הורדת הריבית
בחזרה למשמעת
אחרי כמעט שנתיים של הקפאת ריבית, המחזור המוניטרי החדש, שנפתח שלשום בהפחתת ריבית של רבע אחוז, מגיע עם כמה כוכביות גדולות במיוחד. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, ניצל את כל ערוצי התקשורת כדי להבהיר לציבור: אל תתבלבלו — אנחנו לא חוזרים לעידן הריביות האפסיות. המשטר המוניטרי שונה כעת בתכלית מזה שראינו לפני 2022 — לאחר שוך מגפת הקורונה ולפני הגל האינפלציוני שפרץ בעקבות המלחמה באוקראינה.
לפי הנגיד, גם אם נראה בהמשך הורדות נוספות, הן יהיו מדודות, זהירות, ובעיקר מוגבלות מאוד. לכל היותר, בתוואי הקיים, הריבית עשויה להתכנס סביב 3.75% עד סוף 2026. חצי אחוז מתחת לריבית כיום. נדיר מאוד שבנקאי מרכזי בכלל — וירון בפרט — מכריז בקול ברור וצלול על "יעד" סופי, כמותי, מספרי ומוגדר.
הכוכבית השנייה: לא יהיו "הפתעות". לא החלטות חירום, לא הורדות מחוץ למועדים. בנק ישראל חוזר למשמעת של לוח זמנים ושל נתונים.
והכוכבית השלישית ואולי החשובה מכולן: הכל מותנה. כל צעד ייבחן מחדש מול נתוני הביקושים, ומול מגבלות ההיצע וההתפתחויות הגיאופוליטיות, הפוליטיות והפיסקאליות. אנחנו במחזור הפחתות, אבל כזה שבראש ובראשונה מבוסס על זהירות. // אדריאן פילוט
יוקר המחיה
זו מורשת סמוטריץ'
ודאי הצלחתם להחמיץ את העובדה שבצלאל סמוטריץ', שר האוצר, הוא השר לענייני יוקר המחיה. זה הדבר שמעסיק אותו, הוא על זה. ביד אחת הוא נלחם במונופולים הגדולים בשוק החלב ומנסה להעביר רפורמת חלב שסוף סוף תוזיל את מחירי המוצרים לצרכנים. וביד השנייה הוא מאותת שהוא הולך להגדיל את הפטור ממסים על הזמנות מחו"ל באינטרנט מ־75 דולר ל־150 דולר. להחלטה הפופוליסטית הזו יש מחיר והוא אובדן הכנסות של עוד 850 מיליון שקל נוסף על 850 מיליון השקל שעולה הטבת המס הנוכחית. יחד — 1.7 מיליארד שקל. בין לבין הוא מכדרר עם הצהרות על הורדות מסים נוספות שעליהן הוא עובד בחוק ההסדרים והן יוגשו לתוך התקציב הבא. אמרתם סמוטריץ', קיבלתם את רמטכ"ל הצבא למיגור יוקר המחיה בישראל.
ועכשיו לנתונים: סמוטריץ' הוא שר האוצר המכהן בשלוש השנים האחרונות. בשנות כהונתו בתפקיד יוקר המחיה הכה בכל משפחה בישראל, ולפי סקרי דעת קהל הוא מהווה את אחד משני הנושאים המרכזיים שמטרידים את הישראלים. על פי בדיקה שערך מחקר המידע של הכנסת, מחירי המזון בעולם ירדו מ־2022 ב־6.8% בעוד מחירי המזון אצלנו עלו ב־17.7%. אם מוסיפים לכך את ההשפעה של התחזקות השקל ומורידים את התקופה שלא נכללת בכהונה של סמוטריץ', מגיעים לפער של 20% שנפער בין מחירי המזון שעליהם משלמים הישראלים לבין אלו בחו"ל. אם בוחנים את כל התקציבים שהגיש סמוטריץ' עד היום, קשה למצוא בהם רפורמה אחת גדולה שהוא יזם ושתכליתה מלחמה ביוקר המחיה.
לכן המופע הנוכחי של סמוטריץ' הוא לא יותר ממסך עשן פופוליסטי, הכנת כתב הגנה וחלוקת הטבות לקראת מערכת הבחירות, ובמקביל ניסיון לכסות על מחדלים אחרים שלו. למשל, הזרמת מיליארדי שקלים לחרדים ולהתנחלויות במסגרת המכבסה המכונה הכספים הקואליציוניים, אפילו במלחמה. למשל, שחרור מתמשך של החרדים מגיוס, אפילו במלחמה. // גולן פרידנפלד
עמלות המסחר
שהבנקים יזיעו יותר
בפרפרזה על המשפט המפורסם, יש שלושה דברים שקשה להסיר מהם את המבט: אש דולקת, מים זורמים — ובנקים מזיעים. השבוע הכריז בנק הפועלים שיסבסד את עמלות המסחר לצעירים לתקופה של עד שבעה חודשים. זה אולי נשמע נחמד אבל בפועל זו לא סנונית של תחרות שתשנה את הכללים. בשנה האחרונה כל הבנקים הגדולים יזמו מהלכים דומים — והסיבה פשוטה: עמלות המסחר הן ביצי זהב לבנקים. אלא שהדור הצעיר מעדיף את בתי ההשקעות, שם העמלות זולות בהרבה.
