כשתוקפים מתחילים לשאול על מבנה הארגון"
3 צפייה בגלריה
שולמן (מימין), בנט, והמייסדים השותפים יובל עבדי, ליאור זיו ואופיר דרור. "בנט מקושר מאוד ועוזר לנו בחיבורים ובהבאת לקוחות חדשים"
(צילום: באדיבות החברה)
"אנחנו יודעים להגדיר לבוט את גבולות הגזרה"
בנט כנראה מתלהב מסטארט־אפים שפועלים בקטגוריות חדשניות, מתוך כוונה לחולל מהפכה. זאת אכן ההבטחה של לאסו – וזה גם הסיכון שמרחף מעליה. החברה מפתחת הגנת סייבר ייעודית בתחום הלוהט של כלי בינה מלאכותית — מ־ChatGPT של OpenAI, דרך ג'מיני של גוגל עד קלוד של אנתרופיק. החלום של שולמן הוא שלאסו תעשה לאבטחת GenAI (בינה מלאכותית ג'נרטיבית) את מה ש־Wiz הישראלית עשתה לאבטחת ענן. אבל גם הוא יודע שבמקרה הפחות מוצלח, לאסו עלולה להפוך לעוד אחת מחברות ההייטק הישראליות שהקדימו את זמנן, סללו את הדרך לאחרות שבאו אחריהן אך גוועו בעצמן.
כאשר לאסו הוקמה, פעלו בתחום הסייבר ל־AI רק שתי חברות נוספות. היום יש כבר עשרות חברות שמשחקות במגרש החדש, והתחרות רק תלך ותיעשה קשה יותר ויותר. שולמן (45), יזם סדרתי שכבר מכר סטארט־אפ בסוף 2019, החל להשקיע כאנג'ל וחשב שכבר יצא לסוג של פנסיית פוסט־אקזיט נינוחה, אבל דווקא אז נדבק בחיידק ה־GenAI. הוא שכנע את אופיר דרור, ליאור זיו ויובל עבדי, שעבדו איתו לאורך הקריירה, להצטרף אליו ולהקים סטארט־אפ שיעסוק באבטחת סייבר לבינה מלאכותית יוצרת.
שנה וחצי מההקמה, ולמרות שלאסו נקלעה לעין הסערה בימיה הראשונים, יש לה כבר מוצר של ממש והיא מוכרת אותו בסכום כולל שמתקרב למיליון דולר. לפי שולמן, הלקוחות הם ארגונים גדולים, אך לא פחות חשוב מכך גם גופים פדרליים בארצות הברית, שמטבע הדברים הם לקוחות אסטרטגיים שנותנים חותמת הכשר ללאסו.
מאיפה הגיע השם לאסו?
"משמעות השם קשורה לכך שכל הסביבה של הבינה המלאכותית היצרנית שפרצה לחיינו לפני שנתיים עם ChatGPT היא עדיין מערב פרוע, וצריך שריף חדש שיבוא ויעשה סדר".
שולמן רוצה להיות השריף הזה, ולא במקרה בכנסים בינלאומיים הוא מקפיד להסתובב עם כובע בוקרים ועם המרצ'נדייז הרלבנטי, כולל חבל פלצור, כדי לשדר את המסר הנכון לכל מי שפוגש בו. צופה מהצד יחשוב שמדובר בסטארט־אפ של בוקרים מטקסס ולא של הייטקיסטים שממוקמים 100 מטר בקו אווירי ממלבן הקורקינטים של מתחם שרונה.
בוא נדבר על המערב הפרוע, מה בעצם הסיכון ב־AI שאותו אתם מבקשים למנוע?
