סגור
19.11.2026
הלוחש לשבבים

"כשמהפכת ה־AI הגיעה כבר הייתי מוכן"

רפי עמית הפך את קמטק ממפעל צנוע במגדל העמק, שמייצר מכונות בדיקה לשבבים, לענקית ששווה 4.7 מיליארד דולר. בריאיון למוסף כלכליסט הוא מספר כיצד טכנאי מזגנים נעשה ספק שירותים חיוני של אינטל וסמסונג, למה המשבר באנבידיה הוא לא יותר ממכה קלה בכנף המהפכה, ואיך הוא מתכנן לגדול דווקא בזמן של צניחות שוויים, כשהמשקיעים מפגינים חשש מהיווצרות של בועה: "יש פה הזדמנות שמגיעה פעם בדור. חייבים לנצל אותה"
עמית בפתח מפעל קמטק במגדל העמק. "המוסדיים הגיעו אלינו רק בשנים האחרונות, קודם לא ספרו אותנו. זה לא היה ככה עם האמריקאים. אז אם אנחנו סינדרלה, זה רק
עמית בפתח מפעל קמטק במגדל העמק. "KLA האמריקאית כבר רצתה לקנות אותנו הרבה פעמים, אבל אז היינו מפסידים את השוק הסיני, לכן ויתרנו"



רפי עמית נוהג לנסוע לבתי מלון ברחבי העולם עם טסטר. "כשיש בעיה עם נורה מהבהבת, אני מיד מתקן", הוא אומר, "תמונה תלויה באלכסון, דלת חורקת, נזילה. כל אלה משגעים אותי, יש לי דחף לתקן. אני לא יכול לסבול שמשהו לא עובד טוב". אבל להקפדה הזאת יש תנאי. "אל תהיה לי פרפקציוניסט בעלות מטורפת, זה לא חוכמה", הוא מדגיש, "זה עניין של עלות־תועלת, האתגר הוא למצוא את הבאלאנס בין פרפקציוניזם לעלות סבירה".
האיזון הזה, בין דיוק לעלות, נמצא בלב העסק שבנה. קמטק, החברה שהקים במגדל העמק, מייצרת מכונות שבודקות רכיבים בתהליך הייצור המסובך של שבבים: מחפשות פגמים, מודדות גבהים ומוודאות שהחיבורים הזעירים יוכלו לעבוד יחד. ככל שהמארזים נעשים מורכבים ויקרים יותר, כך גם גדל המחיר של פגם שחמק מבדיקה. "זיהוי יתר הוא הקילר של התעשייה. ככל שאתה מזהה יותר פגמים אמיתיים — אתה מלך", הוא אומר.
מהפכת ה־AI הפכה את קמטק למבוקשת מתמיד, וב־2023 החברה נכנסה למדד ת"א 35. במאי האחרון היא נסחרה לפי שווי שיא של כ־10 מיליארד דולר, ואת השנה הנוכחית היא עתידה לסיים עם הכנסות שיא של כ־595 מיליון דולר — זינוק של כ־20% לעומת השנה שעברה. עם זאת, בחודשים האחרונים ההייפ סביב AI החל להתערער, המשקיעים בשוק ההון החלו לחשוש שההשקעות העצומות בתחום לא יצדיקו את עצמן, והמניות של חברות רבות צללו, ובהן מניית קמטק, שנחתכה ביותר ממחצית בתוך כחצי שנה. פרשת הדחתו של ג'נסן הואנג, נשיא ענקית השבבים אנבידיה, רק מוסיפה עוד אי־ודאות לענף כולו.
"חברה חזקה כמו אנבידיה לא יכולה להיות תלויה באדם אחד", אומר עמית בריאיון ל"מוסף כלכליסט". "אל תסתכלו על התגובה המיידית של השוק. זה תמיד נורא עצבני והיסטרי בהתחלה. הבגידה של הנשיא באשתו היא לא העניין המהותי, אלא החשש שאנבידיה אולי הפרה החלטות של הממשלה ומכרה לסין רכיבים שאסור היה לה למכור. בעוד שבועיים הבלגן בבורסה יתמתן ויתברר כמה הערך האמיתי של החברה ירד. זו מטוטלת ללא היגיון כלכלי. לא יכול להיות שחברה שווה היום 100 מיליארד דולר ולמחרת בהינף יד שווה 80 מיליארד דולר. יש לה אותם לקוחות, אותם ביצועים ואותו עתיד. אז מה קרה?".
