סיימון וולטרס (53), שגריר בריטניה בישראל, הוא דיפלומט ותיק שמכיר היטב את המזרח התיכון. הוא הצטרף לשירות החוץ הבריטי בסוף שנות התשעים, שירת בערב הסעודית בעת מתקפת הטרור של אל־קאעדה בספטמבר 2001, ומילא שורת תפקידים בעיראק, תימן ומצרים. בין 2008 ל־2011 היה קונסול בירושלים, וזו שליחותו השנייה בישראל. וולטרס, שאינו יהודי, דובר ערבית ועברית, ולפני שהחל את תפקידו הנוכחי בספטמבר 2023 חי במשך כמה חודשים אצל משפחה ישראלית־בריטית בקיבוץ החותרים כדי לשפר את שליטתו בשפה.
"המינוי בישראל הוא היחיד שביקשתי עד היום", הוא אומר. "עשיתי את כל הקריירה במזרח התיכון, והאזור הפך למומחיות שלי. יש לי חיבה מיוחדת לישראל. הבן הצעיר שלנו נולד פה כשהיינו בשליחות הקודמת כאן. אני אוהב את הישירות בתרבות הישראלית, ושאפשר לנהל פה ויכוח ראוי — כפי שקורה לי לעתים קרובות — ועדיין היחסים עם האדם שתתווכח איתו יישארו טובים. זאת אחריות אדירה לגור כאן ולצד ישראלים בתקופה הנוראית הזאת. כל אחד כאן איבד חבר, מכיר מישהו שנחטף, היה תחת מתקפת טילים. חלק חשוב במשימה שלי הוא לתווך ללונדון את מה שקורה כאן, ואחד הדברים שמהם אני מתוסכל הוא שהתקשורת הבינלאומית לא סיקרה את המציאות פה באופן בהיר או הוגן. הפוקוס היה כולו על עזה — וזה מובן בגלל ההרס הקולוסאלי שבה והסבל הרב — אבל מעט מאוד דווח על מה שקורה בישראל. למשל העובדה שאין בישראל מישהו שלא היה תחת ירי טילים במשך שנה שלמה, עד שצה"ל תקף בכוח בלבנון. או העובדה שהחותים המשיכו לירות טילים בליסטיים במשך 15 חודשים, ובספטמבר האחרון הם עשו את זה כמעט כל יומיים. נוצרים שחיים בישראל התעוררו בבוקר חג המולד האחרון מירי טיל שהכניס את כל מרכז הארץ למקלטים. חשוב שאנשים יבינו מה ישראל עוברת".
זה מרגיז אותך?
"ללא ספק. אבל אם להיות כן, התקשורת הישראלית לא הראתה לכם את התמונה המלאה של מה שקורה בעזה. זה הדאיג אותי מאוד מכיוון שנוצר מצב שבו ישראלים ולא־ישראלים מסתכלים על הקונפליקט ורואים שתי מציאויות שונות. זה לא טוב לישראל, ולא לשאר העולם. כדיפלומט אני מאמין שכדי להבין את הצד השני צריך דיאלוג פתוח, ואני אומר את זה כי נולדתי וגדלתי בחברה מקוטבת מאוד, בצפון אירלנד. פרוטסטנטים וקתולים הלכו לבתי ספר נפרדים והצביעו למפלגות נפרדות, והתוצאה היא שאנשים לא מבינים אחד את השני ואת האינטרס של הצד השני, והם עשויים להגיע למצב שבו אף צד לא רואה את האנשים שנמצאים שבצד השני של הסכסוך כאותו סוג של בני אדם. אידיאולוגיות שמתייחסות לאנשים כאל קטגוריות במקום כאל בני אדם הן מסוכנות, כי זה יגרור שפיכות דמים. אתם חייבים למצוא דרך לדבר אחד עם השני, אבל זה דורש הובלה מנהיגותית".
איך אפשר לנהל דיאלוג עם אנשים שרוצים להשמיד אותך?