"בואי נתחיל מהסיכון האלמנטרי ביותר: עובדים בארגונים רוצים להיות פרודוקטיביים יותר באמצעות כלי בינה מלאכותית, ובצדק, אבל על הדרך הם מסכנים את הארגון. ראינו כבר הכל, קובצי קורות חיים של מועמדים לעבודה עם כל הפרטים האישיים שעולים ל־ChatGPT; אקסלים עם משכורות כדי להפיק גרפים במהירות או לערוך השוואות; קבצים של אנשי מכירות עם חוזים קיימים; פרטי לקוחות ועסקאות בתהליכי סגירה שעלו ליישומי בינה מלאכותית כדי לנתח את המידע. כל אלה בעצם חושפים מידע, והפתרונות שלנו יודעים לזהות קבצים כאלה ולחסום את ההעלאה שלהם.
"בבת אחת כלי הבינה המלאכותית הפכו להיות הטכנולוגיה הכי שימושית בעולם. לפי סקר של סיילספורס, כמחצית מהעובדים השתמשו בכלים כגון קלוד או ג׳מיני לצרכי עבודה מבלי שמישהו אישר את השימוש. כולם משתמשים במודלים של שפה ובלי לחשוב נותנים לתוכנות האלה מידע שלא היו נותנים לאף תוכנה אחרת. אלא שבניגוד לעבר, קשה מאוד לנטר את מה שקורה שם עם פתרונות הסייבר הקיימים, כי כל העולם הזה של AI מתנהל בשיחה ותלוי קונטקסט".
קיימים אינספור פתרונות של הגנת סייבר.
"נכון, אבל הם לא ערוכים לצורה שבה עובדים הכלים של AI. קחי את הדוגמה הפשוטה ביותר: כשבכל תוכנה אחרת מקלידים מספר כרטיס אשראי, מיד נדלקים כלי אבטחה רבים. אבל ב־ChatGPT, למשל, אפשר לכתוב את המספרים במילים וכלי הסייבר הקיימים לא מבינים שמדברים על כרטיסי אשראי. כשהתחלנו אמרו לנו שפתרונות קיימים למניעת זליגת מידע או פיירוול יתגברו על הבעיה, אבל בשטח זה לא עובד".
ותקיפות מבחוץ באמצעות כלי AI?
"הגנת הסייבר ביישומי בינה מלאכותית היא יותר רחבה מ'רק' תקיפות או פריצות, ולפעמים צריך להגן על הצ'אט גם מפני עצמו. התוכנות האלה בנויות כדי לעזור ולבצע כל משימה, ולכן יתאמצו מאוד לעמוד במשימה שתוטל עליהן. רק השבוע ראינו התקפה על כלי AI, שקיבל פקודה להעביר כסף לחשבון כלשהו וביצע זאת".
יש כבר האקרים מתוחכמים מספיק שיושבים על המודלים של הבינה המלאכותית?
"עיקר התקיפות כיום הן באמצעות החדרת בקשות או הוראות למודל שמשנות את הייעוד שלו, מה שנקרא Prompt Injection. זה מוביל לזליגת מידע, אבל יכול גם להוביל למתן מכוון של תוצאות שגויות למשתמש. תקיפות מהסוג הזה משמשות לגזילת זמן מחברות, למשל כשתוקף מתחיל לשאול שאלות לא קשורות צ'אטבוט באתר של חברת רכב ומאלץ אותו לענות על נושאים שלא קשורים לפעילותה. בינתיים זה בעיקר משעשע, אבל כבר מטריד חברות כי שימוש מעוות ופרסום תוצאות מגוחכות גורם להן להיראות לא טוב. שלא לדבר על זה שחברת הרכב חשופה לשאיבת מידע עסקי כשתוקפים מתחילים לשאול על מבנה הארגון, על העסקאות האחרונות או על גודל עסקה ממוצעת".
ומה הפתרון שלכם עושה?
"במקרים כאלה הוא יודע להגדיר לבוט את גבולות הגזרה. הוא מכתיב מראש על אילו נושאים אסור לבוט לדבר, אבל לא באמצעות הגדרת מילות מפתח, כמו שהיו עושים לפני עידן ה־AI, אלא לפי הקונטקסט".
מה מפחיד יותר את הארגונים, עובדים שמדליפים מידע בתמימות או תקיפות מבחוץ באמצעות ממשקי הלקוחות?