ובכל מקרה, גם אם אנבידיה תיקנס ותיפגע, אומר עמית, זה לא ישנה את המהות של מהפכת ה־AI ואת הכיוון שאליו הולך הענף. "מה שקורה היום זה לא עוד סייקל של גידול, זו מהפכה תשתיתית", הוא מצהיר, "ככל שמגיעים אליך יותר ויותר לקוחות עם דרישות, אתה מבין שאתה נמצא בשוק הכי נכון, עם הגידול הכי מהיר, עם הזדמנות שקורית לך פעם בדור, שאם לא תנצל אותה לא תסלח לעצמך".
שער פנים כתבה 19.11.26

הבית
"לא הבנתי מה רוצים ממני בבית הספר, אני לייט בלומר"
עמית צועד איתנו בקומת הייצור במפעל במגדל העמק, מתבונן מבעד לזכוכית במהנדסים שבבגדים סטריליים ובמכונות המורכבות והעדינות. "הכל פה כל כך עדין, שלהתלבש כדי להיכנס לחדר נקי זה סיוט", אומר המנכ"ל והיו"ר, שמחלק היום את חייו בין סינגפור, הונג קונג, תאילנד ("נופש בפוקט כשצריך 'שטיפת ריאות' מכל זיהום האוויר") וישראל ("רק חודשיים בשנה"). "גרגיר אחד יכול לשבש את הבדיקה. חשיבות הגילוי המוקדם של הפגמים היא הסיבה שאנחנו, ועוד חברות כמונו, גדלות ככה. תעשיית המוליכים־למחצה מחייבת תנובה של 99% ומעלה כדי להיות רווחית. תקלה ברכיב אחד תגרום לך לזרוק לפח מכלול רכיבים בעלות של אלפי דולרים".
הוא גדל בשכונת כרמל צרפתי בחיפה, דור עשירי בארץ למשפחות יוצאות מרוקו ופרס, ועבד כטכנאי מזגנים. "אבא היה אדם אינטליגנטי וסקרן, אבל החיים הביאו אותו להיות מכונאי רכב", הוא אומר, "אז העולם נחלק לבעלי הון ופועלים, לא היה מעמד ביניים. אני זוכר את אבא שלי אומר לי: 'אתה לא רוצה להיות פועל במוסך כמוני? תלמד'.
"גדלתי בעולם של שורדי שואה. כולם חיו בצמצום. אמא שלי גדלה בבית שהתקיים מהפרנסה של אחיה, וכשהוא נפטר, המשפחה התמוטטה. אמא שלי היתה עדיין תלמידת בית ספר, והיא עזבה אותו כדי לטפל בבית של שמונה אחים ואחיות ואמא שלא מתפקדת. ההישרדות קדמה להכל".
"אני מה שנקרא לייט בלומר. את התיכון סיימתי בציונים של 5־6. לא הבנתי מה רוצים ממני בכלל. אבל בצבא מאוד הצלחתי, והייתי מפקד בשריון. כשהשתחררתי הלכתי קצת לעבוד כטכנאי מיזוג אוויר באלקטרה, כי זה מה שלמדתי בבית ספר. עבדתי בזה כמה שנים והייתי מבסוט, אבל כל הזמן ניקרה בי המחשבה: 'זה מה שמחכה לי כל החיים?'". אז בגיל 22 הוא נרשם לקורס הכנה לטכניון, ומשם המשיך ללימודי הנדסת תעשייה וניהול. "עשיתי ריסט על כל מה שאי פעם לימדו אותי", הוא אומר.
לפרק היזמי בחייו הגיע עמית אחרי שעבד כמנהל בחברת הטכנולוגיה הרפואית אלסינט. "ניהלתי מחלקה והקמתי מפעל למעגלים מודפסים במעלות. בשלב מסוים ראיתי שיש ביקושי יתר בשוק למעגלים ורציתי להרחיב את המפעל, אבל אמרו לי 'לא, המיקוד שלנו הוא בציוד רפואי, לא במעגלים מודפסים'. אז אמרתי 'אוקיי, אעשה זאת בעצמי', והלכתי להקים את PCB".
