פרסום ראשון
שילמה חוב באלפי מטבעות של עשר אגורות - ונאלצה לשלם פי חמישה בהוצאות משפט
במקום להעביר לנושה שלה את סכום החוב בסך 600 שקל בהעברה בנקאית מסודרת, חייבת בחרה לשלם באלפי מטבעות ולהניח אותן על מפתן דלתו של הנושה שטען כי שילמה לו כך מתוך נקמה – כשלא הצליחה להוכיח שהעבירה את כל הסכום רשמת ההוצאה לפועל חייבה אותה לשלם תוספת כבדה
לשלם חוב באלפי מטבעות של עשר אגורות ללא תיעוד מלא ? לא מומלץ. בית משפט פסק כי נתבעת תשלם 600 שקל לתובע, אולם הנתבעת החליטה באופן חוקי לשלם את החוב לא בהעברה בנקאית אלא במסירת אלפי מטבעות של עשר אגרות ועוד. הצד הזוכה שקיבל את המטבעות טען שלא קיבל את כל הכסף שנפסק לטובתו ופתח נגדה תיק בהוצאה לפועל. בשבוע שעבר רשמת ההוצאה לפועל דחתה את בקשתה של החייבת שטענה כי שילמה את מלוא חובה וקבעה כי החייבת לא הוכיחה ששילמה את מלוא סכום פסק הדין בסך 600 שקל והורתה לה לשלם 700 שקל וכן קבעה כי החייבת תישא בהוצאות הנושה בסכום כולל של 3,000 שקל כהוצאות מיוחדות.
הסיפור החל בפסק דין שניתן בשנה שעברה על ידי בית משפט לתביעות קטנות שהורה כי על החייבת, סוכנות ביטוח, לשלם 600 שקל למי שתבע אותה. התובע הגיש נגד החייבת תיק בהוצאה לפועל לאחר שטען כי לא קיבל את מלוא הסכום שנפסק לטובתו. מנגד טענה החייבת כי שילמה את מלוא סכום פסק הדין. החייבת פירטה את הרקע להליך המשפטי שהתנהל בביהמ"ש וטענה שהזוכה (הנושה בתיק ההוצאה לפועל -ל.ד) הינו עו"ד אשר תובע בתביעות בטענה לקבלת הודעות "ספאם". החייבת פירטה שהוגשה נגדה תביעה ע"ס 2,000 שקל , שבסופה ניתן פס"ד ע"ס 600 שקל. לטענת החייבת נציגים מטעמה הגיעו לכתובת ביתו של הזוכה, ושילמו לו את סכום פסק הדין במזומן באמצעות מטבעות ושטרי כסף שנאספו אצל החייבת. נטען כי החייבת ביצעה לפחות שלוש ספירות שונות של הסכום על מנת לוודא כי התשלום כולל את מלוא הסכום.
החייבת טענה כי סעיף 489 לחוק העונשין קובע עבירה פלילית למסרב לקבל תשלום במטבע או שטר שהם הילך חוקי (אמצעי תשלום שמוכר על פי חוק -ל.ד) . החייבת אף צירפה תיעוד באמצעות סרטונים. בשניים מהסרטונים נראית פעולה של ספירת מטבעות של 10 אגורות במכונה ייעודית. בסרטון נוסף נראית תמונה של שקיות בד מונחות מחוץ לדלת שנטען כי היא דלת ביתו של הזוכה.
