נשיאי האוניברסיטאות מילאו מאז תחילת ההפיכה המשטרית תפקיד מרכזי במאבק להגנת הדמוקרטיה, וחלקם גם במאבק להפסקת הלחימה והשבת החטופים. תפקיד מרכזי ממלא נשיא אוניברסיטת תל אביב, הפרופסור למשפטים, אריאל פורת. בימי המחאה פורת ניצל את המומחיות שלו במשפטים כדי להסביר מדוע ביטול עילת הסבירות, פעולה שנחשבה לפחות מזיקה ממהלכים אחרים שקידמה הממשלה, יפתח פתח ליתר סעיפי ההפיכה.
הוא הוביל קו חד־משמעי שלפיו מצב של משבר חוקתי — אי־ציות של הממשלה לבג"ץ — צריך להביא להשבתה כללית של המשק ומרי אזרחי רחב היקף. פורת הסביר ש"משבר חוקתי אם יקרה זה כאוס. זה שקול להפיכה צבאית. ממשלה שמכניסה אותנו למשבר כזה ולא מצייתת לפסיקה של בית המשפט העליון — היא עבריינית". את ראש השב"כ המיועד, דוד זיני, הזהיר שאם יסכים להתמנות לתפקיד בניגוד לפסיקת בג"ץ (בסופו של דבר מינויו עדיין תלוי בבית המשפט), הוא עלול להיות אחראי לפרוץ מלחמת אזרחים.
את האווירה שבה הוא פועל הגדיר פורת בראיון לכלכליסט: "הממשלה מנהלת נגד האקדמיה מלחמת עולם. לא פעם מהדהדת לי האמירה של יריב לוין 'אחרי שנעשה סדר במערכת המשפט, נעבור לאקדמיה'".