"לישראל יש יכולות טכנולוגיות גבוהות, אבל עם כל הכבוד, מבחינת פוליטיקה וסיכונים, כל מלחמה עם איראן היא סיכון למפעלים. ישראל מוגדרת מדינה ברמת סיכון גבוהה, והמשקיעים לא אוהבים את זה. אי אפשר לעשות כל מה שאנחנו רוצים וששום דבר לא יושפע"
מנכ"ל אנבידיה היוצא ג'נסן הונאג. עמית סבור שגם הטלטלה בענקית השבבים לא תשנה את המגמה במניות חברות ה־ AI . "לא רק שהשוק לא יירד, הוא יתעצם"
מנכ"ל אנבידיה היוצא ג'נסן הונאג. עמית סבור שגם הטלטלה בענקית השבבים לא תשנה את המגמה במניות חברות ה־ AI . "לא רק שהשוק לא יירד, הוא יתעצם"
מנכ"ל אנבידיה היוצא ג'נסן הואנג. "זו מטוטלת ללא היגיון כלכלי. לא יכול להיות שחברה שווה היום 100 מיליארד דולר ולמחרת 80 מיליארד. יש לה אותם לקוחות, אותם ביצועים ואותו עתיד. אז מה קרה?"
(צילום: Gonzalo Fuentes/REUTERS)
ב־1981 עמית יצא לדרך עם קבוצת בכירים מאלסינט והקים במגדל העמק מפעל לייצור מעגלים מודפסים לתעשיית מוצרי האלקטרוניקה. פעילות המפעל החדש חייבה גם ביצוע של בדיקות קפדניות, והמומחיות הגוברת בהן היא שהביאה להקמת קמטק ב־1987. "בהתחלה הבדיקות שלנו הסתכמו בבחורה שמסתכלת דרך לופה על הרכיבים ומחפשת קצר, נתק או שריטה", נזכר עמית, "אמרתי לעצמי שזה לא הגיוני. ואם מגרד לה הראש לרגע? היה ברור שזה חייב להיות אוטומטי. תיארתי לצבי נטר, מהנדס ראשי מאלסינט, משהו שהיה בראש שלי, איזו דרך לעשות את הבדיקה יותר מהירה ומדויקת, והוא תרגם את זה למציאות".
המכונה הראשונה של קמטק היתה מבוססת ציוד צילום אופטי, אבל עוד לא ידעה לזהות פגמים אוטומטית, רק להפנות את תשומת לבו של הבודק לחריגות. "בהמשך הגיעה גם האלגוריתמיקה, התוכנות שמזהות לבד את הפגמים", הוא אומר.
ההתרחבות הראשונה קרתה ב־1997, כשעמית הקים חברה־אחות נוספת לקמטק, אמיטק, שמפתחת מצעים מתקדמים לתעשיית השבבים. אקסס, החברה־הבת של אמיטק, שמייצרת בסין את המצעים, נערכת להנפקה בבורסה בשנזן שבסין, כאשר ההערכות בשוק בנוגע לשווי החברה נעות בין 1 ל־2.5 מיליארד דולר.
בתחילת האלף הנוכחי, על רקע ירידה ברווחיות בתחום המעגלים, קמטק נכנסה לעולם השבבים. "הבנו שצריך לעבור למגרש יותר מאתגר ומתוחכם שאפשר גם להרוויח בו בצורה נורמלית", אומר עמית. היקף השינוי היה גדול. מחיפוש פגמים של עשרות מיקרונים במעגלים מודפסים לזיהוי פגמים מיקרוסקופיים בגדלים ננו־מטריים. "אם בעבר מכרנו מכונת בדיקה למעגלים מודפסים ב־15 אלף דולר, מכונה לבדיקת שבבים עולה היום כבר יותר ממיליון דולר".