"האיום העיקרי הוא מסירת מידע ארגוני על ידי העובדים בלי כוונה רעה. היום במקרים רבים לפני שעובד כותב מייל הוא מעלה אותו לקלוד עם הנוסח שחשב עליו, ומבקש מכלי הבינה המלאכותית בתמימות 'עזור לי לנסח את זה יותר טוב'. הוא לא מודע לכך שבעצם זה מידע רגיש שיצא לרשת".
לוותר על זה משמעותו לוותר על הרבה מהיתרונות של כלי ה־AI.
"אחת השאלות תהיה איפה מעבירים את הגבול בין צורכי האבטחה לשימושיות. השימוש בכלים האלה נותן יתרון משמעותי לעובדים, כך שאף אחד לא ירצה לחסום את הגישה אליהם – וממילא אי אפשר לחסום את הקידמה. מצד שני, יש מקרים כמו זה של עובדי סמסונג, שלצורכי עבודה העלו קודים רגישים ל־ChatGPT ועוררו חשש מדליפה מסוכנת של קניין רוחני. הפתרון של סמסונג היה לאסור על עובדיה להשתמש בכלים האלה, ובמקביל לפתח מודל שפה משלה כדי להישאר תחרותית ועדיין לשמור את המידע אצלה. במקרה אחר משתמשים שאלו את הצ'אטבוט של אמזון כיצד מכינים בקבוק מולוטוב, וקיבלו הסבר מפורט כולל הצעות לחנויות שבהן ניתן לרכוש את הרכיבים הדרושים, והכל עם החותמת הרשמית של אמזון. כך שהצורך בפתרונות סייבר ייחודיים ליישומים החדשים ברור, כמו שברור שזו רק ההתחלה, וגם מיטב המוחות עדיין לא חשבו על כל התרחישים האפשריים".
ארגונים כבר מוכנים לשלם כסף על הגנה מפני נזקים שיתרחשו בגלל AI?
"כולם מאמצים עכשיו את הטכנולוגיות של בינה מלאכותית, ומאז אמצע 2024 אנחנו רואים שינוי ורואים תקציבים נפרדים להגנת GenAI. חברות כבר מגדירות סעיפי תקציב ייעודיים לכך לשנה הבאה, מתפרסמים מכרזים לאמצעי הגנה — ולא רק בחברות הגדולות. בעולמות הפיננסים והרפואה, שהם יותר רגישים, גם העניין בפתרונות סייבר כבר גדול יותר. כולם מבינים שהולכים להוציא על זה כסף. חברות וארגונים שמטמיעים פתרונות של בינה מלאכותית בממשקים שלהם מול הלקוחות — צ'אט לקוחות באתר או עיבוד תביעות בחברות ביטוח – מבינים שאם זה עובד טוב, גם התוקפים יגיעו".
"האיום העיקרי הוא מסירת מידע ארגוני על ידי העובדים בלי כוונה רעה. במקרים רבים לפני שעובד כותב מייל הוא מעלה אותו לקלוד ומבקש מכלי הבינה המלאכותית 'עזור לי לנסח את זה יותר טוב'. הוא לא מודע לכך שבעצם זה מידע רגיש שיצא לרשת"
3 צפייה בגלריה
ניר צוק, מייסד פאלו אלטו. "הפתרונות שלה, של צ'ק פוינט ושל שאר החברות לא יתאימו לאיומים החדשים"
(צילום: ריאן פרויס)
"חזרתי בשביל הילדים, לא בשביל עוד כסף"
החלום של שולמן על הקטגוריה החדשה בהגנת סייבר, שכבר ב־2025 אמורה להגדיל את השוק ב־15%, הוא שגרם לו לחזור מפנסיית האקזיט שלו בשיא האנרגיות. הוא גדל בפתח תקווה ומגיל צעיר אהב מתמטיקה וניתב את אהבתו לשני כיוונים: מסחר במניות ופריצה למחשבים, לא בו־זמנית. את שירותו הצבאי עשה בחטיבת המחקר של אמ"ן והמשיך ללימודי מדעי המחשב ומתמטיקה, ואחר כך לתואר שני במינהל עסקים. הג'וב הראשון שלו היה במרקורי, שנמכרה ל־HP. שם החזיק מעמד שנתיים עד שמצא עבודה באופטיר, אלא שגם היא נמכרה כעבור זמן קצר ל־SAP. בתחנה הזאת הכיר שולמן את אופיר דרור, והשניים פרשו כדי להקים את SEGASEC, סטארט־אפ שפיתח פתרונות למניעת פישינג. המפתח הראשון שגייסו היה ליאור זיו, היום סמנכ"ל הטכנולוגיות בלאסו.