"מתוך נקמה"
הזוכה (הנושה-ל.ד) טען כי החייבת, מתוך נקמה על כך שתבע אותה, בחרה לשלם תשלום חלקי של פסק הדין בשקיות עם אלפי מטבעות שונים. לטענתו, בתחילה הוא סירב לקבל את התשלום בדרך זאת מאחר וסבר כי מדובר בצעד שאינו חוקי, אולם לאחר בירור הבין כי לא כך הדבר והוא נאלץ להתיישב במשך שעות ולספור את כל המטבעות ולהכין אותם להפקדה. לטענת הזוכה, בתום ספירת הכספים התברר שהחייבת בכוונת מכוון מילאה את השקיות בסכום של 543.70 שקל. עוד טען כי אין כל אסמכתא או ראיה אמיתית לעניין גובה התשלום ששילמה החייבת. הזוכה ציין שבשקיות היו גם מטבעות זרים חסרי ערך. כן ציין ששילם עמלה של 102.5 שקל בגין הפקדת סכום כה גבוה של מטבעות. מנגד טענה החייבת כי הזוכה מתוך כעס על דרך התשלום בה בחרה החייבת לשלם לו את סכום פסק הדין, היה מוכן במחיר של אי אמירת אמת להחסיר סכום כסף מסוים מתוך זה ששולם לו רק על מנת שתהא לו האפשרות לפנות אל ההוצאה לפועל. החייבת עמדה על טענתה ששילמה את מלוא החוב הפסוק. עוד טענה החייבת שלא היתה לה כוונה להתל בזוכה ולא לשלם את מלוא הסכום והציעה כי מאחר שההליך גורם לבזבוז משאבים אדיר , היא תשלם את הסכום החסר בצירוף העמלה בה נשא הזוכה לצורך הפקדת הכספים. הזוכה סירב להצעת הפשרה של החייבת.
חוקי אך קטנוני
הרשמת הילה דקל צמח מההוצאה לפועל בתל אביב ציינה בהחלטתה כי על אף שהזוכה מסר לחייבת מיד לאחר פסק הדין את פרטי חשבונו לביצוע העברה בנקאית ואף הציע כי כך יבוצע התשלום, בחרה החייבת שלא לבצע את התשלום בהעברה בנקאית, אלא במטבעות + שני שטרות של 20 ש"ח. "החייבת בחרה בדרך תשלום שאינה אסורה עפ"י החוק, אולם משזו היתה בחירתה, היה עליה לתעד בצורה מלאה את הליך הספירה ואת סכום הכסף שהושאר בשקיות. אלא שהחייבת אישרה בתשובתה לתגובת הזוכה שהיא לא תיעדה את מלוא הליך ספירת המטבעות. כל שהחייבת הראתה הוא שנציג מטעמה הניח שקיות שהכילו מטבעות על מפתן דלת ביתו של הזוכה".
עוד קבעה הרשמת כי הסרטונים שהגישה החייבת אינם מוכיחים דבר מלבד הצגת פעולה של ספירת מטבעות במכונה והגעה אל דלת ביתו של הזוכה עם שקיות שבהן מטבעות. על כן, קבעה, אין שום אפשרות לקבוע פוזיטיבית שהשקיות שהונחו ע"י נציגיה בסף דלתו של הזוכה הכילו 600 ש"ח. המסקנה המתבקשת היא שהחייבת לא עמדה בנטל הראיה המוטל עליה ולא הוכיחה ששילמה לזוכה את מלוא סכום פסק הדין". עוד קבעה הרשמת כי "טענת החייבת כי הזוכה החסיר בחוסר תום לב סכום כסף מסוים מהסכום שנמסר לו מתוך תחושת זעם ונקם על דרך התשלום בה היא בחרה, אינה נתמכת בראיות... היה על החייבת לתעד את ספירת מלוא סכום פסק הדין ומשלא עשתה כן, אין לה אלא להלין על עצמה שכן נטל ההוכחה מוטל עליה...ההתרשמות שלי היא שהחייבת היא זו שבחרה להתנהל בצורה מתריסה וקטנונית כלפי הזוכה". לפיכך, קבעה הרשמת כי העירבון שהופקד בתיק בסך 700 שקל ישוחרר לזוכה והתיק ייסגר וכן הוחלט כי החייבת תישא בהוצאות הזוכה בסכום כולל של 3,000 שקל כהוצאות מיוחדות.
עו"ד אילן חזני אשר עוסק בגבייה בהוצאה לפועל ולא ייצג בתיק מציין כי "המקרה מדגיש את חשיבות התנהלות הוגנת בגבייה גם מצד חייבים. תשלום במטבעות 10 אגורות אינה המצאה חדשה וגם המקרים הקודמים הובילו לביקורת שיפוטית דומה. אף שמדובר בתשלום חוקי פורמלית, בתי המשפט רואים בכך התנהלות מתריסה וקטנונית. מדובר בשימוש לרעה בזכות פורמלית במטרה להקשות על הצד השני. במקרה הנוכחי החייבת שילמה מחיר כבד עם הוצאות של פי חמישה מהחוב המקורי - מדובר בתמרור אזהרה לכל מי ששוקל טקטיקה שכזו".