במקביל עמית התקרב ללקוחות גם גיאוגרפית, כדי לפתוח דלת לשוקי המזרח. ב־2003 עבר להונג קונג, בעקבות ריכוז הלקוחות של קמטק ו־PCB באסיה. הוא עסק בגיוס מנהלי מכירות, בהקמת מערך שירות ותמיכה ובפגישות עם לקוחות. "אתה חייב מגע אישי, חייב להבין את התרבות, את הרצונות של הלקוח", הוא אומר. "מנכ"ל הוא לא עוד איש מכירות, יש לו כוח לשנות".
לפני יותר מעשור נכנסה קמטק בהדרגה לתחום המארזים המתקדמים (Advanced Packaging) — מארז צפוף של שבבים ייעודיים ומתוחכמים, שפועל כמו מעבד גרפי (GPU), מעבד מרכזי ורכיבי זיכרון מהיר, שאמורים לעבוד זה עם זה בדיוק כירורגי. "הבנו שאם השוק הולך לשיפור ביצועים של מחשבים, זה יהיה מנוע הגידול שלו, ולכן גם של תחום השבבים. היינו בין הראשונים לזהות את המגמה הזאת, וכיום היא מהווה כ־80% מפעילות החברה".
בינתיים הביקושים בשוק התהפכו לטובת פעילות בדיקות השבבים של קמטק, מה שהוביל את עמית למכור את העסקים האחרים ולהתמקד במהפכה החדשה. "ב־2017 מכרנו את חטיבת הבדיקות למעגלים המודפסים של קמטק לקרן הסינית Principle Capital תמורת כ־35 מיליון דולר, וב־2018 מכרנו את השליטה ב־PCB לקרן פימי בכ־125 מיליון שקל".
כשהגיע המפץ הגדול של ה־AI, הוא התאים לקמטק כמו כפפה ליד. הדרישה לכוח מחשוב זינקה, ובעקבותיה הביקוש של יצרניות השבבים הגדולות למכונות בדיקה מתאימות. כעת המכונות של קמטק הן חלק בלתי נפרד מפס הייצור של TSMC (יצרנית השבבים הגדולה בעולם), סמסונג, IBM ואינטל. "זה התוצר של הרבה מאוד שנים של ידע", אומר עמית. "ככל שאתה מתקין יותר מכונות, אתה צובר ניסיון. אתה מבין מה הולך להיות הדור הבא שלהן. זה כוח עצום. כשהלקוחות חיפשו פתרון מהיר, הם גילו שאנחנו שם כבר די הרבה זמן. אז כל מה שאנחנו צריכים הוא לדאוג להיות הכי טובים ולא ליפול. כשהמהפכה הגיעה, כבר הייתי מוכן".
"המהפכה הבאה היא עולם ה־AI הפיזי. במקום ענן אתה קונה מחשב גדול, שם עליו את כל התוכנה והוא נותן לך את התשובות בלי תלות בתקשורת. פיזיקל AI יגיע לכל מוצרי הקצה, ומבחינתנו המשמעות היא עוד רכיבים מורכבים שצריך לבדוק בצורה טובה"גר"
אולמות הייצור במפעל קמטק. "הכול פה כל כך עדין, להתלבש כדי להיכנס לחדר נקי זה סיוט. גרגיר אחד של זיהום יכול לשבש את הבדיקה"
אולמות הייצור במפעל קמטק. "הכול פה כל כך עדין, להתלבש כדי להיכנס לחדר נקי זה סיוט. גרגיר אחד של זיהום יכול לשבש את הבדיקה"
בתוך מפעל קמטק. "ככל שאתה מתקין יותר מכונות, אתה מבין יותר מה יהיה הדור הבא שלהן. זה כוח עצום. לכן כשהלקוחות נכנסו ל־AI, הם גילו שאנחנו שם כבר זמן רב"
(צילום: אלעד גרשגורן)
האתגר
"אי אפשר לעצור את רכבת ה־AI, זה מרוץ חימוש"
עמית כבר עבר עם קמטק כמה תהפוכות בבורסה: מההנפקה ב־2000, סמוך להתפוצצות בועת הדוט־קום, דרך השפל במשבר 2008 ועד הזינוק עם עליית חברות ה־AI. לכן הוא לא מבוהל מהנסיגה שמתרחשת עכשיו בתחום ה־AI בבורסה. "במשבר של 2008 המניה צללה ל־30 סנט, והמשקיעים לחצו למכור, אמרו לנו 'תיפטרו מזה בכל מחיר'. ובהמשך, כשקפצנו ל־2 דולר למניה, המשקיעים לחצו למכור מהפחד ששוב נצלול לשווי מפעם. אז אני לא מתרגש. ברגע שאתה חברה ציבורית אתה צריך לדעת להתמודד עם זה".