משפט מפורסם אחר, של וורן באפט, גורס כי "אם אינך מוכן להחזיק מניה עשר שנים, אל תקנה אותה אפילו לעשר דקות". זו רק דוגמה אחת. שוק ההון מלא במשפטים שממחישים את התובנה החשובה ביותר לסוחרים צעירים: השקעה היא סיפור ארוך ומי שמבין זאת לא יסתנוור ממבצעים זמניים.
לכן ההתנהלות של הבנקים, שמתיימרים לא רק לספק את הפלטפורמה (היקרה) להשקיע אלא גם לסייע בהקניית כלים ותובנות כגון "לא לשים את הביצים בסל אחד" (מתוך אתר בנק הפועלים), תמוהה, במקרה הטוב. מה גם שבמקרה של הפועלים, ההצעה לסבסד את העמלות לזמן מוגבל עלולה דווקא לעודד מסחר תכוף כדי לנצל את ההטבה עד תום, כאילו היתה בופה ארוחת בוקר במלון, במקום לבנות תיק מגובש. לכן, ההטבות שהבנקים מציעים כרגע נראות כמלכודות דבש. בואו, קבלו הנחה, ובעתיד תשלמו עמלות מופרכות כמו כולם. לא כדאי להתפתות להן. הבנקים צריכים להזיע — ולהשקיע — יותר. // שקד גרין ערבה
חברות המזון
כשאין תחרות, כדאי להנפיק
שוק ההנפקות והרכישות הלוהט ביותר בשנה האחרונה אינו הייטק וגם לא נדל"ן, אלא דווקא חברות מזון, שרצות בזו אחר זו לבורסה. בתחילת השנה יצרנית הבשר בלדי הונפקה לפי שווי של 750 מיליון שקל, ומאז עלה שווייה ל־1.6 מיליארד שקל. באוגוסט היתה זו מחלבות גד, שהונפקה לפי שווי 725 מיליון שקל, וכעת שווייה הגיע ל־1.1 מיליארד. בשבוע שעבר הצטרפה סוגת לחגיגה, ופרסמה תשקיף לקראת הנפקה, שחשף כי החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים השנה עם זינוק של 79% ברווח הנקי, ל־24.5 מיליון שקל, לאחר שהעלתה מחירים כמה פעמים בשנתיים האחרונות. במקביל רכשה חברת המזון תומר שיווק שלד בורסאי, שיאפשר לה להפוך ציבורית, ועל הספסל מתחממות פטריות מרינה ותנובה, שנערכות גם הן להנפקה.
בהיעדר חלופות בשוק המזון הריכוזי, או פעולה אפקטיבית של הממשלה, הצרכן נאלץ להמשיך לקנות כמעט בכל מחיר, שרק הולך ועולה. חברות המזון הבינו את זה, והפכו למגזר אטרקטיבי להשקעה. המרוץ שלהן לבורסה משמח את המשקיעים, ואת המחיר משלמים הצרכנים. // נורית קדוש
עוד מילה שרוקנה ממשמעות ונהפכה לכלי פוליטי
בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, נאלצנו להסתפק עד כה בתחקירים הצה"ליים, אבל השבוע גם אלה הפכו לסאגה שיצאה משליטה. זה התחיל מתחקירים נקודתיים למה שהתחולל בכל יישוב ובזרועות צה"ליות שונות, המשיך לתחקיר התחקירים שהזמין הרמטכ"ל אייל זמיר כדי לבחון את התחקירים הקודמים, והגיע השבוע לעוד הטרלה מצדו של שר הביטחון ישראל כץ, שבלם מינויי בכירים בצה"ל.
והנה שוב מילה, אחת מאלף, שהממשלה והשלטון האלה רוקנו לגמרי מתוכן. הרי תחקיר אמור להיות בדיקה מעמיקה שיורדת לשורשו של עניין. כל מי שמצטרף לגוף שדורש סיווג כלשהו יודע כמה קטנוני יכול להיות תחקיר ביטחוני. בצה"ל מלמדים חיילים וקצינים להתייחס ברצינות לתחקיר בטיחות. בעולם התקשורת תחקיר הוא עבודת נמלים שחושפת אמיתות שיש אנשים שמבקשים להשאיר במחשכים. תחקיר תמיד כרוך במאמץ, בדקדקנות, בהיצמדות לסטנדרטים מחמירים, וכל זאת כדי להפוך את העולם לטוב יותר.
והנה, שר הביטחון הופך גם את התחקיר לכלי במשחק פוליטי. פחות חשובות לו האמת, או טובת המדינה והצבא. מבחינתו, תחקיר וניסיון לרדת לחקר האמת מועילים רק אם הם מספקים לו עוד כוח. בכל מקרה אחר תחקיר הוא איום שיש להילחם בו — וכך נטמן הזרע לצורך בתחקיר הבא. // דור סער־מן