SEGASEC נמכר ב־2019 ל־MIMECAST האמריקאית באקזיט צנוע של 50 מיליון דולר שלא עשה רעש גדול, אך בהתחשב בעובדה שלפני כן הוא גייס רק כמה מיליוני דולרים, רוב הכסף הלך למייסדים ול־40 העובדים שהעסיק באותה עת. "מבחינתי זה היה אירוע מגה־משנה חיים, ולכן הייתי בין הראשונים שעזב לאחר המכירה. בדיוק התחילה הקורונה והרגשתי שאני חייב להטעין את המצברים מחדש", הוא אומר.
כדי להעביר את הזמן ולגרום לכסף לעבוד, שולמן התחיל להשקיע בסטארט־אפים ישראליים, ואחת ההשקעות הראשונות היתה בסטארט־אפ סייבר קטן ששמו Dig. ב־2023, כמעט במקביל להקמת לאסו, רכשה פאלו אלטו של ניר צוק את דיג בן השנתיים בלבד בכ־300 מיליון דולר.
אחרי שני אקזיטים, למה לחזור לעבוד?
"עוד לפני דיג הייתי בתשואה חיובית מאוד בהשקעות, אבל הבנתי שאם הילדים שלי גדלים ורואים שאני סתם רובץ בבית, איך אצליח לחנך אותם שבחיים צריך לעבוד קשה? המניע שלי היום הוא לא פיננסי, אלא ניסיון להעביר לילדים את המסר שאני רק המשענת ושאין להם כפית של זהב. דווקא עכשיו, כשאני שוב כמעט שלא נמצא בבית, הם שואלים אותי מתי אתה כבר מוכר את לאסו כי בפעם הקודמת האקזיט הגיע מאוד מהר".
אם כך מתי אתה צופה שיגיע האקזיט?
"לאסו התקבלה לאקסלרטור מיוחד של AWS (חטיבת הענן של אמזון) וקראודסטרייק, אז ישבתי עם ג'ורג' קורץ, מייסד ומנכ"ל החברה, ושאלתי אותו אם הוא חושב שהפתרון לבעיות הסייבר החדשות של יישומי AI יבוא מחברות ענק או מסטארט־אפים שיקומו במיוחד למטרה הזו. הוא ענה לי: 'חד־משמעית, זה יבוא מחברות כמוכם, והחברות הגדולות יצטרכו לסגור את הפער באמצעות רכישות'"
אז הילדים שלך לא טועים והאקזיט הבא יגיע בטווח הנראה לעין.
"הפעם אני רוצה לנסות משהו אחר, כי אני חושב שיש סיכוי שלאסו תהיה חברה של פעם בעשור בסייבר. אנחנו רוצים לנסות לראות כמה רחוק אפשר להגיע עם זה".
יש כבר את WIZ של התחום החדש הזה?