עסקי ה־AI ממשיכים לצמוח, אבל המשקיעים חוששים. זו בועה שמתפוצצת?
"כדי שבינה מלאכותית תעבוד נדרשות השקעות גדולות. החברות לקחו התחייבויות בריבית שמכבידה עליהן, אבל עוד לא המציאו מודל כלכלי שיחזיר את ההשקעה. בגלל זה יש עכשיו ירידות. ברור שמשהו צריך להשתנות פה כדי להצדיק את זה. אבל בסופו של דבר הן ימצאו דרך להגיע לנקודת איזון. זו תשתית יותר מדי חיונית מכדי שזה לא יקרה".
השנה הצבתם לעצמכם יעד שאפתני: להכפיל את ההכנסות בתוך שלוש שנים. אתה עוד חושב שזה ריאלי?
"אני מאוד בטוח במגמה. אני מכיר את ההזמנות שלי לשנה הקרובה ויכול לומר שעד 2028 נהיה מפוצצים בהזמנות".
בשנה האחרונה התחזקו הקולות שקוראים להטיל יותר רגולציה על פעילות ה־AI, בעיקר מהצד הדמוקרטי בארצות הברית, שהתחזק מאוד בבחירות האמצע החודש. אתה חושש מההשפעה של זה?
"אנליסטים מחפשים תמיד עוד מדדי פחד, וכאן החשש הוא שאם הדמוקרטים הם הרוב בקונגרס הם ינסו להגביל את הקמת מרכזי הדאטה, שמהווים זיהום סביבתי. זה לא אומר שזה מה שיקרה.
"אקסס, החברה שלנו בסין, היא חלק משרשרת האספקה של תעשיית השבבים, וכיום זמן האספקה של ציוד בתחום עומד על 28 חודשים. זה טירוף שנובע מהביקושים. כולם רצים אחרי הציוד. הרכבת הזאת כבר יצאה מהתחנה, אי אפשר לעצור את ה־AI כי אי אפשר בלעדיו. זה כמו לומר 'בוא נרוקן את העולם מחמצן'. ברור שמי שישלוט בבינה המלאכותית ישלוט בכל, אז אף אחד לא יכול להרשות לעצמו להפסיד את המלחמה הזאת.
"סין משקיעה סכומי עתק בתחום, ולעולם המערבי אין ברירה אלא להילחם. אמריקה מנסה לחסום את סין מלהשיג שבבים לבניית חוות שרתים מתקדמות, כי היא יודעת שאם היא תפסיד את ההובלה לסין, היא תהיה בצרות. מדובר במרוץ חימוש, בדיוק כמו שהיה המרוץ להשיג נשק גרעיני, ולכן לא רק שהשוק לא יירד, הוא יתעצם".
מה השלב הבא?
"עולם ה־AI הפיזי, זאת המהפכה הבאה והיא תגיע לכל מוצרי הקצה. במקום ענן אתה קונה מחשב גדול, שם עליו את כל התוכנה והאלגוריתמיקה והוא נותן לך את התשובות בצורה מקומית אצלך, בלי תלות בחוות שרתים שיושבת באיזה חור בעולם או בקווי תקשורת. מבחינתנו, המשמעות היא עוד רכיבים מורכבים שצריך לבדוק בצורה טובה".
