סגור
Dun's 100

מעבר לענן – מודל וולונטרי להסדרה

מי שלא יאמץ עקרונות הוגנים בתחום רישוי תוכנה מרצונו עשוי למצוא כי עקרונות שונים נכפים עליו, בין אם על ידי רגולטורים ובין אם מכוח סטנדרטים שיקבעו על ידי השוק

המגמה הרווחת בעשור האחרון בתחום התוכנה, בעולם ובישראל, היא מעבר ממודל של התקנת תוכנות במערכות הלקוח למודל של תוכנה המוענקת כשירות, וזאת באמצעות שימוש בתשתיות ענן. בשנים האחרונות מגמה זו מאיצה, אולם לצד היתרונות שהיא מעניקה ללקוחות (בין היתר, מבחינת אמינות, זמינות, גמישות וצמצום עלויות) ספקי תוכנה רבים עדיין מעדיפים להציע תוכנות במודל ההתקנה, שכן לגישתם מדובר במודל רווחי יותר וכזה אשר מצמצם את התחרות מול מתחרים, בשל הקשיים האינהרנטיים הכרוכים במעבר לתוכנה חלופית.
על אף שהיה צפוי שהשוק החופשי יעודד את המעבר לענן ויצמצם את השימוש במודל ההתקנה (היכן שהוא לא נדרש), ספקי תוכנה רבים עדיין מערימים קשיים, טכניים וחוזיים, על מעבר כאמור. כך למשל, ספקים רבים מציעים תנאים מועדפים להתקשרות במודל התקנה, מגבילים את ההגירה לספקי ענן וגובים תשלומים נוספים עבור שימוש בשירותי ענן.
בהיעדר אסדרה בתחום זה, שני ארגונים אירופאיים, ה-CISPE וה-CIGREF, המייצגים ספקי תשתיות ענן, חברות גדולות וגופים ציבוריים, ניסחו אמנה וולונטרית הכוללת עשרה עקרונות לרישוי תוכנה תחרותי והוגן במודל הענן (Ten Principles of Fair Software Licensing for Cloud Customers), אשר נועדו להסדיר את האופן בו ספקי תוכנה מתקשרים עם לקוחותיהם. נכון להיום, העקרונות המוצעים אינם מחייבים, אך הם מתכתבים עם הצעת חוק העומדת בפני הפרלמנט האירופי ביחס להסדרת השווקים הדיגיטליים באירופה, ויתכן וחלקם אף יאומצו בעתיד במסגרת חקיקה זו.
העקרונות המוצעים שואפים להסדיר את היחסים החוזיים שבין ספק התוכנה והלקוח, ובין היתר מטילים על ספקי התוכנה את החובה לנסח את הסכם הרישיון בתוכנה בצורה ברורה ומובנת, תוך התייחסות לשימושים הצפויים על ידי הלקוח והיקף הרישיונות המוענקים לו. בד בבד, העקרונות שואפים למנוע מספקי תוכנה מונופוליסטיים לנצל את מעמדם לרעה, ובין היתר הם אוסרים לחייב לקוח שרכש רישיון תוכנה במודל התקנה לרכוש רישיון נפרד לצורך שימוש בתוכנה בענן, אוסרים על הגבלת לקוחות ביחס לבחירת ספק תשתית הענן הרלוונטי (למשל על ידי גבייה של דמי רישיון מוגדלים בגין הגירה לספק אחר) ואוסרים על אפליית לקוחות בתמחור השירות.
עמידה בעקרונות היא וולונטרית לחלוטין, וספקי תוכנה רבים עשויים שלא לאמץ אותם. זאת הואיל והעקרונות עלולים להגביל את יכולתם לקבוע את תנאי הרישיון לפיהם הם מפיצים את תוכנותיהם (לרבות ביחס לגביית דמי הרישיון מוגדלים בגין מעבר לשירותי ענן) ואת יכולתם "לנעול" את הלקוח בפלטפורמה מסוימת תחת תנאים המיטיבים עמם.
1 צפייה בגלריה
אלה טבת רועי לאור דן אנד ברדסטריט
אלה טבת רועי לאור דן אנד ברדסטריט
אלה טבת ורועי לאור
(קרדיט: יח"צ)
על אף שהדבר מצמצם את חופש החוזים להתקשרות בין עסקים, אימוצם של כללים בסיסיים והוגנים בתחום רישוי תוכנה ורישוי תוכנות בענן יביא לתועלת רבה לא רק ללקוחות, אלא גם לספקי התוכנה וספקי תשתיות הענן. כך, צפוי כי אימוץ כללים מסוג זה יגביר את התחרות בשוק, יסייע ללקוחות לקבל שירותים חדשניים ואמינים ולהוזיל עלויות, עשוי להוזיל עלויות תפעוליות לספקי התוכנה ויאפשר גמישות תפעולית וניידות בין שירותי ענן שונים תחת אותו רישיון ויאפשר השוואה פשוטה בין תנאי הרישיון של ספקי תוכנה מתחרים, ומתוך כך יעודד עוד יותר את הגדלת נתח השוק של שירותי הענן ויאפשר כניסה של שחקנים חדשים לשוק.
לעמדתנו, רגולציה יעילה לא צריכה להוות נטל על עסקים, ולהיפך, יכולה להיות לה תרומה משמעותית להגדלת נפח השוק, לטובת כלל השחקנים בו. לפיכך, אנו סבורים כי ככל שייקבעו ויאומצו כללים בסיסיים והוגנים בתחום רישוי תוכנה ורישוי תוכנות בענן, כן ייטב לכולם. כמו כן, ועל אף שאין בישראל ובעולם רגולציה ברורה להסדרת היחסים החוזיים בתחום רישיונות תוכנה ושירותי הענן, נראה כי הרגולציה האירופאית מתקדמת לכיוון זה ומומלץ כי גם בישראל גורמי הרגולציה הרלוונטיים ישקלו לאמץ מסגרת פעולה בה יבוא לידי ביטוי האיזון הראוי בין האינטרסים של השחקנים השונים במגרש זה. חשוב לזכור שמי שלא יאמץ עקרונות הוגנים בתחום רישוי תוכנה מרצונו עשוי למצוא כי עקרונות שונים נכפים עליו, בין אם על ידי רגולטורים ובין אם מכוח סטנדרטים שיקבעו על ידי השוק.
מאת עו"ד אלה טבת, שותפה ומנהלת את מחלקת קניין רוחני ופרטיות במשרד עו"ד גרוס ושות' ועו"ד רועי לאור, עו"ד במחלקה