"הייתי רוצה להגיד שזה אנחנו, אבל עוד מוקדם. אנחנו קיימים רק שנה וחצי, אבל כן מדברים עלינו הרבה בארגונים ובקרנות השקעה. עוד אין אף חברה גדולה מספיק, אבל אנחנו מובילים על אחרים ואפשר לראות את זה בעסקאות שאנחנו עושים. חוזים של שש ספרות זה דבר שפחות רואים בסייבר. והרבה ארגונים פונים אלינו עוד לפני שמחלקת השיווק שלנו מגיעה אליהם. תביני, מאז שה־GEN AI פרץ ראיתי את הסייבר נשבר לי מול העיניים. אני בתחושה שבסטארט־אפ הראשון שלי התעסקתי בתחום המשעמם ביותר בסייבר, והיום אני בתחום המסעיר ביותר".
מה זה אומר שהסייבר "נשבר"? אני לא שומעת זעקות שבר של השחקניות הוותיקות והגדולות כמו פאלו אלטו או צ'ק פוינט.
"הפתרונות הקיימים של פאלו אלטו, זיסקיילר, צ'ק פוינט, של כל החברות למעשה, לא יצליחו לטפל באיומים החדשים, למרות שכולן כבר הכריזו על שורת מוצרים שמנסים להתמודד איתם".
השוק עצום, ובינתיים כולם רצים לכל אורך המגרש"
הקטגוריה החדשה אכן בוערת, וב־2024 ההכנסות ממכירת פתרונות סייבר ל־AI כבר הגיעו ל־24 מיליארד דולר — רובם כמובן זרמו לשחקניות הגדולות בשוק.
אבל התחזית של חברות המחקר היא שהנישה הזאת תהיה אחת הצומחות ביותר בסייבר, ועם קצב צמיחה שנתי חזוי של כ־25%, היא תגיע ל־100 מיליארד דולר עוד לפני 2030. השאלה הגדולה היא כמה מקום יותירו הגורילות לסטארט־אפים הקטנים. אחרי הכל, גם ענקיות הטק כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט, שעומדות מאחורי תוכנות ה־AI שצוברות פופולריות, כבר עובדות על פתרונות סייבר משלהן, בדיוק כפי שעשו גם עם פתרונות סייבר לענן שלהן. זה אומר שהן גם מתחרות עצומות שיוכלו לספק את ההגנה כמעט בחינם, וגם רוכשות פוטנציאליות של חברות כמו לאסו, שמעסיקה היום 25 עובדים במשרדיה בבניין קטן ברחוב בית שמאי בתל אביב.
אתם לא הסטארט־אפ היחיד בתחום, ואפילו בישראל הקטנה יש עוד חברות מבטיחות שקמו במקביל ללאסו. Aim Security למשל כבר גייסה 28 מיליון דולר, ו־Prompt Security גייסה 23 מיליון דולר בשני סבבים. אתם גייסתם 8.5 מיליון דולר בלבד.
"זה נובע מחוסר הרצון שלי ושל השותפים להידלל, אבל אני מעריך, לאור התעניינות המשקיעים, שגם לאסו תצא לגיוס נוסף בתחילת 2025. התחום הזה חם וחדש, וכל מי שפועל בו הוא מתחרה, אבל אנחנו עוד לא במצב שרואים מישהו קבוע שמתמודד מולנו כל הזמן. זה קשור גם לכך שהשוק הזה כל כך גדול, שכולם רצים לכל אורך המגרש".
לפי שולמן, מה שמבדיל כיום בין הפתרונות של לאסו לחברות הסייבר הקיימות הוא שמעבר לשכבת ההגנה הרגילה, הסטארט־אפ פיתח גם מודל שפה משלו ואימן אותו לזהות ניסיונות חדירה או שימוש זדוני, בלי להאט את הפעולה של התוכנה עבור המשתמשים. "אנחנו כבר מוכרים ביותר משבע ספרות, ולשנה הבאה יש לנו כבר עסקאות גדולות שסגורות", הוא אומר.
אז בסוף פאלו אלטו תקנה אתכם ב־500 מיליון דולר?
"אני מאמין שזה יהיה יותר גדול, ואם נחשוב באותו רגע שמכירה כזאת היא מהלך נכון, נלך על זה. אבל שוב, השאיפה היא לכיוון של וויז, כלומר לסרב ל־23 מיליארד דולר".