טראמפ ונשיא סין שי ג'ינגפינג, וושינגטון, ספטמבר. "אם סין פולשת לטיוואן היא בעצם מכריזה מלחמת עולם, כי ארצות הברית תלויה בשבבים טייוואניים"
טראמפ ונשיא סין שי ג'ינגפינג, וושינגטון, ספטמבר. "אם סין פולשת לטיוואן היא בעצם מכריזה מלחמת עולם, כי ארצות הברית תלויה בשבבים טייוואניים"
טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג, וושינגטון, ספטמבר. "אם סין פולשת לטייוואן היא בעצם מכריזה מלחמת עולם, כי ארצות הברית תלויה בשבבים טייוואניים"
(Julia Demaree Nikhinson/AP)
המפעל
"הגענו מתמריצים, לא מתוך סנטימנט"
כדי לממש את תוכנית הצמיחה של קמטק לשנים הקרובות, עמית צריך כבר עכשיו לדאוג לשורה של נושאים ארציים יותר: אישורי בנייה, עובדים ושטח למכונות. "להפוך להיות חברה גלובלית מישראל זה כבר הישג", הוא אומר. "אבל משקיעים ישראלים מוסדיים נכנסו לקמטק רק בשנים האחרונות. קודם לא ספרו אותה. זה לא היה ככה עם המשקיעים האמריקאים והלקוחות שלנו. אז אם אנחנו סינדרלה, זה רק במונחים של ישראל, כי אנחנו היינו פה כל הזמן והם לא היו".
איך נערכים לא לפספס את ההזדמנות?
"לתכנן בראייה של שלוש שנים קדימה. לטפל באישורי בנייה שבישראל לוקחים שנתיים. יש לי 600–700 עובדים בישראל ואצטרך פי שניים. איפה אשים אותם? יש לנו גם שלוש יצרניות בארץ שבונות לנו את המכונה הבסיסית. אני דואג שהשותפים שלי לייצור ערוכים עם חלקים ומתארגנים לגידול שלי, שהם לא יתקעו אותי. אחר כך אני צריך שטחים לחדרים נקיים, למשרדים. כל זה עומד לקרות מכאן".
ה"מכאן" הזה הוא מגדל העמק, שאליה הגיע עמית בתחילת שנות השמונים בחיפוש אחר מקום להקים בו את מפעל המעגלים המודפסים הראשון שלו. "חיפשתי אזור פיתוח. בהתחלה הגעתי לעפולה, נפגשתי עם ראש העיר, אבל הגישה הוציאה לי את החשק. אתה בא להקים מפעל, לפתח את העיר, אתה מצפה שיפרסו בפניך שטיח אדום, אבל התחושה שקיבלתי היתה שעושים לך טובה שמדברים איתך בכלל. ואז אמרו לי: מגדל העמק הולכת לקבל אזור פיתוח, תנסה. שאול עמור, שהיה ראש המועצה, אמר לי מיד: 'מה שתרצה אני נותן לך'. הוא הבין שתעשייה מחזיקה את ערי הפיתוח. תראי: יושבים פה עכשיו טאוור הענקית, KLA, אנחנו ו־Eastronics".
מה הופך דווקא את האזור הזה למוקד של תעשיית השבבים?
"תמריצים. לא באנו מסנטימנט. הטבות מדינה לאזורי פיתוח מושכות משקיעים, וקיבלנו תמריץ סופר־משמעותי: הלוואות ומענק בשיעור של 70% מההשקעה. וגם הטבות מס. אם בקריית שמונה ייתנו תמריצים כאלה, מפעלים יעברו. זו תעשייה שדורשת השקעות אינסוף, והמדינה חלקה איתנו בסיכון הזה. קמטק משלמת פחות מ־10% מס לכל החיים. בתל אביב היינו משלמים 30%. אפשר לייצר את זה גם במקומות אחרים. הנה, עכשיו יש קבוצת השקעות קנדית (AWZ) שרוצה להקים מפעל שבבים באשקלון. זאת השקעת עתק של 5 מיליארד שקל, בלי סיוע ממשלתי מהותי זה לא יקרה. אי אפשר לדבר על חשש מאמברגו בלי לפתח יכולת מקומית".
מה בכל זאת יכול לשבש את התוכנית להגיע למכירות של 1.2 מיליארד דולר?
"שלא נעמוד בתוכניות הפיתוח בזמן, שנאבד את כושר התחרות בגלל פיגור בצד הטכנולוגי. 'ברבורים שחורים' כמו מלחמה. אם נתב"ג מושבת ואין נחיתות והמראות, לא מגיעים חלקים למכונות. מה אתה עושה במצב כזה? ישראל מוגדרת מדינה ברמת סיכון גבוהה, ומשקיעים לא אוהבים את זה".