"אי אפשר לדבר על אנשים בצד השני של הסכסוך כאילו כולם אותו הדבר. כשאומרים לי: 'הישראלים רוצים כך וכך', אני אומר שזה לא יכול להיות. בישראל יש אלפי דעות, זו חברה עם ויכוח פנימי חי מאוד - וזה נכון גם לגבי הפלסטינים.
"אני לא מדבר על דיאלוג עם חמאס, אלא על הצורך לשמר דיאלוג עם הצדדים המתונים שמעוניינים בשלום, למשל אנשי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. היתה למשל ציפייה שתתפתח אינתיפאדה בגדה המערבית, וזה לא קרה. ישראלים יגידו שזה בגלל הפעילות של שב"כ וצה"ל, אבל חלק מזה קשור לכך שהרשות הפלסטינית עושה את עבודתה, ולא מעודדת אינתיפאדה. צריך לדעת שיש פרטנר ברמאללה, ושישראל צריכה לעבוד איתו".
איך עושים את זה?
"צריך תהליך מדיני. קונפליקטים לא נפתרים רק באמצעות פעילות צבאית נגד גורמי טרור. יש להיכנס לתהליך של תכנון העתיד בעזה, אחרת חמאס ימשיך לעמוד במרכז הבמה, לעשות פרופגנדה כמו שראינו (בעת שחרור החטופים בשבוע שעבר, דב"נ), ולקבל תשומת לב עולמית. במקום זה צריך לשים את הדגש על הפלסטינים המתונים ברמאללה ולעבוד איתם. הם חייבים להיות חלק מהפתרון לעזה".
אתה מבין את הבחילה שמעוררים מפגני הראווה של חמאס במסירת החטופים?
"יש אושר אמיתי והקלה לראות את החטופים שחזרו, אבל התנהגות חמאס והג'יהאד האיסלמי איומה וגובלת בסדיזם, אם מתייחסים לאופן הלא־אנושי שבו ניצלו את החטופים. אני לא מדבר רק על אופן ההחזרה שלהם, אלא גם על קטעי הוידאו, שבהם יש מן טריילר שבו אומרים 'הנה אדם, אבל לא נגיד לכם מי הוא ולא נגיד לכם אם הוא חי או מת'. זה פשוט מבחיל, התנהגות פסיכופתית, אז אני מבין איך הישראלים מרגישים. אבל אני גם מבין את העזתים שרק רוצים לחיות את חייהם ולא להרוג ישראלים – ומבינים כמה זמן יקח לבנות את עזה מחדש.
"לכן, לאחר שחמאס הוחלש צריך להציע מסלול דיפלומטי בהובלת מדינות ידידותיות במזרח התיכון: האמירתים, הסעודים, המצרים, הירדנים, המרוקאים. שילוב שלהם עם הרשות הפלסטינית יכול לייצר משטר מעבר בעזה. הדרך להביס את חמאס היא לתת לעזתים אלטרנטיבה שתהפוך את הארגון ללא רלבנטי ותגרום לכך שאיש לא ירצה את מה שיש לו להציע".
אז העברת כסף בינלאומי לעזה תותנה בהרחקת חמאס מהשלטון ברצועה?
"אף שחקן בינלאומי לא ישקיע כסף בשיקום של עזה כל עוד חמאס אוחז בהגה השלטון. אבל חשוב לי לדייק: יינתן סיוע בינלאומי לצרכים הומניטריים, כפי שנעשה עד עכשיו, אבל לא לבינוי מחדש, לא כדי לממן או לתמוך בממשלה שם. זה לא עומד לקרות כל עוד חמאס שולט ברצועה. בשלבים השני והשלישי של העסקה צריך שחמאס יקבל את העובדה שממשלה אחרת תוקם בעזה ושהארגון לא יהיה חלק ממנה".
אבל חמאס יוכל להשפיע על ממשלה כזאת גם אם לא יהיה חלק ממנה.
