ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, הוא אולי האדם היחיד בעולם שכל החלטה שלו נוגעת ישירות כמעט לכל משק בית בישראל — גם אם מרבית הישראלים לא יודעים זאת. כפוסק העל של מחיר הכסף בעולם, פאוול ניצב השנה בעין הסערה בין הכלכלה, הפוליטיקה והשווקים.
במשך חודשים מפעיל עליו הנשיא דונלד טראמפ לחצים עצומים להפחית את הריבית בארה"ב — לא ב־0.25% צנוע אלא בקפיצה חדה לרמות של אחוז אחד ואף פחות. פאוול יודע היטב כי גם הורדה חד־פעמית של רבע אחוז לא תשביע את התיאבון של טראמפ, שחותר לכסף כמעט חינם שיקל על תשלומי הריבית של החוב האמריקאי התופח, יאפשר להמשיך במדיניות הפיסקלית המרחיבה שלו, וגם כמובן יספק למשקי הבית חגיגת צריכה ויעורר עליות חדות בוול סטריט.
אלא שפאוול, בעקשנות נדירה ובגובה עיניים מול הנשיא החזק בעולם, מסרב. מבחינתו, במאזן הסיכונים הנוכחי — הורדת ריבית משמעותה סכנה של התפרצות אינפלציונית, שתפגע דווקא בחלשים ביותר. אחת כזו כבר ספג ב־2022 כאשר אחרי הקורונה ובעיצומה של מלחמת רוסיה־אוקראינה הוא סבר שמדובר בתופעה "זמנית".
ייחודו של פאוול טמון ביכולתו לשמור בקנאות על עצמאות הפד מול מתקפה פוליטית מתוזמרת: קללות, איומים בפיטורים, חשדות שווא, ולבסוף הצבת נאמני טראמפ בוועדה המוניטרית עצמה. ועדיין, בנאומו בג'קסון הול, פאוול הבהיר כי המדיניות תמשיך להיות מוכתבת רק על ידי נתונים ושיקולים מקצועיים.
כאשר הפד בוחר להותיר את הריבית בארצות הברית גבוהה, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לא יכול להרשות לעצמו לסטות מהקו. הורדת ריבית מקומית מול סביבת ריבית גבוהה באמריקה עלולה לגרור בריחת הון, היחלשות השקל והגברת לחצים אינפלציוניים. לכן, באופן ישיר, החלטתו של פאוול מנעה הורדת ריבית גם כאן. זאת הסיבה חכך שכאשר פאוול מדבר על "מאזן סיכונים" חדש בוויומינג, שוק האשראי והמשכנתאות הישראליים מרגישים זאת היטב. הוא אולי אמריקאי, אבל השפעתו על חיינו יומיומית, ממשית — וגדולה יותר מזו של מרבית קובעי המדיניות המקומיים.