גורמים רבים במערב מעריכים שבשנה הבאה סין תפלוש לטייוואן. מה יקרה לתעשיית השבבים בתרחיש כזה?
"אם זה קורה הלך הכל, נגמר הסיפור. בטייוואן פועלת ענקית השבבים TSMC, שמספקת רכיבים לתעשיות הטלפונים, הנשק ומה לא. ארצות הברית אומנם מקימה מפעל שבבים משלה בשטחה, אבל הוא עוד לא התחיל לייצר, לכן אם סין פולשת לטייוואן היא בעצם מכריזה מלחמת עולם. כי התפקיד של TSMC מהותי. בלעדיה אין למערב מכשירי טלפון, אין טילים, אין מטוסים, אין כלום. מי יכול לאפשר לעצמו דבר כזה? לכן היא תעודת הביטוח של הטייוואנים. הם יודעים שהעולם לא יכול בלי הצ'יפים שלה".
אתה נמצא בין הפטיש לסדן הזה. יש לך חברה בסין והטייוואנים והאמריקאים הם לקוחות חשובים שלך. יש תסריט שבו ייאלצו אותך לבחור בין ארצות הברית לסין?
"תיאורטית כן, מעשית — פחות. בסופו של דבר יש תלות מטורפת בין המדינות. סין היא עדיין היצרנית הגדולה בעולם, וענקיות כמו טסלה ואפל תלויות בה. את לא יכולה להעביר ביום אחד שרשרת ייצור מסין למקום אחר בעולם".
עמית בחנוכת מפעל PBC במגדל העמק ב־ 1981 . "זאת תעשייה שדורשת השקעות אינסוף. הטבות מושכות משקיעים לאזורי פיתוח"
עמית בחנוכת מפעל PBC במגדל העמק ב־ 1981 . "זאת תעשייה שדורשת השקעות אינסוף. הטבות מושכות משקיעים לאזורי פיתוח"
עמית בחנוכת מפעל PCB במגדל העמק, 1981. "זאת תעשייה שדורשת השקעות אינסוף. הטבות מושכות משקיעים לאזורי פיתוח"
(צילום: באדיבות המרואיין)
העתיד
"משחקי המלחמה בענף הם הדרך שלי לשמור על חדות"
גרעין השליטה בקמטק מתחלק בין חברת ההחזקות הישראלית Priortech (21%), שעמית הוא ממייסדיה, לתאגיד הטכנולוגיה הטייוואני Chroma (17%). יתר המניות מוחזקות בידי הציבור. "יש לנו גרעין שליטה חזק אסטרטגי שלא מחפש רווחים מהירים", אומר עמית. "זה נותן הרבה שקט. זה מאוד חשוב בגלל המחזוריות שיש בתעשיית השבבים. גרעין שליטה חזק לא נבהל מירידה תקופתית, ומחפש טווח ארוך".
אתה לא חולם על אקזיט?
"KLA האמריקאית כבר רצתה לקנות אותנו הרבה פעמים, אבל אז היינו מפסידים את השוק הסיני, לכן ויתרנו".
למה לך להמשיך להתמודד עם הלחצים של חברה ציבורית?
"אפשר לשבת בבית, להסתלבט עם חברה פרטית, בלי הסטרס הזה, אבל יש יתרונות לציבוריות. עובד יכול לקבל מאות אלפי דולרים רק משום שהמניה עלתה. זה כלי חזק, אבל הוא מחייב אותך לעבוד קשה בלהראות צמיחה".
אתה כבר בן 77. לא התעייפת מכל הדרמות?
"להפך. משחקי מלחמה הם המתרגל הכי טוב למוח. כשמתחרה שלך משיק משהו חדש, אתה מיד חושב איך אתה סוגר את הפער. אתה כל הזמן צריך למצוא פתרונות. וזה מחדד אותך. ללכת לסינמטק ולקרוא ספרים זה נחמד, אבל אם אין לך משחקי מלחמה, אתה פסיבי".
עד מתי תמשיך?
"אין לי תאריך תפוגה. כל עוד אני חד, ומנתח נכון דברים — זה יימשך".

באנר