זו הייתה בסך הכל שנה מוצלחת לנסיך סעודיה, המנהיג המשמעותי ביותר שיש לעולם הערבי כיום להציע. ראשית, חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן היא מה שמחמד בן סלמאן ייחל לו במשך ארבע השנים שבהן כיהן ג'ו ביידן. שנית, המכה שהונחתה על הציר השיעי המאיים בעזרת ישראל - שנלחמה נגד איראן והחלישה מאוד את חיזבאללה בלבנון - חיזקו עוד יותר את מעמדה האזורי של סעודיה. גם השינוי בסוריה, למרות שבן סלמאן היה בתהליך של נורמליזציה עם משטר אסד בטרם נפל, התקבל בארמון בריאד בברכה.
חזרת טראמפ לבית הלבן העלתה את קרנה הגלובלית של סעודיה, שהפכה בין השאר לזירה מרכזית לתיווך בין רוסיה ואוקראינה כשאירחה סבב שיחות של בכירים בנוכחות אמריקנית. העובדה שטראמפ בחר גם בקדנציה הנוכחית — בדיוק כמו לפני שמונה שנים — לערוך את הביקור הראשון שלו כנשיא בחו"ל בסעודיה, לא הזיקה לאגו של בן סלמאן ולתדמית שהוא מנסה ליצור לו ולממלכה שלו בזירה העולמית. תמורת הביקור הזה וההסכמה של טראמפ לפגוש את הנשיא החדש של סוריה בריאד, הרעיף בן סלמאן על הנשיא האמריקני הבטחות בשווי של 600 מיליארד דולר שיוזרמו למשק האמריקאי בארבע השנים הקרובות. מעבר ליחסים הקרובים עם ארצות הברית, נראה כי הכסף הסעודי מצליח לרכוש לעצמו השפעה עולמית לפי "המודל הקטארי". זו הסיבה שסעודיה זכתה השנה בכבוד העולמי לארח שני אירועים בינלאומיים משמעותיים — אקספו 2030 ומונדיאל 2034. האירועים האלה יסייעו למצב את הממלכה על המפה העולמית.
מה שפחות התקדם השנה בהקשר הסעודי הוא הנורמליזציה עם ישראל, שצפויה לשנות את פני המזרח התיכון ולשדרג את כלכלת שתי המדינות. השלטון והתקשורת בסעודיה מתעבים את חמאס וישמחו לראות בחיסולו, אבל סעודיה תצטרף להסכמי אברהם רק כשיימצא פתרון שיניח את דעתם של אזרחיה בנושא הפלסטיני.