"החשש שהארגון ימשיך למשוך בחוטים מאחורי הקלעים, ויהיה ארגון טרור ששולט במדינה כמו שחזבאללה עושה בלבנון, הוא דאגה ישראלית מובנת. לכן חייבת להיות תוכנית טובה לממשל שיוכל לספק לאזרחי עזה את כל השירותים הבסיסיים: חשמל, מים, בריאות, חינוך. בנוסף, יהיה צריך לתת גם מענה לנושא הביטחון, כי לא בא בחשבון שחמאס יחזור לשלוט בתחום הזה. זה יחייב את חמאס לפשרות, אבל הוא יצטרך לקבל את המציאות הזאת. לישראל יהיה כואב לקבל שחמאס עדיין קיים, אבל אם נדבר בכנות, ישראל יכולה להילחם בעזה גם עוד שנתיים, וחמאס ימשיך להתקיים".
פגשת לאחרונה את אמילי דמארי שמחזיקה גם באזרחות בריטית.
"זה היה מרגש מאוד. זה חנק את הגרון ואני מרגיש את זה גם עכשיו. היא אשה מדהימה וחזקה. הנפת היד שלה היא סמל לכוח שלה וכולנו מעריצים אותה".
בריטניה תעביר כספים כדי לבנות מחדש את עזה?
"כן. זה יקרה, אבל לא כל עוד חמאס שולט. זה יחייב הסכם בין ישראל, הרשות הפלסטינית, מדינות ערב, אירופה וארצות הברית. אני מניח שעל זה וויטקוף עובד כרגע ואנחנו תומכים בכך באופן מלא".
מה דעתך על הצעתו של הנשיא טראמפ להעביר עזתים לירדן ולמצרים?
"צריך להסתכל על תגובת מצרים וירדן, שעבורן זה קו אדום. כל עוד אין ערובה שפינוי כזה הוא זמני — הן יחשדו שהמטרה היא לסלק את העזתים מאדמתם בלי לתת להם אפשרות לשוב בעתיד, וזאת בעיה".
אחרי מה שקרה ב־7 באוקטובר אתה מבין מדוע לא מעט ישראלים רואים בעצם הדיון על הקמת מדינה פלסטינית מתן פרס לטרור?
"הרבה ישראלים מרגישים ככה, אבל שתי מדינות שחיות זו לצד זו זה גם דבר שחמאס לא רוצה".
מדינה כזו לא תהיה איום ביטחוני גדול?
"כבר מסבבי הלחימה הקודמים היה ברור לכל שמדינה פלסטינית תוכל לקום רק ללא צבא או חיל אויר, כי ישראל חייבת ערובה ברורה לביטחונה. יש עוד מדינות קטנות ללא יכולת סוברנית מלאה בתחום הזה, זה לא צריך להיות דיל ברייקר וזה לגמרי אפשרי. הדרך ליציבות היא ליצור מדינה. חמאס הבטיח לעזתים שהוא יצליח לקדם הקמת מדינה באמצעות מלחמה ומוות, והיום הם יודעים שזה לא נכון".
בית הדין הפלילי בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. האם הם צריכים לחשוש מלהגיע לבריטניה?
"אמנת רומא שהביאה להקמת בית המשפט היא היום חלק מהחוק הבריטי, כך שמרגע שמוּצאים צווי מעצר בית המשפט הבריטי צריך להכריע בנושא, כמו בכל מדינה דמוקרטית. ממשלת בריטניה מכבדת את החוק, אבל יש גם סעיפים באמנת רומא שנותנים חסינות לראשי מדינות. זה לא נכון שהבריטים אמרו שהם יעצרו את גלנט או נתניהו. בית המשפט ידון בדרישה למעצר, ומצד שני גם בחסינות של ראשי מדינות".
אז יש מצב שגלנט ייעצר בלונדון.
"אני לא יכול להגיד יותר מזה".
זה נכון שבתחומי הכלכלה והאקדמיה הוטל חרם שקט על ישראל בבריטניה?
"ההפך הוא הנכון. בריטניה היא שותף הסחר השלישי בגודלו של ישראל, ויש לנו קשרי אקדמיה, מסחר, מדע וטכנולוגיה ענפים. באוניברסיטאות תמצאי יחידים שיגידו שהם לא רוצים לשתף פעולה עם ישראל, אבל אני לא מכיר מדיניות כזאת. . יש ביננו למשל שיתופי פעולה חזקים במיוחד בתחום הבריאות וטק: חיברנו חברות ישראליות למערכת הבריאות באנגליה. מכיוון שיש לנו ספק מרכזי יחיד של שירותי בריאות (קופת חולים לאומית אחת) זו סביבה מצוינת לחברות טק מעולם הבריאות לנסות עליה את המערכות שלהן ולכן הן מגיעות אלינו. יש לנו תוכנית עם רשות החדשנות שבמסגרתה 6 חברות ישראליות מנסות טכנולוגיה שלהן בבתי חולים שלנו. אם יש רושם של חרם שקט זה פשוט לא נכון".
בישראל דווח שבריטניה הטילה איסור על מכירת נשק.
"אין חרם נשק. היתה הקפאה של כ־10% מרישיונות היצוא, והנושא הוצג כאילו יש אמברגו, אבל לא נכון. ההקפאה היא עניין שקשור לחוק הבריטי. אם מתעורר חדש להפרה של חוק בינלאומי, ממשלת בריטניה מחויבת להשעות את הרשיונות. במקרה שלפנינו מדובר בהפרת סעיף באמנת ז'נבה שקובע שיש לאפשר לצלב האדום גישה לשבויי מלחמה".
בשעה שלצלב האדום לא ניתנה שום גישה לחטופים שלנו.
"זו השוואה גרועה מאוד. הם טרוריסטים וכל מה שהם עושים הוא פשע, ואילו ישראל היא לא ארגון טרור. כשארצות הברית נלחמה נגד אל־קאעדה, האמריקאים תפסו הרבה מאנשי הארגון באפגניסטן, כלאו אותם במפרץ גואנטנמו והצלב האדום הורשה לבקר אותם במשך כל השנים מאז. אם האמריקאים עשו את זה, למה ישראל לא יכולה לעשות את זה?".
איפה בריטניה חווה קושי ביחסים הכלכליים עם לישראל? איפה יש פוטנציאל מוחמץ?
"אנחנו מנסים להגיע להסכם למתן שירותים שלא הושג עדיין, אני מדבר על שירותים כמו בנקאות דיגיטלית. לישראל רגולציה שמקשה מאוד להקים פעילות של בנק דיגיטלי פה. אנגליה היא מובילה בתחום הפינטק, יש לנו בנקים און ליין, ניסינו להביא אותם לישראל אבל לא ניתן. אני למשל מנהל את כל ענייני הכספיים מהטלפון. יש לי חשבון באנגליה בשקלים ישראלים אבל אני יכול לנהל אותו רק מאנגליה ולא מכאן. יש גם קושי גדול בחתימה על חוזים מתחום הרכש לפרויקטי תשתית כמו המטרו. יש מכשולי ענק שמונעים מחברות בריטיות להתמודד וזה בסוף משפיע על יוקר המחיה בישראל ואולי גם על איכות הביצוע כאן.
"כיום כדי להתמודד על חוזה ממשלתי צריך לעשות את כל העבודה בעברית, לעיתים קרובות אתה נדרש לחתימה פיסית על חוזה כמו פעם, אין אפשרות לעשות את זה און ליין. יש דרישה ל-20% של שותפות של ספקים או קבלנים מקומיים – זה לא תמיד אפשרי. עוד קושי בנושא שירותים דיגיטליים – אם חברה זרה רוצה לפעול בישראל, בגלל חוקי הדאטה אתה לא יכול להשתמש בכח האדם שלך מעבר לים. אי אפשר לפתוח פה משרד קטן – אתה חיייב ממש להביא לכאן את כל האופרציה. כל אלה הם נושאים שאנחנו מנהלים עליהם מו"מ ולא הצלחנו עדיין להגיע להסכם למרות התמיכה הנלהבת של ניר ברקת, שר הכלכלה. אם נצליח זה יהיה משתלם מאוד לשני הצדדים".
